התאוששות היישוב היהודי בדור יבנה : ז. ההתאוששות היישובית והכלכלית

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד
בדור שלאחר חורבן הבית ניכרת חיוניות מרובה בהתארגנות הציבורית. שיקום הערים שנהרסו היה מהיר יחסית וניטעו מטעים חדשים. בעלי מלאכה התארגנו באיגודי אומנים והמסחר פעל כסדרו. כבר לקראת סוף המאה הראשונה לספירה היה המצב הכלכלי של הארץ תקין למדי. /למידע מלא...

התאוששות היישוב היהודי בדור יבנה : ו. חכמי יבנה ובתי - מדרשותיהם

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, תנאים
חכמי יבנה הטביעו את חותמם על מסורת התורה שבעל-פה והקימו בתי מדרש שבהם לימוד תורה ועסקו בהנהגת הדור. חלקם היו ממשפחות הכהונה וממשפחות עשירות אך רבים מהם היו ממשפחות עניות שהגיעו למעמדם בזכות ידיעתם בתורה ואישיותם /למידע מלא...

התאוששות היישוב היהודי בדור יבנה : ה. תקנות והכרעות בדור יבנה

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, תנאים, בית הלל
חכמי יבנה תיקנו תקנות שנועדו לעודד את הנטיעה והבניה בארץ ישראל לאחר החורבן. הם טיפחו את רעיון גאולת הקרקע ופדיון עבדים מידי נוכרים וקבעו הסדרים שהקלו על קיום מצוות השמיטה. בדור יבנה הסתמנה הפרדה ברורה בין היהדות לבין הנצרות ונוסחה ברכת המינים. כמו כן נקבע העיקרון שההכרעה במחלוקות תהיה לפי בית הלל. /למידע מלא...

התאוששות היישוב היהודי בדור יבנה : ד. נשיאותו של רבן גמליאל

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, סנהדרין, רבן גמליאל דיבנה (השני)
רבן גמליאל דיבנה עמד בראש הסנהדרין בשנים 115-96 לספירה. בתקופת כהונתו הכירו השלטונות הרומאים בסמכויות הסנהדרין והיא הפכה למוסד ההנהגה של העם היהודי בארץ ישראל ובתפוצות. בימיו של רבן גמליאל עוצב אופיו של סדר ליל הפסח, נקבע נוסח תפילת שמונה עשרה והתנ"ך תורגם מחדש ליוונית. /למידע מלא...

התאוששות היישוב היהודי בדור יבנה : ג. ההנהגה הלאומית לאחר החורבן

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, חורבן בית שני, יוחנן בן זכאי
שיקום חיי האומה היהודית לאחר החורבן קשור בשמו של רבן יוחנן בן זכאי. רבן יוחנן בן זכאי היה מגדולי חכמי הפרושים בירושלים לפני החורבן ועזב את העיר בזמן המצור. ביבנה, ששימשה מקום ריכוז ליהודים שנכנעו לרומאים, הוא החל להסדיר את הבעיות שהתעוררו בעקבות החורבן. בתקנותיו הוא יצר זיקה למקדש ובמקביל אפשרות לקיום מצוות כמו ברכת כהנים וקידוש החדש גם ללא מקדש. /למידע מלא...

התאוששות היישוב היהודי בדור יבנה : ב. התנאים בארץ לאחר החורבן

מילות המפתח: חורבן בית שני, מסים
לאחר חורבן בית המקדש השני הטילו הרומאים עול מסים כבד ביותר על העם היהודי : מסי אנגריה ומסי עירייה והמשפיל ביותר המס למקדשו של יופיטר. בנוסף לכך סבל העם גם מעולם של בעלי זרוע יהודים, 'המציקים', ומהפקעת קרקעות. אולם למרות ההרס הכלכלי והתמעטות האוכלוסייה היה השיקום של הישוב היהודי מהיר יחסית. /למידע מלא...

התאוששות היישוב היהודי בדור יבנה : א. תוצאות מלחמת החורבן

מילות המפתח: חורבן בית שני, היסטוריה של ארץ-ישראל בעת העתיקה
כיבוש ירושלים וחורבן בית המקדש השני בשנת 70 לספירה פגעו קשות בעם היהודי בארץ ישראל ובתפוצות. הפגיעה הייתה רוחנית, ארגונית-לאומית, דמוגראפית, יישובית וכלכלית.  /למידע מלא...

בחינות חדשות לבעית מעמדו ומעשיו של רבן יוחנן בן זכאי לאחר החורבן

מילות המפתח: יוחנן בן זכאי
ספראי מקבל את דעתו של גדליה אלון ביחס ליציאתו של רבן יוחנן בן זכאי מירושלים. עם זאת, הוא חולק על הניסיון של אלון למעט ביסוד החדשני שבתקנות המיוחסות לרבן יוחנן בן זכאי. ספראי סבור כי רבן יוחנן בן זכאי היה כוהן ועובדה זו מעניקה משמעות מיוחדת לכמה מתקנותיו שיש בהן זיקה למקדש. בתקנות אלה בקש רבן יוחנן בן זכאי לבסס את חיי העם בלא זיקה למקדש ולהקרבת הקורבנות. /למידע מלא...