עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > תרבות ישראלעמוד הבית > ישראל (חדש) > אוכלוסייה וחברה > תנועות ארגונים ומוסדות


הרב אלי בן דהן - מנהל בתי הדין הרבניים
מחברת: רוחמה וייס-גולדמן


חמדת : אגודה למען חופש מדע, דת, תרבות
חזרה3

היהדות האורתודוכסית

נפתח את הראיון מהשאלות הכלליות ביותר - כיצד היית מגדיר יהודי וכיצד היית מגדיד יהודי דתי?

עד לפני מספר מאות שנים זו הייתה אותה שאלה. עד לתקופת ההשכלה יהודי ויהודי דתי היו דבר אחד. מההשכלה ואילך קיימת אבחנה בין המושגים: יש יהודי ויש יהודי דתי. ליהודי כמובן ישנה הגדרה הלכתית - מי שנולד לאם יהודיה או שהתגייר כהלכה. מעבר לזה, יהודי דתי הוא כל מי שמקיים תורה ומצוות ומאמין בעיקרי האמונה היהודית, כפי שנוסחו למשל בי"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם. יהודי דתי אינו דווקא מי שמקיים את כל המצוות. קשה למצוא אדם שמקיים את כל המצוות, ולכן יהודי דתי הוא גם מי שמקיים חלק מהמצוות. באיזשהו אופן גם יהודי חילוני הוא דתי כי גם הוא מקיים חלק מהמצוות. ברמה מסויימת כל היהודים דתיים כי הם מקיימים חלק מהמצוות. ההפרדה בין הדת ללאום די קשה בהקשר של היהודים.


האם היית מגדיר גם רב רפורמי או קונסרבטיבי כיהודי דתי?

כפי שאני מבין את אמונתו של הרב הרפורמי היא מעלה קושי בשורש המושג יהודי-דתי. יסודותיו של היהודי הדתי הם האמונה בבורא עולם ונצחיותה של התורה. אמונות אלו משמעותן שמצוות התורה שניתנו על ידי הקב"ה אינן ניתנות לשינוי על-ידי אדם. זו ההתנגשות המרכזית עם התנועה הרפורמית שמאמינה, שהמצוות ניתנו על ידי כוח עליון אלא על ידי אדם יכול להוסיף, לגרוע ולשנות את המצוות. נקודת מוצא זו של הרפורמים מהווה פגיעה ביסוד היסודות של היהודי המאמין, ולכן אם באמת אלו אמונותיו של היהודי הרפורמי, הייתי אומר שהוא כמעט אינו יכול להיכלל במסגרת הזו של יהודי מאמין.


אנו משוחחים על אורתודוכסיה וקשה להתעלם, בהקשר זה, משם המשפחה שלך. כיום יהודים רבים מארצות צפון אפריקה מגדירים עצמם אורתודוכסים, זאת למרות שהאורתודוכסיה, ולמעשה כל הזרמים עליהם אנו מדברים, נולדו באירופה ומבחינה תרבותית אליה הם שייכים. נראה שאתם, יהודי צפון אפריקה הדתיים, קיבלתם, במידה רבה, את 'כללי המשחק' האורתודוכסיים-אשכנזים.

זה נכון. אני נולדתי במרוקו, וביהדות מרוקו, לשבחה, לא היו חילונים ורפורמים. יהדות מרוקו האמינה כולה בבורא עולם ובתורה מהשמים, גם אם היו בה לא מעטים שלא קיימו מצוות. מבחינה זו יהדות צפון אפריקה שייכת לזרם המכונה בישראל היום 'אורתודוכסיה'. נקודת החולשה של הקונסרבטיבים והרפורמים היא שהאמונה בבורא עולם אינה תנאי הכרחי להשתייכות לזרם. ולכן באופן טבעי ,היהדות הספרדית לא קלטה בתוכה את היהדות הרפורמית ואפילו לא זרעים שלה, והיא נקלטה ביהדות האורתודוכסית האמונה, התורה והמצוות משותפים ליהדות צפון אפריקה ולאורתודוכסיה. לכן, באופן טבעי, הם נמשכו לאותו כיוון.


אני רוצה לבקש ממך להציב את השאלה הקשה ביותר שניתן לשאול לגבי דרכך - האורתודוכסיה בישראל.

אני חושב שאם יש נקודת תורפה או מקום בו לא עשינו מספיק הם טמונים בכך שלא קרבנו מספיק את הציבור המרוחק מאתנו, מהציבור החילוני ועד הציבור הקונסרבטיבי. והרפורמי, שגם אותו צריך לקרב בוודאי באופן אישי. יש לקרב כל אחד ולהסביר לו את הטעויות שאנו מוצאים בדרכו. לקרב בעבותות של אהבה לאמונת ישראל כפי שהייתה מקובלת בכל הדורות. על דבר זה אומר כלשונו של החבר למלך כוזר: 'מצאת מקום חרפתי'. זה מקור חרפתנו. לא העמקנו מספיק בעניין זה ולא מספיק קרבנו את כל שכבות הציבור.


