גרים

מילות המפתח: זכויות הפרט, משפט המקרא, גרים
על הגדרת ה"גרים" ומעמדם במקרא. הסבר רעיוני לחוקי הגרים המקראיים, ומעקב אחר השתלשלות היחס לגרים בהלכה היהודית. /למידע מלא...

זאב ז'בוטינסקי (1880-1940)

מילות המפתח: ספרות עברית, ציונות רוויזיוניסטית, מדיניות חברתית, משפט המקרא, ז'בוטינסקי, זאב
המידע בדף זה עוסק בזאב ז'בוטינסקי, שהיה מנהיג ציוני שייסד את "ברית הציונים הרוויזיוניסטים", ובחוקי המקרא שהיוו עבור ז'בוטינסקי בסיס לחקיקה הסוציאלית המודרנית (עיקרון השבת ועיקרון הפאה - היבול בפאת השדה). /למידע מלא...

המפנה בתפיסת האלהות והפולחן בספר דברים (חלק ד)

מילות המפתח: משפט המקרא, תנ"ך. דברים
החוקים בספר דברים נושאים אופי חברתי סוציאלי וכוללים צימצום של הממד הדתי- פולחני המאפיין את החוק המקראי בספרי מקרא אחרים. /למידע מלא...

חוקי העבד בתורה

מילות המפתח: מוסר המקרא, עבדות, משפט המקרא
במקרא מופיעים חוקי העבד בשלושה מקומות. המאמר דן בהבדלים בין החוקים ובין השקפות העולם לגבי מוסד העבדות  העולות מכל מקור. המחברות מציגות את דרכם של חז"ל לישוב ההבדלים. כן נערכת השוואה בין חוקי העבד המקראיים לאלו של המזרח הקדום. מסקנת המאמר היא כי במקרא מגמה מהפכנית לריקון העבדות מתוכן ממשי. /למידע מלא...

משפט אלוהים : פפירוס משפטי מן המאה הז' לפנה"ס

מילות המפתח: משפט המקרא
המאמר מציג פפירוס שמעיד על "משפט אלוהים" , כלומר הכרעה במשפט בין בני אדם בדרך מגאית של שאילת האלוהים מה פסק הדין. לדעת כותב המאמר כך יש להבין גם את החוק המקראי : "עד האלוהים יבא דבר שניהם. אשר ירשיען האלוהים ישלם שניים לרעהו" (שמות כ"ב ח) /למידע מלא...

הצד השווה בין חוקי המוסר בויקרא יט 11-12 וחוקי המשפט בויקרא ה 20-26

מילות המפתח: תנ"ך. ויקרא, משפט המקרא
המאמר משווה בין החוקים בויקרא י"ט 11-12 לחוקי המשפט בויקרא ה' 20-26. ההבדלים בין החוקים מעידים לדעתו על כך שהחוקים בויקרא י"ט הם חוקי מוסר- כלומר חוקים התקפים תמיד ולא תלויים בנסיבות משפטיות משתנות. /למידע מלא...

תפקידי הנהגה ושיפוט של מלכים ושופטים

מילות המפתח: משפט במקרא
המקרא ומקורות מהמזרח הקדום מעידים על כך שלמנהיג הפוליטי (מלך בדרך כלל) היה גם תפקיד כשופט. /למידע מלא...

חרם הכנעני : הלכה ומעשה

מילות המפתח: התנחלות שבטי ישראל, משפט המקרא, תנ"ך. יהושע, חוק החרם
החרם הכנעני, כלומר השמדת יושבי כנען, כפי שקובע חוק החרם בספר דברים (דברים כ) לא נהג למעשה באופן כללי ומחייב. היו מקרים של חרם אבל לא היתה מדיניות של השמדה. האידיאולוגיה של החרם נוצרה כנראה בתקופה שהאוכלוסייה הכנענית כבר נטמעה בישראל. להתפתחות האידיאולוגיה של חרם הכנעני היו יכולות לתרום הסיבות הבאות: מצד אחד הסבר להיעלמם של הכנענים, ומצד שני יחס של בוז ודחייה אל השכנים הכנענים שמחוץ לתחום ישראל ואמונתם.  /למידע מלא...