הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדינת ישראל > ישובים וסוגי התיישבות > מושבים וכפרים


רקפת : יישוב קהילתי בגליל התחתון
מחברות: אסתר רפ; איריס שילוני-צביאלי


מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
חזרה3

היישוב רקפת נמצא בגוש שגב שבגליל התחתון. הוא נמנה עם קבוצה של יישובים כפריים חדשים בישראל המכונים "יישובים קהילתיים".

היישוב הקטן, השוכן בראש אחת הפסגות של הרי הגליל, מוקף בצמחייה טבעית, ונוף יפהפה נשקף ממנו. אנשים רבים שואפים לחיות ביישוב קהילתי כמו רקפת, מפני שתושביו זוכים באיכות חיים גבוהה הבאה לידי ביטוי באווירה כפרית שלווה, באוויר צח, במגורים בבתים צמודי קרקע ובפעילות קהילתית מגוונת.


 

ממושב שיתופי כושל ליישוב קהילתי משגשג


היישוב רקפת החל את דרכו בשנת 1981 כמושב שיתופי. באזור שבו הוקם המושב לא נמצאו קרקעות מתאימות לחקלאות. על כן פיתחו התושבים תעסוקות לא-חקלאיות: הם הפעילו במשותף כפר נופש, מפעל לייצור תכשיטים, משתלה לצמחי בית ועוד. אלא שמפעלים אלה לא היו רווחים, והיישוב לא הצליח למשוך אליו תושבים נוספים.

בשנת 1989, משנותרו ברקפת 12 משפחות בלבד, הוחלט לפרק את השותפות בין התושבים ולהפוך את המושב ליישוב קהילתי, כלומר, ליישוב שבו כל חבר דואג לפרנסתו בעצמו.

צורת היישוב החדשה משכה למקום עוד משפחות שחיפשו איכות חיים. הקירבה של היישוב לחיפה איפשרה לאנשים לגור ברקפת ולהמשיך לעבוד בעיר, וכך הלכה רקפת וגדלה במהירות. כיום, בשנת 1997, מתגוררות ברקפת 127 משפחות, ולפי התכניות לעתיד מספר המשפחות ביישוב יוכפל ויגיע ל- 250.

רק מעטים מתושבי רקפת עובדים כיום ביישוב עצמו. חלק מהם רכשו את העסקים שנותרו ביישוב מן התקופה השיתופית – בית ההארחה, מפעל התכשיטים, המשתלה – ומפעילים אותם, וחלק מהם עובדים כנותני שירותים, בעיקר במסגרת המועצה המקומית "משגב", הצמודה ליישוב ואולם, מרבית תושבי רקפת הם יוממים העובדים ביישובים העירוניים שמחוץ ליישוב: בחיפה, במגדל העמק, בנהריה, בעכו, בכרמיאל ועוד. למעלה מ- 90% מתושבי היישוב הם בוגרי אוניברסיטאות ובעלי מקצועות חופשיים: מהנדסים, רופאים, עורכי דין, פסיכולוגים, אנשי מחשב וכו'.



 

על חיי הישוב


איכות החיים הגבוהה היא אחד מהעקרונות החשובים של היישוב הקהילתי. לפיכך תושבי רקפת מקדישים תשומת לב רבה ומשאבים רבים לטיפוח השטחים הציבוריים ולפעילויות תרבות וחברה מגוונות. כך, לדוגמה, תושבי היישוב חוגגים יחדיו את החגים ואירועים אחרים, כדוגמת חג היישוב או טקס סיום החופשה ותחילת שנת הלימודים.

אוכלוסיית היישוב צעירה יחסית – כמחצית מתושביו עדיין לא הגיעו לגיל 18, והמבוגרים ביותר עדיין לא הגיעו לגיל 65. ליישוב מתקבלים רק זוגות נשואים – בדרך כלל עם ילדים, משום שמרבית הפעילות החברתית ביישוב מרוכזת סביב הילדים. ילדי רקפת נהנים מחברת ילדים מגובשת, ומכיוון שאין ביישוב כבישים ראשיים הם נהנים גם מחופש תנועה: הם יכולים לרכוב על אופניים ולבקר זה בביתו של זה ללא ליווי מבוגרים.

ביישוב עצמו אין בתי ספר, אך למזלם של תושבי רקפת בית הספר היסודי והחטיבה העליונה נמצאים במרחק הליכה ברגל, בשטח של המועצה המקומית "משגב". בבתי ספר אלה לומדים גם ילדים מיישובים קהילתיים אחרים שבסביבה, והללו מגיעים אליו בהסעה מאורגנת. גם חנויות אין ברקפת, והתושבים עורכים את קניותיהם ביישובים הסמוכים. הדבר כרוך באי נוחות מסוימת, ועל כך אומר אחד מתושבי היישוב: "מכיוון שהקניות נערכות מחוץ ליישוב, צריך לתכנן דברים מראש. כשהחלב בבית נגמר, אין כזה דבר לרדת למכולת. כל קנייה דורשת נסיעה במכונית." עם זאת, למרבית המשפחות ביישוב יש 2 כלי רכב, דבר המקל על התושבים להגיע למקומות העבודה המרוחקים ולהיעזר במיגוון השירותים המצויים מחוץ ליישוב.

