העלייה מגרמניה בשנים 1939-1933: אופיה של העלייה מגרמניה

מילות המפתח: עלייה וקליטה, עלייה חמישית, הכשרה מקצועית
על הקשיים של העולים מגרמניה בשנים 1939-1933: הצורך בהסבה מקצועית, ההתמודדות עם תרבות החיים בארץ ישראל והיחסים בינם לבין הותיקים. במאמר הבחנה בין קטגוריות שונות של עולים כגורם המשפיע על ההשתלבות והקליטה בארץ. /למידע מלא...

העלייה מגרמניה בשנים 1939-1933: קליטה חברתית - כלכלית מול קליטה חברתית - תרבותית

מילות המפתח: עלייה וקליטה, עלייה חמישית
תיאור התנופה העירונית והכלכלית בעקבות העלייה החמישית והשפעתם הייחודית של העולים מגרמניה. המאמר בוחן  את היחס שבין תרומתם של העולים מגרמניה להתפתחות הכלכלית והחברתית בארץ ישראל לבין קליטתם והשתלבותם. /למידע מלא...

השאיפה לחיי שיתוף וראשית הגשמתה בעלייה השנייה : דעות ועדויות

מילות המפתח: עלייה שנייה, קבוצה (התיישבות), דגניה א', בוסל, יוסף
חקירת הממצאים בשאלה האם ראשיתה של ה"קבוצה" באידיאולוגה מנחה או שהיא צמחה מתוך התנאים והקשיים של הפועלים בעלייה השנייה. המסקנה של המאמר היא שמייסדי הקבוצה עלו ארצה עם נכונות או רצון לבנות בה חיים חדשים גם מבחינה חברתית, חיים של שוויון כלכלי וחברתי. /למידע מלא...

הוויכוח במפלגות הפועלים הארצישראליות על הגיוס ל'גדוד העברי'

מילות המפתח: גדודים עבריים, מלחמת העולם הראשונה, פועלי ציון, הפועל הצעיר
ניתוח המחלוקת ביישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה על הגיוס לגדודים העבריים. פרופ' זאב צחור חולק על התפיסה המקובלת שלפיה הוויכוח תאם את החלוקה הפוליטית בין "פועלי ציון" התומכים לבין "הפועל הצעיר" המתנגדים. בקרב פועלי ציון היו חילוקי דעות שכמעט ויצרו קרע בינם לבין חברי ארגון "השומר" שתמכו בהתנדבות לגדוד. לטענת צחור מפלגת "הפועל הצעיר" לא הביעה התנגדות עקרונית להתנדבות לגדוד העברי אלא ביקשה להמתין עד לבירור עמדתה של התנועה הציונית.    /למידע מלא...

בין מקרא לציונות : מבוא ומקורות

מילות המפתח: שמות גיאוגרפיים (מקרא), שמות גיאוגרפיים
המאמר עוסק בשמות הישובים שנתנו בעשור הראשון של מדינת ישראל. המקור לרבים מהשמות הוא המקרא. חלק זה של המאמר מתאר  את התופעה ומגדיר את מטרת המאמר: בדיקת הכתובים המקראיים של שמות הישובים שנבחרו כדי לזהות את התפישה הרעיונית שמאחורי מתן השמות. /למידע מלא...

בין מקרא לציונות: דרכים להבעת זיקתם של ישובים חדשים לנחלות השבטים

מילות המפתח: שמות גיאוגרפיים (מקרא), שמות אישים (מקרא)
המגמה הבולטת במתן שמות ישובים בעשור הראשון הייתה התיחסות לנחלת השבט שבה נמצא היישוב. המאמר מפרט ומדגים את סוגי שמות המביעים את הקשר בין היישוב לנחלת השבט המקראי: שמות היסטוריים- החייאת שמות של ישובים מקראיים בנחלת השבט, שמות אישים- קריאת ישוביים בשמות של אישים מקראיים בני השבט, שמות מתוך ברכות השבטים ושמות שיש בהם את שם השבט. /למידע מלא...

בין מקרא לציונות: יחד שבטי ישראל

מילות המפתח: אבני החושן, עלייה וקליטה, שמות גיאוגרפיים
קיבוץ גלויות וגיבוש עם אחד מעולים מארצות מוצא שונות הוא אחד הדברים שהעסיק את החברה הישראלית בעשור הראשון למדינה. הדבר בא לידי ביטוי גם בשמות ישוביים. חלק זה של המאמר עומד על התופעה ומדגים אותה. אחת הדוגמאות החשובות היא שמוש בשמות אבני החושן כמסמלים את שבטי ישראל. /למידע מלא...

בין מקרא לציונות : תפיסת הזמן והמרחב

מילות המפתח: שמות גיאוגרפיים (מקרא), שמות גיאוגרפיים
בחלק זה של המאמר יש סיכום של האידאולוגיה שמאחורי שמות היישובים שנתנו בעשור הראשון למדינה . מדינת ישראל ראתה עצמה כממשיכה ההיסטורית של ארץ ישראל המקראית. העלייה לארץ ישראל נתפשה כ"שיבת ציון" מחודשת. /למידע מלא...