חיפה בשנות ה-2000: מטרופולין אזורי לאומי או בינלאומי? מחבר: פרופ' ברוך קיפניס

חזרה3

מזה כ- 20 שנה מאז קשרתי את גורלי האישי והמחקרי עם חיפה ואזורה, עולה וחוזרת על עצמה השאלה: על איזו חיפה אנו חולמים? וכאילו מצפים אנו למשהו גדול, רב-עוצמה ומאגי שיתרחש בשנות ה- 2000, אנו נוטים לייחס את חלומותינו ומשאלות ליבנו למועד נכסף זה, מועד שממנו והלאה ותהא חיפה בדיוק מה שאנו ברחשי ליבנו רוצים שתהייה...

החלומות ומשאלות הלב אינן עשויות עור אחד. יש רבים וטובים השואפים לכך ואף מביעים זאת בראש חוצות, כי בשנת 2001 תטהר חיפה מהזהום והזוהמה, תקטין מימדיה ליומרותיה, ושתשאר "אנושית": קטנה, סמפטית, טבולה בירק, תרבותית. מטפסת בענווה על המדרונות החשופים של הכרמל ומקדמת ב"ברוך הבא" אה החוזרים מעמל יומם בתל-אביב... חיפה על-פי חזון זה תהא מקום שטוב ובריא לגור בו, לגדל ילדים ולארח קרובים ורחוקים. אי שם, הרחק משכונות המגורים ישתרכו להם דרכי האספלט והמסילה המוליכים ב"קצב הסילון" אל הכרך הגדול, הרועש הסואן והמזוהם. רק שעה תפריד בין השקט הסולידי לבין העולם המשוגע של הכלכלה המודרנית.

כאילו בלתי אפשרי אחרת, יש כאלה החולמים על חיפה כתל-אביב - מטרופולין גדול, ער ותוסס יומם ולילה. חיפה של העתיד הנהנית ממשאבי טבע של נוף הר וים, נמל עמוק מים, דרכי גישה לצפון דרוס ולמזרח הופכת בין-לילה ל"צומת המזרח התיכון". אוניות, מטוסים, רכבות מהירות ואוטוסטרדות מוליכות לחיפה מטענים ונוסעים מקרוב ומרחוק. אנשי עסקים, מבקרים, דורשי שרותים, תיירים, נופשים וסטודנטים פוקדים את חיפה ונהנים מיופיה המיוחד ומשרותיה. מבלי להכריע בין החלומות אומר כבר-עתה כי אין בין האחד המעמיד במוקד את איכות החיים לבין השני המתביית על צמיחה כלכלית תהום שאינה ניתנת לגישור. דוגמאות ועדויות חיות על דו-קיום בין כלכלה סואנת לבין איכות חיים וסביבה מתרבות מידי שנה והן מחזקות את האמונה כי יש עדיין תקוה גם לחיפה.

מהי נקודה הזינוק אשר ממנה יצא מטרופולין חיפה למסע העתיד? ערב הקמת המדינה היתה חיפה אחד המוקדים העירוניים החיוניים ביותר באגן המזרחי של הים התיכון: היה לה נמל מודרני; היא היתה צומת תחבורתי, ומרכז תעשיתי, מסחרי ושרותי; ועורפה הכלכלי (ההינטרלנד), גם אם היה דל ובלתי מפותח. התפרס על צפון ארץ-ישראל, דרום סוריה ולבנון וצפון ירדן ועירק. מאז הקמת מדינת ישראל התדלדל בהדרגה מעמדה המרחבי של חיפה: עורפה הכלכלי הבינלאומי נגדע; למרות שהיתה המוקד העירוני החשוב ביותר בצפון הארץ היא נתפסה, שלא בצדק, כעומדת בסתירה למדיניות פיזור האוכלוסיה לפיתוח הגליל. נמל אשדוד שהוקם במחצית ה- 60 נטל מחיפה בהדרגה את הבכורה בכמות המטענים; הליבה הכלכלית והפוליטית של ישראל שהתבייתה על ציר תל-אביב-ירושלים שאבה מחיפה במהלך השנים את תפקודיה הכלכליים ההסטוריים שביטויים בשטה היו משרדי-האם של חברות פרטיות וציבוריות; מעמדה הבלעדי של חיפה בתחום החינוך הטכנולוגי וההנדסי התגמד אף הוא בשנים האחרונות עם פתיחת פקולטות מקבילות באוניברסיטאות אחרות; ובסיסה הכלכלי, שהיה מושתת על תעשיה כבדה הקשורה בעיקרה לנמל, 'משתתף' בעשור האחרון בתהליך של שידוד מערכות גלובאלי המאופיין בירידת החשיבות של המפעלים הגדולים לטובה מערכת יצור 'גמישה' של תעשיות עתירות ידע וטכנולוגיה. המשברים שעברו על חיפה, ובעיקר אלה שמקורם בהחלשת התעשיות ההסטוריות, הביאו לאבטלה מבניה (אבטלה של אי התאמת המיומנויות) עמוקה מחד, ולראשית הופעתה של דמות כלכלית-וחברתית חדשה של הברה בתר-תעשייתית.

