אשירה נא לידידי : חתימת משל הכרם

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, משלים, תנ"ך. ישעיהו
ניתוח ספרותי של פסוק 7 החותם את משל הכרם בישעיהו פרק ה. /למידע מלא...

אשירה נא לידידי : מבנה משל הכרם בספר ישעיהו

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, משלים, תנ"ך. ישעיהו
ניתוח ספרותי של מבנה משל הכרם בישעיהו 1-7, ודנה בשאלה האם הכינוי "משל" הולם פסוקים אלה. /למידע מלא...

אשירה נא לידידי : הערות על הוראת משל הכרם

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, משלים, תנ"ך. ישעיהו
הצעות דידקטיות להוראת משל הכרם (ישעיהו פרק ה) בכיתה תוך הצגת שאלות, הפעלות ואסטרטגיה כללית בהוראת המשל. /למידע מלא...

העיצוב האמנותי של הסיפור במקרא : מבוא

מילות המפתח: תנ"ך כספרות
המבוא לספר עומד על חשיבות העיון בסיפור המקראי מתוך גישה ספרותית ומתאר את האופן שבו ידון נושא זה לאורך הספר. /למידע מלא...

סופים הם לפעמים געגועים : על כמה סיומי ספרים במקרא

מילות המפתח: תנ"ך, תנ"ך כספרות
ההרצאה עוסקת בפסוקי הסיום של מספר ספרים במקרא ומראה כי יש קשר בין פסוקי סיום בספרים שונים, באופן של סגירת מעגל. כך לדוגמא- פסוקי הסיום של ספר יהושע סוגרים מעגל שנפתח בפסוקי הסיום של בראשית. /למידע מלא...

מדרש פנים מקראי : על הכותרות ה"היסטוריות" למזמורי תהלים

מילות המפתח: דוד (המלך), תנ"ך. תהלים, פרשנות קדומה (מקרא)
המאמר עוסק במזמורי תהילים שלהם כותרות "היסטוריות", הקושרות בין המזמור ובין ארוע מסוים מחייו של דוד המלך. המאמר מראה כיצד ניתן לראות בכותרות פרשנות פנים מקראית, השופכת אור הן על הסיפורים מספר שמואל והן על מזמורי התהילים. /למידע מלא...

העיוור שראה את הנולד

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, שמשון (השופט)
לאחר שכוחו של שימשון סר מעליו, הפלישתים נקרו את עיניו והפכו אותו לעבד. ניקור העיניים הוא מעשה של התעללות והשפלה, אך גם היה עונש מקובל במזרח הקדום, במקרים של הפרת ברית. המאמר מביא דוגמאות רבות למשמעויות אלו של ניקור עניים. כמו כן נידון במאמר מוטיב הראיה המתעתעת ומוטיב העיוור המיטיב לראות. המוטיבים מודגמים בסיפורי שמשון בהשוואה לסיפורים אחרים במקרא ובספרות הכללית. /למידע מלא...

המבנה של סיפור גדעון ומשמעו

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, גדעון (השופט), מנהיגות במקרא
סיפור גדעון מורכב משני חלקים על-פי מבנה העלילה ועיצוב דמותו של גדעון. בחציו הראשון של הסיפור (עד ז, 14), גדעון מעוצב כדמות הססנית שאמונתה בה' איננה יציבה. נקודת המפנה בתפישתו האמונית של גדעון היא חלום המדייני, אשר לאחר שמיעתו – נעלמים ספקותיו של גדעון לחלוטין. גם בחלקו השני של הסיפור דמותו של גדעון איננה יציבה. גדעון מתגלה לעיתים כמי שלנגד עיניו טובת העם ורצון ה', אף כאשר הדבר בא על חשבון טובתו האישית, ולעיתים הוא מתנהג בצורה הפוכה, ופועל מתוך מניעים אישיים גם כאשר הדבר בא על-חשבון טובת העם ואפילו טובת אלוקיו. /למידע מלא...