היחס אל זרים בממלכתו של דוד

מילות המפתח: דוד (המלך)
דוד נהג פתיחות כלפי זרים. בחצרו היו פקידים זרים ובצבאו- גיבורים נוכרים בתפקידים בכירים. גם ביחסי החוץ של ממלכת דוד היתה מדיניות של פתיחות וטיפוח שיתוף פעולה עם הממלכות השכנות. /למידע מלא...

מבוא לספר מלכים : אמצעים ספרותיים

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, תנ"ך. מלכים
דף המידע סוקר ומדגים את האמצעים האומנותיים והספרותיים שנעשה בהם שימוש בספר מלכים. /למידע מלא...

מבוא לספר יונה : אמצעים ספרותיים בספר

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, תנ"ך. יונה
דף המידע מפרט את האמצעים הספרותיים בהם משתמש מחבר ספר יונה ומדגים אותם. בהרחבה מתואר כיצד משתמש המחבר ביצירות מקראיות קודמות ועל דרך ההנגדה בין דמותו של יונה לדמויות מקראיות אחרות, מחדד את המסר של הספר. /למידע מלא...

מבוא לספר קהלת : קהלת- ספר חכמה

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, תנ"ך. קהלת, ספרות החכמה
המאמר מבחין בין שני סוגים של ספרות חכמה שקימת במקרא ובמזרח הקדום - ספרות החכמה העיונית וספרות החכמה המעשית - דידקטית. ספר קהלת שייך בסגנונו לספרות החוכמה הדידקטית, אך הוא מתווכח עם הנחות היסוד של ספרות החכמה הדידקטית השמרנית ומציג תפיסה ביקורתית ומהפכנית לא פחות מזו של ספרות החכמה העיונית. /למידע מלא...

דוד ונביאיו

מילות המפתח: נבואה, דוד (המלך), גד הנביא, נתן (הנביא), שמואל (הנביא)
שלושה נביאים מופיעים בסיפורים על דוד המלך: שמואל, נתן וגד. עיצוב דמותם ודרך פעולתם אינו רק עניין ספרותי. סיפורי הנביאים המשולבים בסיפורי דוד מיצגים תפיסה דתית לפיה נביא אינו מכשף אלא שליח האל.  /למידע מלא...

סמיכות פרשיות בסיפורת ככלי פרשני

מילות המפתח: פרשנות המקרא, תנ"ך כספרות
עורכי המקרא השתמשו בסידור פרשיות זו בצד זו ככלי פרשני.  באמצעות סידור הפרשיות הם העניקו משמעות חדשה לסיפורים שונים. המאמר דן בתופעה זו תוך מתן דוגמאות מקראיות רבות. /למידע מלא...

כפל סיפורים המפרשים זה את זה

מילות המפתח: פרשנות המקרא, נוסח המקרא, תנ"ך כספרות
במקרא קימת תופעה של סיפורים כפולים. בדרך כלל מוסברת תופעה זו כנובעת מכך שלפני העורך המקראי עמדו תעודות שונות. במאמר זה מוצע כי לכפל הסיפורים תפקיד פרשני. המאמר מבסס טענה זו תוך דיון בדוגמאות מקראיות. /למידע מלא...

מניעים פרשניים

מילות המפתח: פרשנות המקרא, תנ"ך כספרות
המאמר עוסק במניעים של הפרשנות הפנים מקראית.  מניעים רעיוניים- רצון להתאים בין הסיפור לבין אדיאולוגיה. מניעים עניניים- ישוב סתירות או הסבר תוכני, ומניעים אקטואליים- התאמה בין הכתוב המקראי לבין זמנו של הכותב.  /למידע מלא...