מילות המפתח: המשכן וכליו, אתרים ארכיאולוגיים, שילה (יישוב עתיק), ארכיאולוגיה מקראית
שילה הייתה מרכז פולחני חשוב. הנסיבות בהן חרב המרכז הזה לא ברורות. הממצא הארכיאולוגי עשוי לשפוך אור על סוגיה זו. /למידע מלא...

אור חדש על ההתנחלות הישראלית

מילות המפתח: התנחלות שבטי ישראל, היסטוריוגרפיה מקראית, אזור שכם, הרי שכם, תנ"ך. יהושע, ארכיאולוגיה מקראית
המחבר מציג כמה תיאוריות על האופן בו התנהלה ההתנחלות, מציע תיאוריה על האופן שבו התגבשו נחלות השבטים במיוחד שבט מנשה, ודן בשאלת היחס לתנ"ך כמקור היסטורי. המאמר שם דגש על ממצאים ארכיאולוגיים מאזור מנשה. /למידע מלא...

האתר הפולחני בהר עיבל

מילות המפתח: הר עיבל, התנחלות שבטי ישראל, אזור שכם, מזבח, תנ"ך. יהושע, ארכיאולוגיה מקראית
בהר עיבל סמוך לשכם נתגלה אתר פולחני מן המאה ה-13 לפני הספירה שבמרכזו מזבח. המחבר שחפר במקום סבור שמדובר במזבח שעל הקמתו מסופר בספר יהושע. /למידע מלא...

מילות המפתח: אוריהו, תל לכיש, תנ"ך. נביאים אחרונים, ארכיאולוגיה מקראית, תנ"ך. ירמיהו
במכתבי חרס שנמצאו בשרידי העיר הקדומה לכיש מסופר על נביא שברח למצרים. יש המזהים את הנביא עם ירמיהו ויש הסבורים שמדובר באוריהו מקריית היערים. /למידע מלא...

חידת הר סיני

מילות המפתח: הר סיני, ארכיאולוגיה מקראית
הזיהוי המקובל ל"הר סיני" הוא ג'בל מוסא שבהר הגבוה. ואולם כפי שמתאר כותב המאמר אין בג'בל מוסא ובסביבתו, כל שרידים מתקופת נדודי בני ישראל. זו אחת הסיבות שחוקרים העלו הצעות שונות מההצעה המסורתית הנוצרית, למרות קדמותה, באשר למיקום ההר. במאמר מוצע לזהות את הר סיני עם סרביט אל-ח'דאם שבדרום סיני. המקום תואם את מסלול הנדודים של בני ישראל ויש בו שרידים שמיים. /למידע מלא...

עיקול בנוסח תקופת המקרא?

מילות המפתח: משפט המקרא, ארכיאולוגיה מקראית
שבר חרס שנתגלה בחפירות ארכיאולוגיות במיצד חשביהו מספר את סיפורו של קוצר שבגדו נלקח ממנו כעונש על התבטלות בעבודה. /למידע מלא...

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, הממלכה המאוחדת
בשנים האחרונות חלק מן ההיסטוריונים של תקופת המקרא מטילים ספק בקיומה של אמפריה ישראלית גדולה בימי דוד ושלמה כמתואר במקרא. גם בתחום הארכיאולוגי קיים ויכוח לגבי תיארוך של ממצאים מתקופה זו. /למידע מלא...

מילות המפתח: דוד (המלך), ארכיאולוגיה מקראית
חלק זה של המאמר סוקר את הממצאים הארכיאולוגיים המתוארכים לתקופת שאול ודוד. מסקנתו היא שהמחצית הראשונה של המאה העשירית לפנה"ס, התואמת את ימי דוד, היתה תקופת מעבר. המידע הארכיאולוגי המצומצם שבידינו רומז על קיום מצודת שלטון מסיבית בירושלים, ועל מהפך באופי ההתיישבות והתרבות החומרית בארץ. קיימות עדויות לכיבוש שטחים בעמקים ובמישור החוף, אך אין בממצא הארכיאולוגי כדי לבסס את הדימוי המקראי של דוד כמייסד אימפריה. /למידע מלא...