מאחר שתושבי רקפת מייחסים חשיבות רבה לחיים הקהילתיים של היישוב, הם מעוניינים שיתגוררו במקום תושבים המתאימים לקהילה ומסוגלים לתרום לה. לצורך זה קיימת ביישוב "ועדת קליטה", הבוחרת בקפידה רבה את המשפחות המעוניינות להצטרף. קבלתן הסופית של המשפחות החדשות מאושרת על ידי אספת היישוב, המתכנסת אחת לכמה חודשים. לאחר קבלתן ליישוב, המשפחות החדשות רוכשות מגרשים במקום ובונות עליהם את בתיהן.

תושבי רקפת מעורבים בחיי היישוב ומשפיעים עליהם על ידי מעורבות בנעשה בבתי הספר הקהילתיים ועל ידי פעילות התנדבותית בוועדות השונות: ועדת ניהול, חינוך, תרבות, גינון, בינוי ועוד. ומאחר שהיישוב קטן והפעילות החברתית ענפה, באופן טבעי הקשרים בין התושבים הדוקים יותר מאשר בעיר.

ביישוב רקפת מקדישים מחשבה ומנהלים דיונים סביב השאלה, מה הן הדרכים שיש לנקוט, כדי שהיישוב יהיה מקום שטוב לחיות בו בהווה ובעתיד. לצורך זה הוקם ביישוב צוות חשיבה, המכונה "רקפת 2005", ותפקידו לבחון את המשך התפתחות היישוב בעתיד. בין השאלות שהצוות מתלבט בהן: מהו הגודל האידיאלי של היישוב? האם כדאי לצרף אליו עוד משפחות ולהגדילו? ואם מחליטים להגדיל את מספר התושבים, האם להעדיף את בני היישוב שירצו להתקבל בו כחברים?

ילדי רקפת מספרים על היישוב
- ליעד: "היתרון ברקפת שהכול קרוב. אפשר ללכת ברגל ממקום למקום בלי לחשוש. אני אוהבת את הטקסטים הנערכים ברקפת בחגים, ונהנית מן הגינה הנרחבת שיש לנו ומן הפרחים הרבים שפורחים ביישוב."
- דביר: "אני אוהב את האנשים ביישוב ואת האווירה המיוחדת שלו. החברים הטובים שלי גרים גם הם ביישוב, ואחרי הצהריים אנחנו הולכים לחוגים הרבים שמתקיימים במועצה המקומית."
- איה: "אני אוהבת לגור ברקפת, מכיוון שיש לנו בית גדול ומכיוון שיש בישוב ברכה. חסרים לי ברקפת חנויות ומקומות בילוי, וזאת בעיה שצריך לנסוע לשם כך לעיר. ביישוב יש רק ילדים מעטים משכבת הגיל שלי, ורוב החברים שלי גרים ביישובים אחרים. ביישוב מתקיימת אמנם פעילות מגוונת, אולם רובה מיועדת לילדים קטנים יותר או למבוגרים. לכן, כשמגיע החופש ואין הסעות אני משתעממת."
- איתמר: "אני אוהב את הנוף שנשקף מן היישוב ואת העובדה שאני מכיר את כל האנשים שגרים בו."

הגדלת היישוב – בעד ונגד
- מזכיר היישוב: "ככל שמספר תושבי היישוב גדול יותר, כך קל יותר לספק לתושביו שירותים ולקדם את האינטרסים שלו במערכת הציבורית."
- אחד המייסדים: "בשנים הראשונות הכרתי את כל ילדי היישוב בשמותיהם. כיום אפילו איני זוכר לאיזו משפחה שייכים חלק מן הילדים שאני פוגש ברחוב."
- אחד החברים: "באתי לכאן בשל תחושת האינטימיות שמקום קטן מעניק לתושביו. אני חושש לאבד אותה אם היישוב ימשיך ויגדל."
- חבר ועדת התרבות: "תושבים חדשים מביאים עמם כוחות רעננים ורעיונות חדשים, והדבר מוסיף לחיי הקהילה."
- אחת המייסדות: "לאחר כמה שנים שבהן היישוב היה קטן ואינטימי, אני דווקא שמחה על האפשרות שביישוב שלנו לא כולם יידעו מי אני ומה קורה אתי."

ביבליוגרפיה:
כותר: רקפת : יישוב קהילתי בגליל התחתון
שם  הספר: יישובים במרחב : פרקים בגיאוגרפיה של יישובים בעולם
מחברות: רפ, אסתר ; שילוני-צביאלי, איריס
עורכת הספר: נחום-לוי, נירית
תאריך: 1998
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. כתיבה ותחקירים: איריס שילוני-צביאלי.