שיבוט על כף המאזניים

מילות המפתח: שיבוט, אתיקה רפואית
על הויכוח שהלהיט את הרוחות בועדת המדע של הכנסת סביב ההצעה להאריך את תוקף החוק האוסר שיבוט בני אדם - חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) 1999 - ולהופכו לחוק קבוע, ולא להגבילו שוב לחמש שנים בלבד. /למידע מלא...

סיבים תזונתיים : רכיב המזון הנשכח והנידח

מילות המפתח: עיכול, סיבים (תזונה)
על ההשפעות הרבות של הסיבים התזונתיים על הפיזיולוגיה ועל בריאות האדם. /למידע מלא...

החיים והטעם ביד הלשון

מילות המפתח: טעם, פקעיות טעם
מהי אותה "תחושת טעם" שאנו חווים בזמן האכילה? מדוע לעתים אנו חווים תחושה שונה באוכלנו אותו מאכל? כיצד אנו מתרגמים את מגע המזון בפינו לתחושת טעם שאנחנו "אוהבים", שונאים" או "אדישים" אליו? בשנים האחרונות זוהו מולקולות קולטן, מולקולה המתווכת בין הקולטן לתגובת התאים, ופוענחו מסלולים המובילים מידע לאזורי מוח המשרים בנו תחושת טעם. /למידע מלא...

מהפך בתזונת האדם

מילות המפתח: תזונה, ויטמינים, מינרלים בתזונה
על המהפך שחל בשנים האחרונות בנושא התזונה: התזונה הלא מבוקרת מפנה דרכה לתזונה המוכוונת והמבוקרת, בה ניתנים תוספי ויטמינים ומינרלים. /למידע מלא...

חלקי חילוף ביו היי-טק

מילות המפתח: הנדסה גנטית, ביוטכנולוגיה, השתלות (רפואה), איברים מלאכותיים
לגוף אין חלקי חילוף! אבל עובדים על זה.
מדענים ורופאים ברחבי העולם מרכזים מאמצים מעוררי השתאות על מנת להעמיד לרשותנו מלאי אברים מהונדסים, שישמשו כתחליף במקרים של קטיעות או מחלות שונות הפוגמות בתפקוד איברים חיוניים. /למידע מלא...

הפסולת לפח, וחסל?

מילות המפתח: מחזור פסולת, פסולת
בעולם היום עושים הכל לצמצום כמויות הפסולת, פרט לישראל בה נוהגים עדיין כבימי הזוהר של שנות ה- 50 וה- 60. /למידע מלא...

דנ"א וזבוב בו

מילות המפתח: דנ"א, גנטיקה מולקולרית
האם הבנת הגנים האנושיים תאפשר לנו להסביר את ההתנהגות האנושית המורכבת? המאמר מתאר מחקרים העוסקים בגנטיקה התנהגותית אנושית. כיום מתבצעים מחקרים התרים אחרי הגנים לאינטליגנציה, דיכאון, אלכוהוליזם, הרפתקנות, הומוסקסואליות, חרדה ותכונות נוספות רבות. מהם סיכויי ההצלחה של מאמצים אלו? אילו השלכות יהיו לכך על האנושות?  /למידע מלא...

איזה מין תינוק?

מילות המפתח: הנדסה גנטית, כרומוסומים, הבדלים בין המינים
מספר הילדות הנולדות אמור להיות שווה בדיוק למספר הילדים הנולדים. ואולם כאן מתחילות לעתים בעיות. ראשית, יש משפחות, חברות ותרבויות שהיו מעדיפות שהחלוקה בין המינים לא תהיה שווה. שנית, מנתונים דמוגרפיים מתברר שהחלוקה בין בנות לבנים אינה בדיוק 50%:50%. מי קובע את מינו של היילוד? מה הסיבה לכך שאחוז הבנים הנולדים (51.3) גבוה מאחוז הבנות הנולדות? וכיצד ניתן להתגבר על "רוע הגזירה", ולהביא להולדת צאצא ממין רצוי? /למידע מלא...