ספינקס / כרוב

מילות המפתח: נבואה, עבודת הקודש במקרא, תנ"ך. יחזקאל
לוחית שנהב, כפי הנראה מארסלאן-טאש (סוריה), המאה השמינית לפני הספירה.
גילוף שנהב, בטכניקה המותירה חללים בין חלקי הדמות. דמותו של הספינקס היא כשל חיית כלאיים בה משולבים פני אדם, כנפי הנשר, הגוף כשל האריה. פני האדם שלא ברור אם הם פני אישה או גבר, בסגנון מצרי מובהק. בין ראשו לכנפיו של הספינקס ניתן לראות מוטיב צמחי שיש המזהים אותו עם צמרתו של עץ הדקל, ובין רגליו מוטיבים צמחיים נוספים. לוחית שנהב ועליה ספינקס כמעט זהה לזה נמצאה כחלק מכיסא עץ מפואר, משובץ שנהב שנמצא בקבר פניקי בסלמיס שבקפריסין, ונראה לפיכך כי לוחית השנהב שובצה אף היא ברהיט, ואולי בכיסא. יש המזהים את דמות הספינקס המגולפת עם הכרובים הנזכרים בכמה מספרי המקרא. /למידע מלא...

הכרטוש מתוך פסל רעמסס השני

מילות המפתח: מצרים, רעמסס השני
הכרטוש (חפץ מלבני או אליפטי שעליו חקוק שם המלך) מתוך פסל רעמסס השני, שושלת י"ט, גרניט שחורה, 1250 לפני הספירה בקירוב, אסיוט, מצרים. לתמונת הפסל עיינו בפריט: פסל רעמסס השני. /למידע מלא...

פסל רעמסס השני

מילות המפתח: מצרים, רעמסס השני
פסל רעמסס השני, שושלת י"ט, גרניט שחורה, 1250 לפני הספירה בקירוב, אסיוט, מצרים. לתמונה מוגדלת של הכרטוש שבבסיס הפסל עיינו בפריט: הכרטוש מתוך פסל רעמסס השני. /למידע מלא...

פרה מניקה עגל

מילות המפתח: נבואה
לוחית שנהב, ארסלאן-טאש, סוריה, המאה השמינית לפני הספירה.
על הלוחית המוצגת במוזיאון ארצות המקרא בירושלים, מתוארת פרה המחככת את אפה על גבו של עגלה בזמן שהוא יונק ממנה, כאשר ברקע תיאור של צמחיה. בצדי גופה של הפרה חתכים ועל צווארה מספר חריצים. עיניהם של הפרה והעגל היו משובצים באבני חן. בארסלאן-טאש נמצאו מספר ניכר של לוחיות עם תיאור זה, אשר הצטרפו לרצועת עיטור לרהיט אחד, כנראה מיטה. מוטיב הפרה המיניקה נפוץ בעיטורי שנהבים מתקופה זו, תיאור שהיה נפוץ כבר באלף השני לפני הספירה בתרבות החומרית כגון שנהבים וחותמות גליל מסוריה ובבל. נראה כי הסצינה המתוארת על גבי הלוחית חורגת מהתיאור של חיבת אם לבנה, אל דימוייהן של אלוהויות והקשר ביניהן. /למידע מלא...

חותם הנושא כתובת

מילות המפתח: חותמות וטביעות
חותם הנושא כתובת, יונתן. החותם עשוי  מאגאט (סוג של אבן קוורץ), נראה שמקורו של החותם בישראל או ביהודה,  ב 750-600 לפני הספירה.על גבי חותמו של יונתן, מתואר גריפון, בעל חיים מיתולוגי נפוץ באומנות תרבויות המזרח הקדום. בחלקו העליון של החותם ניתן לראות את השקע ממנו נקדח החור לכל אורכו. /למידע מלא...

חותם הגליל המתאר סצינת היאבקות

מילות המפתח: חותמות וטביעות, מסופוטמיה
חותם הגליל המתאר סצינת היאבקות, דרום מסופוטמיה, 2700 – 2500 לפני הספירה.
כתובת בכתב היתדות השומרי מצינת את שמו הפרטי של בעל החותם ואת עיסוקו, "אן-סא הבורסקאי" (מעבד העורות).
על גבי החותם סצינת היאבקות בין גיבור לאריות ובתווך חיה מקרינה (יעל, עז או איל). את הגיבור מזהים עם האל דומוזי (תמוז), אל רועה האחראי על העדרים. העדרים מייצגים את יושבי הערים, בני התרבות הנאבקים עם הטבע הפראי ואי הצדק, אותם מסמלים האריות. האל, הרועה שלהם, מגן עליהם במאבק זה. /למידע מלא...

שבר מצבה (אסטלה) נושאת כתובת של סרגון ב' מלך אשור

מילות המפתח: אשור, אסטלות, אשור (גלות), סרגון השני
הכתובת על המצבה כתובה בלשון האכדית בכתב היתדות. בכתובת נזכרים אירועים שהתרחשו במהלך מסעו של סרגון ב', מלך אשור, למערב האימפריה בשנת 720 לפני הספירה, לשם דיכוי מרד כללי שפרץ באזור. בראש המרד עמדה ממלכת חמת, שבצפון סוריה, ונטלו בו חלק ממלכות נוספות בסוריה - ארץ ישראל, כולל ממלכת ישראל בה מלך הושע. המרד דוכא במהירות יחסית וכפועל יוצא מכך אף חוסלה ממלכת ישראל ותושביה הוגלו מזרחה (השווה מלכים ב' יז, א-ו). הכתובת מזכירה בין השאר את הגלייתם של לוחמים מצבא חמת וצירופם לשורות הצבא האשורי, וכן את הגלייתם של בני אשור שמרדו בסרגון והוגלו כעונש לחמת. נראה כי המצבה הוצבה באזור סוריה - ארץ ישראל לאחר מסעו של סרגון ב', להנצחת נצחונו בקרב. /למידע מלא...

מצבה (אסטלה) ניאו-חיתית המתארת אדם סוגד לפני אל

מילות המפתח: פולחנים עתיקים, אשור, אסטלות, חתים (עם קדום)
מצבה זו, שנמצאה בצפון סוריה, עשויה מאבן בזלת ועליה חקוקה תמונה המתארת אדם הסוגד לפני אל הניצב על שור. האל מתואר כגבר מזוקן לבוש שמלה וחגור בחרב. על ראשו כתר קרניים שעליו גלגל החמה. ידו הימנית מורמת וידו השמאלית אוחזת טבעת וכנראה גם מטה. השור, סמל מובהק של עוצמה ופריון בתרבויות המזרח הקדום, משמש כמלווה של האל וכ"כלי התחבורה" שלו. השור מילא תפקיד מרכזי בפולחן הכנעני וזכור כמובן מקומם המרכזי של העגלים במקדשים שהקים ירבעם בן נבט בדן ובבית אל (מלכים א' יב, כח-כט). הגבר, שדמותו קטנה משמעותית ביחס לאל, לבוש שמלה ארוכה ועומד על גבי משטח כאשר ידו הימנית מורמת במחות סגידה כלפי האל. המצבה חקוקה בסגנון האמנותי הניאו-חיתי, האופייני לאזור צפון סוריה במאה התשיעית והמאה השמינית לפני הספירה, אך ניכרת בה גם השפעת הסגנון האשורי, במיוחד בתיאור דמות האל. /למידע מלא...