זה לא סוד שאין קונסנזוס בעם בנושא של חקיקה דתית. החקיקה הדתית הצליחה לעורר חמתם של רבים ורבים גם עושים מעשה בעניין זה (כגון נישואים אזרחיים בחו"ל). אנחנו יושבים עכשיו בלשכת מנהל בתי הדין הרבניים - אחת מעמדות הכוח החשובות ביותר בתחום של יחסי דת ומדינה. האם היית מוכן לעשות משהו, לוותר על משהו, על מנת שגם חילונים, רפורמים וקונסרבטיבים יוכלו לחיות על פי תפיסת עולמם כאן בארץ?

זו שאלה קשה. אני חושב שמי שצריך להשיב עליה אלו הרבנים הראשיים לישראל. לדעתי השאלה המרכזית היא מה הדבר שיביא אותנו לאותה אחדות אליה אנו שואפים. זה נכון שאולי הרפורמים או תנועות אחרות מרגישות שאין להן קיום בישראל, אבל בסך הכל כל אדם יכול לחיות את חייו הפרטיים כרצונו. אף אחד לא מונע ממנו את אמונתו ואת דרך חייו, להוציא, כמובן, את נושא הנישואים והגירושים, אבל לצערנו בתחום זה, אין לנו ברירה אחרת. האלטרנטיבה היא שכל אחד יעשה כרצונו, אבל אז תוך שנים מועטות נתפלג לקבוצות שונות. אז גם מי שירצה לחזור בתשובה, כבר לא תהיה לו דרך, כי אם הוריו או אפילו הוא עצמו נישא בנישואים שאינם על פי ההלכה הוא ישאר 'מקולל' כל ימיו.


והיה אם יגיעו אליך נציגי היהדות הרפורמית, הקונסרבטיבית ונציגים חילוניים ויציעו שאתה תקבע את הבסיס ההלכתי ההכרחי לנישואים שיהיו מקובלים עליך, ובמידה שהם יסכימו לקבל בסיס זה, האם תאפשר להם להשיא זוגות בטקסים שהם יערכו, שיכללו כמובן גם מרכיבים רבים נוספים? כלומר, האם תקבל נישואים אזרחיים עם דרישות מינימום הלכתיות?

אני לא פוסל שום הצעה על הסף. אם תהיה כזו הצעה שתהיה בעלת משקל ובאופן בסיסי הנישואים יעשו על פי ההלכה אלא שיתווספו אליהם כל מיני טקסים נוספים, אני בהחלט חושב שיש על מה לדון. כדי להיות מעשי, אני מציע שאם יש כזו הצעה שתוגש לרבנים הראשיים לישראל. אני לא אומר שכל הצעה תתקבל, אבל אם הבסיס נשמר והנישואים מתקיימים על פי ההלכה, אלא שרוצים לעשות עוד תוספות, אז יש על מה לדבר. אני לא האדם שיחליט.


זאת אומרת שאפשר לסיים את השיחה בנימה אופטימית ולומר שלפחות מבחינתך אתה פתוח לדיאלוג עם רבנים רפורמים וקונסרבטיבים על אפשרות לקביעת בסיס משותף לעדיכת טקסים יהודיים?

אני לא רוצה להיות יומרני. מי אני? אני לא גורם רבני מחליט בתחום זה. גם אם אחליט שאני פתוח לדיאלוג מי ישמע לי? לכן אמרתי שמי שצריך להוביל את המהלך הם הרבנים הראשיים לישראל. אבל לדעתי אם הגרעין נשאר שמירת ההלכה והוא היסוד שסביבו רוצים להוסיף דברים נוספים, אני חושב שיש על מה לדבר.



עוד בנושא:
זרמים ביהדות במדינת ישראל
הרב מיכאל מרמור - התנועה ליהדות מתקדמת
הרב עינת רמון - התנועה המסורתית
יאיר צבן - נציג תחיל"ה
הרב יעקב כהן - ממיסדי קהילת "מבקשי דרך"

ביבליוגרפיה:
כותר: הרב אלי בן דהן - מנהל בתי הדין הרבניים
שם  הספר: זרמים ביהדות במדינת ישראל : אהבה יש בסופה
מחברת: וייס-גולדמן, רוחמה
תאריך: 1995
הוצאה לאור: חמדת : אגודה למען חופש מדע, דת, תרבות
הערות: 1. הספר הופק בסיוע הקרן החדשה.
הערות לפריט זה: 1. הרב בן דהן הוא רב בתנועת היהדות האורתודוכסית.