מהם התסריטים האפשריים לחיפה והאם תשכיל חיפה לנווט את התפנית המסתמנת לאפיקים הנכונים? בעצם קיימות שלוש אפשרויות: חיפה תמשיך במצבה הנוכחי עיר מטרופולין ברמה אזורית מצומצמת; חיפה תתפתח לעיר מטרופולין ברמה הלאומית כשהיא מהווה מוקד ראשי לצפון ישראל; חיפה מחזירה לעצמה את תפקודה כעיר מטרופולין במעמד בינלאומי. למימוש התסריט הראשון אין צורך במנהיגות מיוחדת ובמשאבים מרובים. על פי תסריט זה תמשיך חיפה להתפתח במנותק מסביבתה הטבעית צפון ארץ ישראל. בהעדר קשר אורגני בין צפון הארץ והגליל לבין חיפה, יגביר האזור בעזרת מערכת הדרכים שהמדינה סוללת עבודה, אם תלותו בליבה הלאומית שבמרכז הארץ. במציאות זו תאבד והעיר חיפה בהדרגה את מעמדה הבכיר כמטרופולין האזורי כאשר מרכז הכובד של הפיתוח והאוכלוסיה נודד בהדרגה לעבר קריות המפרץ שתצמחנה למעמד שווה ערך וחשיבות לזה של חיפה.

התסריט האחר רואה את חיפה רבתי מפנה פניה לצפון. מימוש תסריט זה אינו תלוי רק בחיפה ובמנהיגותה, אם כי לאלה תפקיד חשוב בעיצובו, אלא ובעיקר בהכרה המוסדית בדרגים הגבוהים ביותר כי חיפה היא בירת הצפון. אם וכאשר תתמסד הכרה זו, מערכות התשתית האזורית - דרכים, מסילות, תקשורת וכד' יכוונו למיסוד מעמדה האזורי של חיפה. חיפה מצידה, חייבת לעשות רבות לקידום התהליך: לשפר את הנגישות אל המוקד המטרופוליני וממנו; לחלץ את צוארי הבקבוק התחבורתיים והעסקיים, לשפר ללא הכר את האקלים הכלכלי ולעשות את התשתית העסקית לאטרקטיבית לכל עסק, אולם בעיקר לאלו שיש להם אוריאנטציה אזורית מובהקה; לעודד את הדור הצעיר של תעשיות ושרותים ולאפשר להם לפתח את מערכת קשרי הגומלין וההתמחות 'הגמישים' המאפיינים את מוקדי התעשיה הבתר-תעשיתיים, במפותחות שבמדינות העולם. חיפה רבתי כבירת הצפון, תשרת אזור המתפרס מחדרה בואך גליל וגולן על כרבע משטח ישראל והמאכלס בקרבו כ- %30 מתושבי המדינה יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים. על-פי תסריט זה תהא חיפה קודקוד שלישי במשולש הליבה הלאומית של ישראל.

הנתונים הטבעיים של חיפה מקנים לה עמדת זינוק מעולה במרקם ההתיישבותי של האגן המזרחי של הים
התיכון בעידן השלום. במצב של שלום ורגיעה עשוי האגן המזרחי של הים התיכון להיות מערכה מגלופוליטנית הדומה באופיה, אם כי בקנה מידה מצומצם, לזו שהתפתחה בחלקי עולם שונים על-פי הדגם של אזור בוסטון-וושינגטון. במערכת זו יהיו קשרי גומלין הדוקים בין המטרופולינים שלאורך הציר - לטקיה, טריפולי, בירות, חיפה, תל-אביב, עזה בוארך דרך סיני למצרים. במספר נקודות קריטיות לאורך הציר, בעיקר אלה המקשרות חזית ימית עם עורף יבשתי, יתפתחו מוקדם במעמד בינלאומי. בין המוקדים שהוזכרו לחיפה מעמד של בכורה. חיפה על נמלה המודרני ועל דרכי הרוחב הפורצות מזרחה עשויה להיות צומת המזרח התיכון של עידן השלום.

התסריט של מטרופולין אזור מצומצם לא רק שאינו מקובל, הוא אינו רצוי; תסריט המטרופולין ברמה הלאומית הוא המינימום הנדרש לקיומה וקידומה של חיפה רבתי והוא חיוני לפיתוח הגליל, התסריט השל חיפה כמוקד בינלאומי עשוי להשתלב יפה בתסריט של מטרופולין לאומי ולקדמו.