המלך במבט אירוני : על תחבולותיו של המספר בסיפור בת שבע ועל שתי הפלגות

מילות המפתח: דוד (המלך), תנ"ך כספרות, בת שבע (אשת דוד), אוריה החיתי
במאמר זה, העוסק בתיאוריות קריאה ספרותית, מציגים המחברים  את תפקידו של הקורא במילוי הפערים בטקסט. הפערים בכתוב נוצרים באופן מכוון על ידי המספר, הבוחר אילו פרטים להציג והיכן לאורך הסיפור. את הטענה הספרותית, מדגים המאמר באמצעות סיפור דוד ובת שבע (שמואל ב יא 1).  לטענתם, המספר המקראי, הלכאורה תמים, מוביל את הקורא לכמה אפשרויות פענוח למעשי דוד ולמידת הבנתו של אוריה את המצב. באמצעות הפערים, גורם המספר לקורא לשרטט את דמות דוד באופן אירוני, על אף שבפועל, המספר לא מאשים אותו בדבר.    /למידע מלא...

רטוריקה של תשוקה : שיר השירים כמקרה גבול של שירה ארוטית

מילות המפתח: תנ"ך. שיר השירים, תנ"ך כספרות
המאמר בוחן את המימד הארוטי של שיר השירים בהשוואה לדגמים אחרים של כתיבה ארוטית קלאסית, מהשירה המצרית, היוונית והרומית. שיר השירים מתואר במאמר כטקסט שהמימד השירי שבו מפותח מאד, ובא על חשבון התיאור המציאותי שמקומו בטקסט מצומצם יותר.  /למידע מלא...

העיצוב האמנותי של הסיפור במקרא : מבוא

מילות המפתח: תנ"ך כספרות
המבוא לספר עומד על חשיבות העיון בסיפור המקראי מתוך גישה ספרותית ומתאר את האופן שבו ידון נושא זה לאורך הספר. /למידע מלא...

סופים הם לפעמים געגועים : על כמה סיומי ספרים במקרא

מילות המפתח: תנ"ך, תנ"ך כספרות
ההרצאה עוסקת בפסוקי הסיום של מספר ספרים במקרא ומראה כי יש קשר בין פסוקי סיום בספרים שונים, באופן של סגירת מעגל. כך לדוגמא- פסוקי הסיום של ספר יהושע סוגרים מעגל שנפתח בפסוקי הסיום של בראשית. /למידע מלא...

העיוור שראה את הנולד

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, שמשון (השופט)
לאחר שכוחו של שימשון סר מעליו, הפלישתים נקרו את עיניו והפכו אותו לעבד. ניקור העיניים הוא מעשה של התעללות והשפלה, אך גם היה עונש מקובל במזרח הקדום, במקרים של הפרת ברית. המאמר מביא דוגמאות רבות למשמעויות אלו של ניקור עניים. כמו כן נידון במאמר מוטיב הראיה המתעתעת ומוטיב העיוור המיטיב לראות. המוטיבים מודגמים בסיפורי שמשון בהשוואה לסיפורים אחרים במקרא ובספרות הכללית. /למידע מלא...

המבנה של סיפור גדעון ומשמעו

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, גדעון (השופט), מנהיגות במקרא
סיפור גדעון מורכב משני חלקים על-פי מבנה העלילה ועיצוב דמותו של גדעון. בחציו הראשון של הסיפור (עד ז, 14), גדעון מעוצב כדמות הססנית שאמונתה בה' איננה יציבה. נקודת המפנה בתפישתו האמונית של גדעון היא חלום המדייני, אשר לאחר שמיעתו – נעלמים ספקותיו של גדעון לחלוטין. גם בחלקו השני של הסיפור דמותו של גדעון איננה יציבה. גדעון מתגלה לעיתים כמי שלנגד עיניו טובת העם ורצון ה', אף כאשר הדבר בא על חשבון טובתו האישית, ולעיתים הוא מתנהג בצורה הפוכה, ופועל מתוך מניעים אישיים גם כאשר הדבר בא על-חשבון טובת העם ואפילו טובת אלוקיו. /למידע מלא...

על השיר "גן השקמים"

מילות המפתח: תל-אביב (יישוב עירוני), שירה
ניתוח השיר "גן השקמים" שכתב יצחק יצחקי. /למידע מלא...

פרק ראשון: הסגנון

מילות המפתח: תנ"ך כספרות
ההקדמה לפרק הראשון עוסקת בסגנון המקראי, ומבארת מונחי יסוד הקשורים לניתוח הספרותי של יחידה. המחבר גורס כי כל סיפור בנוי משלושה מישורים, והדרך הטובה ביותר לדיון בסגנון, הוא ניתוח סגנוני של יחידה סיפורית שלמה. /למידע מלא...