למשמעותו החברתית של בכור במקרא : בכור אם

מילות המפתח: בכורה (יהדות)
חלק זה של המאמר עוסק בבכור אם. ל"בכור אם" משמעות דתית. הוא קדוש ב"קדושת הראשית" וצריך להפדות. לפי כתובים מקראיים נוספים נראה שבכורי האם קדושים גם ב"קדושת מקדש" כלומר היו אמורים לשרת ככהני המקדש. /למידע מלא...

למשמעותו החברתית של בכור במקרא : עקרון הבחירה לקדושת המקדש

מילות המפתח: בכורה (יהדות), לוי (שבט)
חלק זה של המאמר דן בקדושת המקדש שהועברה מבכורי האם ללווים. המאמר עומד על המשותף לשתי קבוצות אלו (בכורים ולווים) ועל הסיבות החברתיות האפשריות לשינוי זה. /למידע מלא...

אמונת הייחוד המקראית : בין שתי תרבויות - פתח דבר

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית, מונותיאיזם
חלק זה מציג את הרעיונות המרכזיים שיוצגו במאמר: המונותאיזם המקראי קשור באמונות של המזרח הקדום אך גם נבדל מהן. במקרא ניתן לראות את האופן שבו התמודד עם המיתוס האלילי.  /למידע מלא...

אהוד בן גרא (שופטים ג, יב-ל)

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית, אהוד בן גרא
סיפורו של אהוד בן גרא הוא הסיפור הראשון בספר שופטים שבו שופט- מושיע גובר על מלך זר. הסיפור בנוי כרצף של תכסיסים אנושיים אך  מודגשת בו הישועה האלוהית.  /למידע מלא...

לשאלת חירותו של עובד ה' במקרא

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית
המאמר דן במושג החירות במקרא. במקרא יש פרדוקס - עם ישראל שוחרר על ידי אלוהים משעבוד מצרים ושועבד מיד על יד אלוהים עצמו. שאלת מהות החירות של העם מתחדדת לאור כמות ההגבלות והאיסורים המוטלים עליו. המאמר מראה שהאיסורים שבין אדם לחברו לא נועדו להגביל את חירותו של האדם, אלא נועדו לשמור על זכויותיו מפני חברו. לצד זה האיסורים הנוגעים לתחום יחסי אדם ואלוהים נועדו, לפי כותב המאמר, להדחיק יצרים שליליים ולאפשר את ניתובם לאפיקי התבטאות אחרים, הקשורים לתהליכי קדושה והתקדשות. המאמר מסכם שחברה השואפת לסדר ולצדק חייבת להטיל מגבלות על חירויות פרטיה.  /למידע מלא...

אמונת הייחוד המקראית : בין שתי תרבויות - ב

מילות המפתח: מיתוס, פילוסופיה מקראית
חלק זה של המאמר דן במיתוס ובמקורו מבחינה פילוסופית ואנתרופולוגית. לגבי המקרא קובע המאמר כי יש בו תפיסה מיתית של העולם עם חתירה לרציונליזציה. /למידע מלא...

אמונת הייחוד המקראית : בין שתי תרבויות - ג

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית, מונותיאיזם
חלק זה של המאמר דן במונותאיזם בפילוסופיה היוונית. /למידע מלא...

אמונת הייחוד המקראית : בין שתי תרבויות - ד

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית, מונותיאיזם
חלק זה של המאמר מתאר את האל המקראי כאלוהות חיה ולא פילוסופית ואת המונותאיזם המקראי כדרישה לעובדו לבדו ולא כקביעה שהוא האל היחיד. למעשה ישעיהו השני הוא הראשון שמנסח מונתאיזם שמשמעו אל יחיד לעולם ולא רק לבני ישראל. /למידע מלא...