הסעודה האחרונה ; הנשיקה של יהודה

מילות המפתח: נצרות, ישו, סמלים נוצריים, הסעודה האחרונה (נצרות), נשיקת יהודה, סצנות מחיי ישו, יהודה איש-קריות
סצנות מחיי ישו: בתבליט העליון הסעודה האחרונה, בזה שמתחתיו נשיקת יהודה איש-קריות. תבליט מהקתדרלה של פיסטויה. מאה 12 לערך. /למידע מלא...

נשיקת יהודה

מילות המפתח: נצרות, ישו, סמלים נוצריים, נשיקת יהודה, סצנות מחיי ישו, יהודה איש-קריות
סצנות מחיי ישו: נשיקת יהודה איש-קריות. תבליט מהקתדרלה של פיסטויה. מאה 12 לערך. /למידע מלא...

הערצת המאגים

מילות המפתח: נצרות, ישו, סצנות מחיי ישו, הערצת המאגים
סצנות מחיי ישו: הערצת המאגים. בצד ימין של התבליט ישובה מריה ועל ברכיה ישו הקטן. שלושת המאגים, המלכים, שהגיעו מרחוק על סוסיהם, הגיעו בכדי להביע הערצתם לישו ולמשפחה הקדושה. תבליט הנמצא בכנסיית St. Bartolomee in Pantano, פיסטויה. התבליט עשוי אבן ועיני הדמויות משובצות אבנים טובות. נוצר במאה ה 13 לערך. /למידע מלא...

טבילת ישו בנהר הירדן

מילות המפתח: ישו, ירדן (נהר), דה-קונליאנו, ג'יאמבטיסטה סימה
ציור של צ'ימה דה קונליאנו, המאה ה- 15, איטליה. /למידע מלא...

האקלזיה - מתוך החזית הדרומית, קתדרלת נוטר-דאם, שטרסבורג, צרפת, 1230-1225 בערך

מילות המפתח: יהדות ונצרות, סמלים נוצריים, כנסיה קתולית
האֶקְלֶזיה היא דמות אלגורית המסמלת את הנצרות ופִּסלה מופיע בכנסיות רבות ולדוגמא בקתדרלת שטרסבורג. דמותה זקופה ומביטה קדימה; יש לה סיכה משובצת וכתר והיא מחזיקה ביד אחת במטה הצלב וביד השנייה בגביע היין, המסמל את דמו של ישוע.  /למידע מלא...

סינָגוֹגה ואֶקלֶזיה, תבליט, ונציה, איטליה 1732

מילות המפתח: יהדות ונצרות, תבליטים
סִינָגוֹגָה (מימין) פירושה בלטינית בית כנסת והיא מסמלת את היהדות המנוצחת; אֶקְלֶזיה (משמאל) פירושה כנסיה נוצרית והיא מסמלת את הנצרות המנצחת. תבליט זה מציג את המאבק בין היהדות והנצרות. על גופה של הסינגוגה נמצא החושן, בידה האחת היא מחזיקה באחד מלוחות הברית ובידה האחרת חרב המושטת כלפי הדמות המייצגת את האקלזיה. האקלזיה נושאת בידה את הצלב.  /למידע מלא...

השטן והיהודים

מילות המפתח: עלילות דם, יהדות ונצרות, שטן
בסיפורים עממיים ובציורים הוצגו היהודים כקשורים עם השטן. בתמונה, השטן מכסה את עיניה של דמות המייצגת את היהדות.  /למידע מלא...

שרפת התלמוד בפריז, 1242, דגם, בית התפוצות

מילות המפתח: אנטישמיות, יהדות ונצרות, תלמוד, יהודי צרפת
בשנת 1242 (כנראה) נשרפו במשך יום וחצי עשרים וארבעה קרונות מלאים של ספרי תלמוד. הרקע לשרפה הוא דיון משפטי פומבי המכונה "משפט פריז" שנערך ב- 1240 בארמונו של מלך צרפת בין נציג הכנסייה המומר ניקולס דנין לנציגי היהדות ובראשם ר' יחיאל מפריז. הדיון המשפטי נסב על הכתוב בתלמוד. חבר השופטים, שהורכב מאנשי הכמורה הגבוהה, דן את התלמוד לשרֵפה. בדגם: מימין אנשים גוררים עגלה עמוסת ספרים, במרכז התקהלות של אנשים מסביב לערמת ספרים לפני שריפתם, ומלמעלה מיתמר ענן עשן כבד.  /למידע מלא...