הבעל שם טוב (הבעש"ט)

מילות המפתח: חסידות, הבעש"ט
על ר' ישראל בן אליעזר, שנודע בכינויו "בעל שם טוב", ועל תנועת החסידות שייסד במזרח אירופה במאה ה- 18.  /למידע מלא...

תנועת החסידות

מילות המפתח: חסידות, הבעש"ט
המידע בדף זה עוסק בתנועת החסידות והשפעותיה ובישראל בעל שם טוב (הבעש"ט) ממייסדי התנועה במאה ה-18 במזרח אירופה. /למידע מלא...

תנועת החסידות

מילות המפתח: חסידות, הבעש"ט
האתר כולל תיאור של הרקע לצמיחת החסידות, ראשית התגבשותה כתנועה, רעיונותיה המרכזיים ומידע על חסידויות שונות כיום.

עץ נושאים:

מחשבת ישראל > חסידות היסטוריה > אידיאולוגיות, תנועות וזרמים יהדות > כיתות וזרמים ביהדות

שלבים בהתפשטות החסידות במאות השמונה עשרה והתשע עשרה

מילות המפתח: חסידות, הבעש"ט
המפה מתארת את השלבים השונים בהתפתחות תנועת החסידות. בדור הבעש"ט מדובר בחוג מצומצם של חברים ותלמידים, שפעלו בהרי הקרפטים. בדור השני, בימי המגיד ממזריטש יצאו שליחים להפיץ את רעיונות החסידות במזרח אירופה (וולין, גליציה, רוסיה הלבנה, ליטא). לאחר מותו של המגיד ממזריטש התפצלה הנהגת התנועה לחצרות חסידיות שונות. /למידע מלא...

בית המדרש של הבעש"ט בעיירה מז'יבוז', אוקראינה

מילות המפתח: חסידות, בתי מדרש, אוקראינה, הבעש"ט
ר' ישראל הבעל שם טוב (הבעש"ט) נחשב לאבי החסידות שצמחה בפולין במחצית השנייה של המאה השמונה עשרה. חי ופעל במז'בוז' במשך עשרים שנה (1740 בערך – 1760). הבעש"ט גיבש דמות חדשה של מנהיג ביהדות, דמותו של הצדיק, הרבי, ואת דגם החבורה המתלכדת סביב אישיותו של מנהיג כריזמטי. /למידע מלא...

חסידים, חיים גרוס, המאה העשרים, צבעי מים

מילות המפתח: חסידות
החסידים הרוקדים בתמונה תוך הרמת ידיהם כלפי מעלה ומביעים שמחה והתלהבות. תנועת החסידות שצמחה במזרח אירופה במחצית השנייה של המאה השמונה עשרה, הדגישה את עבודת האל מתוך שמחה והתלהבות.  /למידע מלא...

חסיד ואשתו, הדפס מן המאה התשע עשרה, פריז

מילות המפתח: חסידות
חסיד הוא אדם החבר בעדה חסידית. החסיד בחר את העדה החסידית אליה השתיייך מטעמים אישיים: הזדהות עם העדה, רצון לאמץ את אורח חייה ולדבוק בצדיק העומד בראשה.  /למידע מלא...

יהודי ליטאי עם אשתו ובתו, הדפס מן המאה התשע עשרה, פריז

מילות המפתח: חסידות, מתנגדים (לחסידות), יהודי ליטא
בליטא, ובעיקר בעיר וילנה, התרכזו מתנגדי החסידות ומכאן הכינוי "ליטאים" ליהודים המתנגדים לחסידות. הליטאים יצאו נגד, מה שהם החשיבו כהזנחת לימוד תורה על ידי החסידים, וביזוי לומדיה. עוד יצאו נגד המעמד המיוחד והסמכות המוחלטת שניתנו לצדיק, העומד בראש העדה החסידית.  /למידע מלא...