|
 |
 |
 |
 |
חזרה3 |
 |
הקדמה |
מזה כ- 1,300 שנה נוהגים לקרוא את מגילת רות בחג השבועות בבית הכנסת. המנהג נקבע בבבל במאה ה- 8 לספירה. למנהג זה יש הסברים שונים, וכולם מבוססים על הסיפור במגילה – סיפורה של רות המואבייה.
מגילת רות היא אחת מחמש מגילות* בתנ"ך, ואחת משתי המגילות שנקראות על שם אישה, שהיא הגיבורה בראשית בסיפור.
* חמש המגילות שייכות לחלק הכתובים בתנ"ך, והן חמישה ספרים: שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר. את חמש המגילות נוהגים לקרוא בבית הכנסת בחגים ובמועדים: את שיר השירים קוראים בחג הפסח, את מגילת רות – בחג השבועות, את מגילת איכה – בתשעה באב, את קהלת – בחג הסוכות, ואת מגילת אסתר – בפורים.
|
מגילת רות: סיפורה של רות המואבייה |
מגילת רות נפתחת בתיאור קורות משפחתו של אלימלך מבית לחם יהודה: בעקבות רעב בארץ החליט אלימלך לעבור למואב עם אשתו נעמי ושני בניו. במואב פוקדת את המשפחה טרגדיה נוראה: תחילה מת האב, אלימלך, ואחר כך מתים שני הבנים. נעמי נשארת עם שתי כלותיה המואביות – רות ועורפה. בינתיים הסתיים הרעב בארץ יהודה, ונעמי מחליטה לחזור לארץ. כלותיה המואביות מלוות אותה, אך היא מפצירה בהן להישאר. עורפה משתכנעת – אבל רות מתעקשת, ואומרת לנעמי: "עמך – עמי ואלוהיך – אלוהי".
וכך מגיעות נעמי ורות ליהודה – אלמנות, עניות וחסרות כול. הן מגיעות לבית לחם בתקופת הקציר, ורות מחליטה לנצל את זכותה כענייה, וללכת ללקט בשדה. והנה, כמו במקרה, היא מגיעה לשדה של בועז, קרוב משפחה של נעמי, איש נכבד ובעל נכסים. בועז רואה את רות בין המלקטים בשדה, והיא מוצאת חן בעיניו. הוא מבקש לדעת עליה ועל משפחתה, וכשהוא שומע את מה שעשתה למען חמותה, נעמי, הוא מחליט להעניק לה יחס מיוחד.
נעמי שומעת מרות על המפגש עם בועז, ומציעה לה להתלבש יפה ולהתקשט, לרדת אל הגורן ולחכות עד שבועז, הנמצא בגורן, ילך לישון. וכך, באמצע הלילה, מגלה בועז את רות השוכבת למרגלותיו, ומבקשת ממנו שיגאל אותה* וישא אותה לאישה.
סוף טוב – הכול טוב: בועז מחליט לגאול את רות ולשאת אותה לאישה, ורות יולדת לו בן, שעתיד להיות סבו של דוד המלך. וכך זוכה רות המואבייה לא רק לבעל מכובד ולמשפחה - אלא גם לזכות הגדולה שדוד המלך יהיה אחד מצאצאיה.
להלן קטעים מתוך מגילת רות, פרק (פס' 1-17):
"(1) וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ
וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה לָגוּר בִּשְׂדֵי מוֹאָב, הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּשְׁנֵי בָנָיו.
(2) וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ נָעֳמִי וְשֵׁם שְׁנֵי בָנָיו מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן… מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה.
וַיָּבֹאוּ שְׂדֵי מוֹאָב וַיִּהְיוּ שָׁם.
(3) וַיָּמָת אֱלִימֶלֶךְ אִישׁ נָעֳמִי, וַתִּשָּׁאֵר הִיא וּשְׁנֵי בָנֶיהָ.
