סיפור הדחת רבן גמליאל והמציאות ההיסטורית : א. הגישות השונות

מילות המפתח: חז"ל, רבן גמליאל דיבנה (השני)
סיפור הדחתו של רבן גמליאל ומינוי של ר' אלעזר בן עזריה תחתיו, זוכים במאמר זה לבחינה מחודשת. בן-שלום מזהה ביסודות הסיפור גרעין היסטורי מהימן, שהסיפור האמוראי, למרות עיבוד, משקף אותו. הויכוח בינו לבין מאמריו של שפירא חיים, מלווה בהצגת שאלות עקרוניות ומתודולוגיות על מהימנותה של ספרות חז"ל כמקור היסטורי, ומשמעותה של הקריאה הספרותית.  /למידע מלא...

החכמים והחברה הישראלית : הערכת מקומם של החכמים בחברה הישראלית

מילות המפתח: יהדות וחברה, חז"ל
מעמדם של החכמים למול הקהילה היה תופעה מורכבת: לעתים היה מעמדם משמעותי ומקיף, ולעתים היה מוגבל ושולי. ניתן לומר כי ככלל החכמים כקבוצה זכו להכרה כאישים רוחניים בחברה הישראלית, אך לא היה להם מעמד פוליטי רשמי.   /למידע מלא...

החכמים והחברה הישראלית : תחומי חיכוך בין החכמים לעם

מילות המפתח: יהדות וחברה, חז"ל
גם אם חלו שינויים לטובה ביחס החכמים לעם-הארץ, נקודות החיכוך בין החכמים לחברה הישראלית בכללותה לא פסקו. מוקדי החיכוך העיקריים עם האוכלוסייה היהודית היו סביב לימוד התורה וקיום המצוות. יש להניח גם שחלק מאיבתו של העם כלפי החכמים נבע מן הזכויות המיוחדות שהוענקו להם או שדרשו לעצמם. ממורכבות היחסים הזו ניתן להסיק כי הנורמות של חכמי התלמוד לא היו זהות לאלה של רובה של החברה הישראלית.   /למידע מלא...

החכמים והחברה הישראלית : החכמים ועמי הארץ

מילות המפתח: יהדות וחברה, חז"ל
בתחילת המאה השלישית שררה עוינות ההדית בין החכמים ובין "עמי הארץ", שככל הנראה היו לחלק ניכר של החברה הישראלית באותה תקופה. בטקסט נטען כי עמי-הארץ לא היו מנוכרים לגמרי למסורת היהודית, אלא רק שדרכיהם והתנהגותם הכעיסו את החכמים. עוד עולה כי לקראת אמצע המאה השלישית התאזן במידה רבה היחס לעם-הארץ, ואף חל בו שיפור.  /למידע מלא...

החכמים והחברה הישראלית : היענות החכמים לצורכי הקהילה

מילות המפתח: יהדות וחברה, חז"ל
בתחומים שונים ובהזדמנויות רבות נהגו החכמים להיענות לצורכי העם ולבקשותיו, אולם מידת ההיענות שהחכמים היו חייבים בה היתה שרויה במחלוקת.   /למידע מלא...

החכמים והחברה הישראלית : תדמיתם של החכמים

מילות המפתח: יהדות וחברה, חז"ל
כיצד נראו החכמים בעיני החברה בכללותה? מספרות חז"ל מתקבלת תמונה רחבה של גישות ויחסים שונים שניתן לסכמם בשלוש קטגוריות: החכם כדמות מכובדת, החכם כסמכות דתית והחכם כאיש קדוש.   /למידע מלא...

המתודולוגיה של חקר מחשבת חז"ל

מילות המפתח: מדרשי אגדה, חז"ל, אדם (פילוסופיה)
המאמר טוען שכדי לבחון באופן שיטתי את מחשבת חז"ל יש לעסוק בבחינה של יחידות מדרשיות שלמות, זאת בניגוד לעמדה המסתפקת באיסוף של אמירות מדרשיות שונות בנושא מסוים. המאמר מדגים זאת על ידי השוואת תפיסת האדם במדרש בראשית רבה לתפיסת האדם במדרש תנחומא. /למידע מלא...

מובטח אני בזה שמורה הוראה בישראל (פסחים ג עב) לדמותו של רבי יוחנן ביחסו לתלמידיו

מילות המפתח: חינוך, הוראה, חז"ל, תלמידים
המאמר מנתח מספר סיפורים שעוסקים במערכת היחסים שבין ר' יוחנן לתלמידיו. המאמר מגיע למסקנה כי בצד גדולתו של ר' יוחנן, גדולה העולה הן מהמסורות שנמסרו בשמו והן מהמסורות עליו, היו לו גם חולשות אנוש, ואף הללו זכו להתבוננות ולעיצוב ספרותי רגיש ומעמיק. /למידע מלא...