"אדולף שטקר - הקדוש של הבריונים", קריקטורה, 1885

מילות המפתח: אנטישמיות, גרמניה, קריקטורות
הכומר אדוֹלְף שְטֶקֶר הקים ב- 1878 את מפלגת הפועלים הנוצרית-סוציאליסטית ועמד בראשה. הוא שילב בנאומיו ובמַצָע המפלגה דברי תעמולה אנטישמיים. בעיקר הדגיש שטקר את העובדה שהיהודים הם בני עם זר, החי בתוך העם הגרמני ומנצל את גרמניה. הוא אף נבחר לרייכסטאג ב- 1881. הקריקטורה הופיעה בעיתון גרמני ובה נראה הכומר שטקר, אותו כינה הקריקטוריסט "הקדוש", מטיף לחסידיו המכונים בקריקטורה - "בריונים".  /למידע מלא...

עמוד השער של הספר "הפרוטוקולים של זקני ציון" בצרפתית 1921

מילות המפתח: אנטישמיות, פרוטוקולים של זקני ציון
הספר הופץ בראשונה ב- 1905 ברוסיה ומאז תורגם לשפות רבות, ובהן לצרפתית, ומובאים בו פרוטוקולים מזויפים המוצגים כמסמכים שלדבריהם כתבו היהודים ונשמרו אצלם בסתר. הפרוטוקולים מתארים דיונים סודיים שערכו כביכול "זִקני ציון" במטרה להשתלט על העולם. הפצת הפרוטוקולים במדינות במערב אירופה ובמרכזה תרמה להתחזקות האנטישמיות. בעמוד השער של הספר בצרפתית מוצגת קריקטורה ובה יהודי בגוף של עכביש משתלט על העולם.  /למידע מלא...

"הקפיטליזם היהודי המנצל", קריקטורה, אוסטריה, 1900

מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי גרמניה, קריקטורות
הקריקטורה מתארת פועלים גרמנים מניעים רכב שנוסעת בו משפחה יהודית. המסר העולה מן הקריקטורה הוא שהפועלים הגרמנים הם העובדים היצרנים ושהיהודים הקפיטליסטים מנצלים אותם.  /למידע מלא...

שלט מבית מרזח בו נכתב: "יהודים אינם רצויים"

מילות המפתח: אנטישמיות
שלט מבית מרזח בו נכתב: "יהודים אינם רצויים". /למידע מלא...

לוח של המשחק האנטישמי הנקרא ''יהודים החוצה'' 

מילות המפתח: אנטישמיות
לוח של המשחק האנטישמי הנקרא ''יהודים החוצה'' . /למידע מלא...

תעודת זהות של יואל אונשטיין, 1939

מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי גרמניה
שימו לב לסימונים שנוספו לתעודות הזהות של היהודים: האות J המייצגת את המוצא היהודי (Jude), והוספת שם אמצעי: לנשים - השם 'שרה' ולגברים - השם 'ישראל'. /למידע מלא...

תעודת זהות של אליזבת יקוב כאשר בצד שמאל מודפסת האות "J" ותוספת "שרה" לשם

מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי גרמניה
שימו לב לסימונים שנוספו לתעודות הזהות של היהודים: האות J המייצגת את המוצא היהודי (Jude), והוספת שם אמצעי: לנשים - השם 'שרה' ולגברים - השם 'ישראל'. התעודה הונפקה בגרמניה ב-6/3/1939.  /למידע מלא...

אנשי SA שורפים ספרים בברלין

מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי גרמניה
שריפת הספרים על ידי הנאצים במאי 1933 לא היתה הפעם הראשונה בהיסטוריה בה שרפו ספרים. בעקבות שרפת הספרים בטירת וארטבורג בשנת 1817, אמר המשורר היהודי היינריך היינה: "מקום שבו שורפים ספרים, שם ישרפו בסוף גם בני אדם". מדוע? (מתוך: תיאודור הרצל, עניין - היהודים, ספר יומן. ירושלים: מוסד ביאליק, 1999, כרך ב', עמ' 23-24, 9/10/1898) /למידע מלא...