(4) וַיִּשְׂאוּ לָהֶם נָשִׁים מֹאֲבִיּוֹת - שֵׁם הָאַחַת עָרְפָּה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית רוּת,
וַיֵּשְׁבוּ שָׁם כְּעֶשֶׂר שָׁנִים.
(5) וַיָּמֻתוּ גַם שְׁנֵיהֶם מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן,
וַתִּשָּׁאֵר הָאִשָּׁה מִשְּׁנֵי יְלָדֶיהָ וּמֵאִישָׁהּ.
(6) וַתָּקָם הִיא וְכַלֹּתֶיהָ וַתָּשָׁב מִשְּׂדֵי מוֹאָב
כִּי שָׁמְעָה בִּשְׂדֵה מוֹאָב כִּי פָקַד ה' אֶת עַמּוֹ לָתֵת לָהֶם לָחֶם…
(8) וַתֹּאמֶר נָעֳמִי לִשְׁתֵּי כַלֹּתֶיהָ: לֵכְנָה שֹׁבְנָה אִשָּׁה לְבֵית אִמָּהּ
יַעַש ה' עִמָּכֶם חֶסֶד כַּאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם עִם הַמֵּתִים וְעִמָּדִי.
(9) יִתֵּן ה' לָכֶם וּמְצֶאןָ מְנוּחָה אִשָּׁה בֵּית אִישָׁהּ.
וַתִּשַּׁק לָהֶן וַתִּשֶּׂאנָה קוֹלָן וַתִּבְכֶּינָה.
(10) וַתֹּאמַרְנָה לָּהּ: כִּי אִתָּךְ נָשׁוּב לְעַמֵּךְ.
(11) וַתֹּאמֶר נָעֳמִי: שֹׁבְנָה בְנֹתַי, לָמָּה תֵלַכְנָה עִמִּי?
הַעוֹד לִי בָנִים בְּמֵעַי וְהָיוּ לָכֶם לַאֲנָשִׁים?
(12) שֹׁבְנָה בְנֹתַי לֵכְןָ כִּי זָקַנְתִּי מִהְיוֹת לְאִישׁ…
(14) …וַתִּשַּׁק עָרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ, וְרוּת דָּבְקָה בָּהּ…
(16) וַתֹּאמֶר רוּת: אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ
כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין
עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי.
(17) בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת וְשָׁם אֶקָּבֵר
כֹּה יַעֲשֶׂה ה' לִי וְכֹה יֹסִיף
כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ…"
* מנהג הגאולה במגילת רות קרוב לחוק הייבום הנזכר במקרא כבר בספר בראשית (פרק לח) ומפורט בספר דברים (פרק כה). על-פי חוק הייבום, אם אדם מת והשאיר אלמנה אך לא הספיק להוליד ילדים – חובה על אחיו של המת להתחתן עם האלמנה, כדי שלאח המת יהיה המשך (ובלשון המקרא: כדי להקים לו זרע).
במקרה של רות – בועז לא היה אח של בעלה אבל היה קרוב משפחה, וחוק הגאולה במגילת רות הוא כנראה הרחבה של חוק הייבום.
|
מתי נכתבה מגילת רות? |
סיפור המגילה עוסק "בימי שפוט השופטים" – בתקופת השופטים, אך ככל הנראה המגילה לא נכתבה בתקופה זו. על-פי המסורת,* שמואל הנביא הוא שכתב את מגילת רות (ואת ספר שופטים), ואם כך – המגילה נכתבה זמן קצר יחסית אחרי האירועים המתוארים בה. יש חוקרים הטוענים, שהמגילה נכתבה בתקופת הבית הראשון,** כ- 200 שנה לאחר האירועים המסופרים בה. רוב החוקרים סבורים שהמגילה נכתבה בתקופה הרבה יותר מאוחרת – בתחילת תקופת הבית השני, כ- 600 שנה לאחר תקופת השופטים. דעה זו מסתמכת גם על הקביעה של חז"ל,*** שמקומה של מגילת רות איננו אחרי ספר שופטים – אלא בתוך ספרי הכתובים המאוחרים. חוקרים אלו משערים כי הסיפור על רות המואבייה נכתב בתקופת עזרא ונחמיה, שני המנהיגים של תקופת הבית השני, שתבעו לגרש את הנשים הנוכריות שעלו יחד עם שבי ציון מבבל. לפי גישה זו, הסיפור במגילת רות מוכיח גישה שונה, המוכנה לקבל נשים נוכריות (בתנאי שהן מקבלות את האמונה היהודית).
* תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף יד עמ' ב.
** הבית הראשון: בית המקדש הראשון. נבנה בשנת 1,000 לפני הספירה בערך בידי שלמה המלך (מלכים א פרקים ה-ז), ועמד על תלו כ- 400 שנה, עד שנחרב בידי נבוכדנאצר מלך בבל בשנת 586 לפני הספירה.
*** חז"ל – חכמינו זע 4>כרם לברכה: כינוי לחכמים, למנהיגים, שפעלו בארץ ישראל ובבבל במשך כ- 700 שנה, מן המאה ה- 1 לספירה ועד המאה ה- 7 לספירה. כלל יצירתם נקראת ספרות חז"ל, ובה נכללים המשנה, התלמודים וכן קובצי מדרשים המבוססים על דברי חז"ל - אך הועלו על הכתב, בדרך כלל, בתקופה מאוחרת יותר.
|
למה קוראים את מגילת רות בחג השבועות? |
על שאלה זו יש כמה תשובות:
● חג השבועות הוא חג הקציר, כמו שכתוב בספר שמות (כג 16): "וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה". הסיפור במגילת רות מתרחש בתקופת הקציר, כמו שמסופר בפתיחת מגילת רות (א 22): "והמה (והן – רות ונעמי) באו בית לחם בתחילת קציר שעורים." מרבית האירועים במגילה קורים בשדה או בגורן: רות מלקטת בשדה, בועז פוגש את רות בשדה, רות באה אל הגורן של בועז.
וכך הרקע החקלאי של הסיפור במגילת רות הולם את האופי החקלאי של חג השבועות – חג הקציר (כדאי לקרוא ב"נושאים קודמים" לחודש סיוון).
● חג השבועות הוא גם חג מתן תורה. בתקופת התלמוד, במהלך הקביעה של הלוח העברי, נקבע התאריך ו' בסיוון כזמן מתן תורה: "בשישה בחודש [סיוון] ניתנה תורה".* מעמד קבלת התורה בהר סיני נחשב מעין גיור של בני ישראל, שעד לאותו מעמד היו עבדים, ובמעמד הר סיני קיבלו את התורה והתחייבו לקיים אותה: "נעשה ונשמע".** מגילת רות מספרת על רות המואבייה, נוכרייה שהצטרפה לעם ישראל וקיבלה את ההתחייבות לעם ישראל ולאלוהי ישראל. ולכן נוהגים לקרוא את המגילה בחג השבועות – הוא חג מתן תורה.
● הסבר אחר קשור לדוד המלך: על-פי המסורת, דוד המלך נולד ונפטר בחג השבועות. על-פי הסיפור במגילה, הייתה רות המואבייה סבתא רַבְּתָא של דוד המלך (דוד המלך היה הנין שלה), כפי שמפורט בפסוקים המסיימים את המגילה. ולכן ראוי ומתאים לקרוא בחג זה – הקשור להולדתו ולמותו של דוד המלך – את המגילה המספרת על מוצאו.
* תלמוד בבלי, מסכת יומא דף ד עמ' ב
** שמות פרק כד פס' 7
לקריאה נוספת:
שבועות באנציקלופדיה ynet
מגילת רות באנציקלופדיה ynet
| ביבליוגרפיה: | ||||||||||||||
|
|
|
חזרה3 |
 |
הדפסה | ||||||
| החומר במאגר זה הינו לשימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של בעלי זכויות היוצרים השונים, המצויינים בתחתית כל פריט. | |||||||
|
|||||||
| החומר במאגר זה הינו לשימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של בעלי זכויות היוצרים השונים, המצויינים בתחתית כל פריט. |