חגים, זבחי משפחה וחגיגות : חגים ועלייה לרגל

מילות המפתח: חגים ומועדים (יהדות), משפט המקרא, עלייה לרגל (יהדות)
חג במקרא הוא עליה לרגל למקדש והתקהלות של שמחה. המאמר דן בחוק המקראי של העליה לרגל ובאפשרויות המימוש המעשיות שלו. /למידע מלא...

חגים, זבחי משפחה וחגיגות : חגי הקציר והחג הגדול

מילות המפתח: חגים ומועדים (יהדות), סוכות, פסח, שבועות, עלייה לרגל (יהדות)
חלק זה של המאמר עוסק בחגי הקציר: חג הפסח וחג השבועות הקשורים אחד לשני, ובחג הגדול : חג הסוכות. המאמר דן בחוקי החגים ובאופיים בספר דברים במקור הכהני ובספר הקדושה. /למידע מלא...

חגים, זבחי משפחה וחגיגות : חגם של יוצאי מצרים

מילות המפתח: עלייה לרגל (יהדות), יציאת מצרים
חלק זה של המאמר עוסק בעניין שחוזר מספר פעמים בסיפור יציאת מצרים : משה פונה אל פרעה בבקשה לתת לישראל לצאת לחוג במדבר ולזבוח שם. המחבר מוכיח כי הסיפור אנכרונסטי וכי ניתן ללמוד ממנו שבתקופת בית ראשון היתה מקובלת עליה לרגל של כל בני המשפחה ולא של הגברים בלבד כפי שקובע החוק המקראי. /למידע מלא...

חיי הדת כהכשרה לקידוש השם : "מת מצווה" – "מצווה הדומה למת"

מילות המפתח: מצוות (יהדות), רבי יהודה החסיד (ספר החסידים)
תורת המוסר המוצגת ב'ספר חסידים' של ר' יהודה החסיד.  על מהותו של החסיד: מסירות הנפש הנדרשת מן החסיד היא מעין "קידוש השם" בזעיר אנפין. ההנחיה היא לנהוג בכל תחומי החיים על-פי העיקרון של "מת מצוה": יש להעדיף את המצווה המוזנחת על זו שרבים עוסקים בה, כי בכך מוקנה ערך נוסף לקיום המצווה. /למידע מלא...

ארץ - ישראל והתפוצה היהודית : ג. העלייה לארץ - ישראל

מילות המפתח: תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, ארץ-ישראל ויהדות התפוצות, עלייה לרגל (יהדות)
המאמר דן בעלייה לארץ ישראל לאחר חורבן הבית ובמיוחד בקשרים בין חכמי ארץ ישראל לחכמי בבל. הקשרים באים לידי ביטוי גם בדמיון שבין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי. /למידע מלא...

מילות המפתח: מצוות (יהדות), שואה ויהדות
מתוך ספר השאלות והתשובות של הרב אפרים אשרי: האם מותר להשחית את הזקן בתער כדי להינצל מסכנת נפשות?  /למידע מלא...

שמירת המסורת היהודית בקרב האסירים היהודים במחנות-הריכוז

מילות המפתח: מחנות ריכוז (שואה), מצוות (יהדות), שואה ויהדות
המאמר עוסק בשמירת המסורת היהודית בקרב האסירים היהודים במחנות-הריכוז, מחנות ההשמדה ומחנות העבודה. אחד הגורמים המכריעים שהשפיעו על יכולתם של האסירים לשמור על חגי ישראל היה סוג המחנה שבו נכלאו. התנאים היו שונים בכל אחד מסוגי המחנות. קיים גם הבדל בין גברים לנשים בכל הנוגע לאופן שמירת המסורת. שמירת המצוות ביטאה את רצונם העז של האסירים ואת הצורך שלהם להצהיר על יהדותם ועל אנושיותם לנוכח הבהמיות הנאצית. /למידע מלא...

מחויבותן של נשים במצוות במשנתם של התנאים

מילות המפתח: מצוות (יהדות), נשים ביהדות
המאמר בוחן את הכלל במשנת קידושין על מצוות שבהן נשים חייבות או פטורות. המחבר בודק כלל זה ביחס למקורות אחרים בספרות חז"ל, וביחס להלכות ספציפיות כמו חיוב קריאת שמע לנשים ולימוד תורה. לדעת המחבר, אין המשנה יוצרת כלל הלכתי מחייב, אלא היא סיכום או תיאור של מציאות היסטורית, שבה נשים לא קיימו, מסיבות שונות, מצוות עשה שהזמן גרמן. לדעת ספראי, פרק א במשנת קידושין, בניגוד לדעת חוקרים אחדים, איננו קדום.  /למידע מלא...