הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי החברה > כלכלה וניהולעמוד הבית > ישראל (חדש) > כלכלה > חקלאות


סבסוד החקלאות בישראל אפסי לעומת העולם
מחבר: עמוס דה-וינטר


קרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות
חזרה3

בארצות הברית נעשה סבסוד החקלאות כדרך "לצ'פר" את הבוחר הפוטנציאלי שלך לקונגרס * רק לפני מספר שבועות החליט הקונגרס להעביר סיוע לחקלאות בסך 1.5 מיליארד דולר * אבל זה עוד כלום לעומת אוסטרליה וניו-זילנד * ביפן, למשל, באה 63% מהכנסת החקלאים מהממשלה

בישראל נוטים כיום לעזור לחקלאות כמה שפחות, לעומת סבסוד הענף בשנות ה-50, למשל, ואם נשווה את ה"סבסוד הממשלתי" שמקבלים חקלאינו לעומת חקלאים במדינות מפותחות אחרות, למשל: באירופה, ביפן ובארצות הברית, נגלה שהממשלה שלנו מסייעת לחקלאות בצורה מועטה ביותר, עד כדי כך שחלק מהחקלאים טוענים שהממשלה עושה הכל לחיסול החקלאות.

רק לפני מספר שבועות הספיק בית המחוקקים האמריקני לאשר חוק המעניק סיוע חירום לחקלאות בסכום של יותר מ- 15 מיליארד דולר. זו הפעם השלישית שהקונגרס מאשר חוק להענקת סובסידיות מיוחדות לחקלאות, מאז שאישר לפני 4 שנים את חוק "חופש החקלאות", שנועד להפסיק את הסבסוד בארצות הברית.

התוצאה הברורה היא חיסול הדרגתי של המשק המשפחתי, והעברת כל החקלאות ליד חברות גדולות, מה שמכונה בארצות הברית Agribusiness. החוק החדש מעניק סכום ניכר לקרן לביטוח החקלאים, אך בניגוד לביטוח החקלאי בישראל שמעניק הגנה לחקלאי מפני נזקי טבע, מבטח החוק האמריקני את החקלאים גם נגד ירידות מחירים. כלומר, החוק האמריקני מפצה לא רק נגד דברים שאין לחקלאי שליטה עליהם, אלא גם נגד החלטות עסקיות מטופשות, מכירת כל התוצרת שלך במחיר הפסד, למשל.

זהו סידור המבטיח שגם הפחות טובים יישארו בענף, מה שיקשה על החקלאים היותר טובים להרוויח יותר, מבלי להזדקק לסובסידיות.
ארצות הברית רחוקה מלהיות הגרועה מבין המדינות המסבסדות חקלאות, אף כי יש ארצות שמסבסדות את החקלאים עוד יותר ממנה, ארצות כמו אוסטרליה וניו זילנד.

תמיכות בחקלאות, 1998











. מיליארדי דולרים אחוזים מהתפוקה
האיחוד האירופי 130 45
יפן 49 63
ארה"ב 47 22
דרום קוריאה 13 59
סך-הכל 270 37

אחד התחומים בהם עומק ההגנה על החקלאות ניתן להדגמה בצורה מרשימה הוא תחום יצוא החלב.

למעלה ממחצית הסחר העולמי בחלב, 58%, סובסד בשנת 98 על ידי הממשלות של המדינות המייצאות. בחיטה השיעור היה 25%. מנגד, מרשימים במיוחד תעריפי המכס שהוטלו על יבוא חמאה. אלה הגיעו (במכס ממש או בהגבלות מסוימות שמתורגמות לשיעורי מכס) לכ-300% בקנדה, וקרוב ל-450% ביפן. ארצות הברית הסתפקה במכס של 100% יבוא חמאה!

אבל גם ללא ענף החלב הדוגמאות הן רבות. הנתונים הבאים מראים כי המגינים העיקשים ביותר על חקלאיהם, הם היפנים והאירופאים. יפן, למשל, מטילה מכס של 350% על יבוא סוכר, למעלה מ-800% על יבוא אורז, והאיחוד מגן על יצרני הבשר שלו באמצעות מכס של 120%. כך למשל, ב-98' נבעו 63% מהכנסת החקלאי היפני הממוצע, לא ממה שייצר אלא ממה שהממשלה הרעיפה עליו. נתונים אלו מבטלים במחי יד את כל מה שנאמר על הסיוע רחב הלב של המערב למדיניות העניות, באפריקה ובאסיה, שכן סבסוד החקלאות בהיקף של 274 מיליארד דולר, סך התמיכה בחקלאות ב-98', של האיחוד האירופי, יפן, ארצות הברית ודרום קוריאה, הוא שמונע יבוא חקלאי מהמדינות המתפתחות.

אגב, הסכום הזה בו משקיע המערב בהגנת החקלאות, עולה על כל התל"ג של כל המדינות העניות בכל יבשת אפריקה גם יחד.
בישראל, לעומת זאת, כשמדברים על סבסוד החקלאות, מדברים בעיקר על פיצויים של בצורת, מענקי השקעות ועל הסובסידיה על המים לחקלאות, שגם אותה רוצים במשרד האוצר להעביר מן העולם. *

לאתר של הקרן לנזקי טבע בחקלאות: http://www.nizkeiteva.co.il/

ביבליוגרפיה:
כותר: סבסוד החקלאות בישראל אפסי לעומת העולם
מחבר: דה-וינטר, עמוס
תאריך: יוני 2000 , גליון לא ידוע
שם כתב העת: משוב לחקלאות
הוצאה לאור: קרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות
הערות לפריט זה: * המאמר פורסם באתר האינטרנט של הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות