הסדרי נגישות
עמוד הבית > טכנולוגיה ומוצרים > חקלאותעמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > חקלאות והדברה


החרקים נפלו ברשת
מחבר: ד"ר דרור הדר


ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה
חזרה3

שיטה ידידותית למלחמה במזיקים בחקלאות, מבטיחה צמצום משמעותי בשימוש בחומרי הדברה כימיים. רשתות מיוחדות לכיסוי גידולים כמו עגבניות, תמרים, תבלינים ומטעים, חוסמות את דרכם של החרקים ומונעות מהם להעביר מחלות נגיפיות.

השימוש בחומרי הדברה בחקלאות יוצר מעגל קסמים, שתוצאותיו זיהום קשה. בשלב הראשון, חומרי ההדברה פוגעים באוכלוסיות החרקים המועילים לאדם, שהינם אויבים טבעיים של חרקים מזיקים. התוצאה הנה הפרת האיזון הביולוגי בין חרקים מזיקים לאויביהם הטבעיים והתפרצויות של מזיקים, שנוכחותם בשטח היתה מבוקרת קודם לכן. בשלב השני, החרקים המזיקים מפתחים עמידות לחומרי ההדברה הכימיים שבשימוש חוזר.

בניסיון להתגבר על העמידות, מפתחים חומרי הדברה חדשים רעילים יותר ויותר, והחקלאים מרססים כמויות גדולות יותר. כך נוצר מעגל הרסני של מזיקים ללא אויבים טבעיים, עמידים לחומרי הדברה רבי-עוצמה, והמצב הולך ומחמיר.

התחליפים: הדברה ביולוגית או הדברה משולבת.

הדברה ביולוגית הינה שימוש ביצורים חיים לצורך הפחתה ומניעת נזק של יצורים חיים אחרים, כפי שקורה במערכות ביולוגיות מאוזנות. למערכה זו מגייסים טורפים (חיפושיות, אקריות, עכבישים, יתושי עפצים, ארינמלים), טפילים (צרעות טפיליות, זבובים טפיליים) או מיקרו-אורגניזמים גורמי מחלה (בקטריות, פטריות, חד-תאיים, וירוסים).

החלופה השנייה, הדברה משולבת (IPM), מבוססת על עידוד מירבי של הדברה ביולוגית, שימוש מיזערי בתכשירים כימיים, בצורה ובעיתוי שלא יסבו נזק לאויביהם הטבעיים של המזיקים, ושילוב של שיטות ביולוגיות ואגרוטכניות.

נשק נוסף במלחמה במזיקים הן רשתות, שהוכנסו לשימוש לראשונה לפי 40 שנה. כיסוי אשכולות התמרים בשקי רשת, הפחית במידה ניכרת את הצורך בריסוסן. ניסויים ברשתות צפופות יותר, הוכיחו שניתן להגן על פירות התמר גם מפני חיפושיות תסיסה וחיפושיות גלעין, שגודלן מיניאטורי.

בתמונה: מטע תמרים מכוסה ברשת נגד חרקים,
להגנה מפני זבוב התאנה וזבוב הפירות


לפני כעשר שנים החלו להשתמש ברשתות להגנה על עגבניות מפני כנימת עש הטבק. כנימה זו גורמת נזק רב בשלושה מישורים: ראשית, היא מוצצת את מוהל עלי הצמח. שנית, היא מפרישה על העלים טל דבש, חומר מתוק אשר עליו מתיישבות פטריות הפייחת, המביאות להשחרת חלקי הצמח ובכך להפרעה בתהליכי הנשימה והפוטוסינטזה. שלישית, היא מעבירה מצמח לצמח מחלות נגיפיות, בעיקר נגיף ושמו צהבון האמיר, שפגיעתו קשה ביותר בצמחי העגבניה.

נזקי הכנימה גדולים ביותר, כיוון שדי באוכלוסיית כנימות נמוכה, כדי להדביק את הצמחים בנגיף ולהסב נזק כלכלי ניכר. כנימות אלו הינן דוגמא טובה לאוכלוסיית מזיקים, שפיתחה במהירות זנים עמידים לתכשירי הדברה שונים. התוצאה המשמעותית היא שאפילו ריסוסים יומיומיים, אין בכוחם למנוע את הפצת הנגיף. בשלב זה נבדקה האפשרות להשתמש בחסימה פיסית, מפני פלישה המונית של כנימת עש הטבק אל תוך בית הגידול. לצורך זה פיתחה חברת "קליימן מטאור", בשיתוף עם ד"ר מנחם ברלינגר ממינהל המחקר החקלאי, רשת אנטי-וירוס בצפיפות של 50 מש (חורים לאינטש מרובע). צורתם המלבנית של החורים יוצרת רשת צפופה דיה כדי לחסום את חדירת כנימת עש הטבק (שרוחב גופה מעט פחות מחצי מילימטר), ועדיין מאפשרת איוורור של בית הגידול.

הכנסת הרשת לשימוש בבתי גידול לעגבניות, חוללה מהפכה בענף והביאה להפחתה משמעותית בשימוש בתכשירי הדברה. השיטה הועתקה גם לגידולים אחרים, וכיום, כל בתי הגידול לעגבניות ומרבית בתי הגידול לירקות אחרים ולתבלינים, מוגנים מפני חרקים על-ידי רשתות. הדבר הביא לשבירת מעגל הקסמים של חומרי הריסוס הרעליים ולהקטנת השימוש בהם, בסדר גודל שבין 30% ל-70%.

בענפי המטעים נעשו ניסויים באפרסקים, תפוחים, תאנים, מנגו, רימונים וגפן. בכל הגידולים שנבדקו, מנע הכיסוי ברשת חדירת חרקים, בעיקר זבובי פירות. במקביל, נרשם גידול ביבולים, שיפור ניכר באיכות הפרי, גודלו וצבעו, כמו גם סיכול נזקי ציפורים ונזקים אקלימיים (עודף קרינה, רוחות, ברד וקרה). כמו כן פותחה ערכת רשת "פרי נקי", להגנה על עצי פרי בודדים מפני מזיקים, ובכך למניעת השימוש בתכשירי הדברה בגינות וחצרות בסמוך לבתים פרטיים.


 

הרשת המשבשת


למרות יתרונותיה הרבים, יש עדיין לרשת נגד חרקים חסרונות, המונעים שימוש נרחב בגידולים נוספים. רשת 50 מש הינה צפופה מאוד ומגבילה במידת מה את האיוורור בבית הגידול, כך שגידולים עלולים להיפגע עקב תנאי עודף חום ולחות. נוסף לכך, גם הרשת הצפופה ביותר עדיין מאפשרת חדירה חלקית של חרקים זעירים מאוד, כמו תריפסים ואקריות.

במטרה להתמודד עם הבעיה, פותחה בחברת "מטאור" רשת "ביונט" בעלת מיבנה מיוחד המשלב תכונות גיאומטריות ואופטיות, אשר משפיעות על התנהגות החרקים. הקרינה המוחזרת מהרשת, מרתיעה את החרק ומונעת את חדירתו למיבנה גם כשהחורים גדולים יחסית למימדיו.

במידה והחרק חודר בכל זאת למיבנה בדרך פסיבית, משבשת רשת ה"ביונט" את התנהגותו וכושר התמצאותו בשטח. בדרך זו נמנעים, או מופחתים בצורה ניכרת, הנזק הישיר הנגרם על-ידי החרק, והעברת מחלות נגיפיות באמצעותו.

בניסויים שנערכו בחוות הבשור, על-ידי צוות מהמחלקה לווירולוגיה במכון וולקני, בראשותו של ד"ר יחזקאל אנטיגנוס, גודלו צמחי עגבניה בבתי רשת קטנים. אוכלוסיית המזיקים בבתי הגידול והנגיעות בנגיף צהבון האמיר, נבדקה במיבנים המכוסים ברשת "ביונט" בהשוואה למיבנים המכוסים ברשת רגילה בעלת חורים בגודל זהה. הפתחים במיבנים לא היו סגורים הרמטית, וכך התאפשרה כניסת חרקים.

בתמונה: עץ בגינה פרטית, מכוסה ברשת
"פרי נקי" נגד זבוב הפירות


התוצאות הצביעו על הפחתה משמעותית באוכלוסיות המזיקים (כנימת עש הטבק, מנהרנים ואקריות) וכן על צימצום ניכר בנגיעות בנגיף צהבון האמיר. כתוצאה מכך היה הבדל רב בהתפתחות הצמחים, ללא כל שימוש בתכשירי הדברה.

בימים אלה נמשכים הניסויים בגידולים נוספים, ונבדקת ההשפעה על מזיקים אחרים. במידה ותמשך המגמה המסתמנת בתוצאת הניסויים עד היום, ניתן יהיה להפחית במידה ניכרת ריסוסים נגד מזיקים - בעיקר חרקים זעירים אשר חדירתם נמנעה עד היום רק בצורה חלקית.

כמו כן, ניתן יהיה להשתמש ברשת "ביונט" בעלת חורים גדולים יחסית בגידולים הרגישים לחוסר איוורור, כמו פרחים. הרשת החדשה תאפשר למנוע חדירת חרקים מזיקים, להפחית שימוש בחומרי הדברה ויחד עם זאת לאפשר איוורור אופטימלי בבית הצמיחה.


* המחבר הוא מדען העובד בחברת "מטאור", יצרנית רשתות נגד חרקים.

ביבליוגרפיה:
כותר: החרקים נפלו ברשת
מחבר: הדר, דרור (ד"ר)
תאריך: יוני-יולי 1997 , גליון 14
שם כתב העת: ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה
הוצאה לאור: ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה בישראל
הערות לפריט זה: * המחבר הוא מדען העובד בחברת ''מטאור'', יצרנית רשתות נגד חרקים