הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי החברה > גיאוגרפיה > גיאוגרפיה של האדם > תכנון מרחביעמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > נופים ושטחים פתוחים עמוד הבית > ישראל (חדש) > אקולוגיה ואיכות הסביבה > שטחים פתוחים


הפגיעה בשטחים פתוחים
מחברים: עו"ד אלי בן-ארי; אדם טבע ודין : אגודה ישראלית להגנת הסביבה


אדם טבע ודין : אגודה ישראלית להגנת הסביבה
חזרה3

תהליכי פיתוח מאיימים היום על השאריות האחרונות של המרחבים הפתוחים במדינת ישראל ● גם כמות הגנים והפארקים בתוך ערי המדינה, שהם מרכיב חיוני באיכות חיי התושבים, נופלת בהרבה מן המקובל במדינות המערב ● אגודת 'אדם טבע ודין' נאבקת למען השטחים הפתוחים בערים ומחוצה להן

היא נבנתה מהר, בצפיפות, תוך פיתוח מואץ וללא התייחסות ראויה לנושא השטחים הפתוחים. היום היא צועדת לקראת מחסור חמור בשטח פתוח, הן מחוץ לערים והן בתוכן. נא להכיר - מדינת ישראל של שנות ה-2000.

ישראל היא כבר כיום אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם. מדינה צעירה ודלת שטח, שעברה במאה האחרונה תהליכי פיתוח מואצים, אשר שינו את פניה ללא הכר. אם מתייחסים רק לשטחה שמצפון לבאר שבע, הרי שצפיפותו עולה על צפיפותה של כל מדינה אחרת בעולם המערבי.

ישראל יוצאת דופן בין מדינות המערב בקצב הגידול המהיר של אוכלוסייתה. מיום קום המדינה גדלה האוכלוסייה פי עשר. ב-30 השנה האחרונות, היא הכפילה את עצמה. הפיתוח, שנלווה לגידול האוכלוסייה המהיר, התרכז ברובו בשליש הצפוני (והפחות חם) של המדינה. בעיקר התפתחו שלושת מוקדי המטרופולין העירוניים והמרחבים הפתוחים שסביבם.

 

מהו 'שטח פתוח'?


שטח פתוח הוא כל שטח בלתי בנוי הקיים במדינה. השטחים הפתוחים מתחלקים לשני סוגים נפרדים, ארצי ועירוני, שלכל אחד מהם אפיונים מיוחדים לו.

ברמה הארצית, השטחים הפתוחים הם שמורות טבע, גנים לאומיים, יערות קק"ל והקרקעות החקלאיות והלא מפותחות שבין הישובים. שטחים אלה, מעבר לעובדה שהם שומרים על נופיה ועל מרחביה של המדינה, יש להם תפקידים חשובים הן ברמה הסביבתית-אקולוגית, והן ברמה החברתית.

בראש ובראשונה, שטחים אלה שומרים על משאבי הטבע החשובים ביותר: מים, קרקע, צמחיה ובעלי חיים. בשטח שכוסה אספלט או בטון לא יוכלו מים לחלחל אל מאגרי מי התהום, צמחים לא יוכלו לגדול ובעלי חיים לא יוכלו להתקיים. קיומו של שטח פתוח הנו הערובה היחידה להמשך קיומה של הסביבה הטבעית שאנו מכירים.

שנית, מבחינה חברתית, השטח הפתוח משמש בראש ובראשונה לצורכי נופש, טיולים ויציאה למרחבים, החיוניים לנו כל כך. להתנסות בחיק הטבע ולהבנת תהליכיו ישנן גם השלכות חינוכיות.

שלישית, השטח הפתוח הבין עירוני מגדיר את גבולות הערים וכך את זהותן הנפרדת, ובאופן זה יוצר את ה'ארץ', שהיא שילוב בין שטחים פתוחים ובנויים מסוגים שונים, ושל נופים מגוונים. מי שביקר פעם בלוס אנג'לס, שבה על פני מרחב שמקביל לשטח שבין חיפה לחדרה נתקלת העין רק בבנייה עירונית חד גונית ורצופה - יודע מה האלטרנטיבה, ומבין עד כמה, במיוחד בארץ קטנה כשלנו, ראוי להתאמץ כדי להימנע ממנה.

ברמה העירונית, בניגוד לשטח הפתוח הבין עירוני, אין מדובר דווקא בשימור המצב הטבעי כמות שהוא. השטחים הציבוריים הפתוחים בעיר שיש לשומרם, הם למעשה כל שטח בתוך העיר שאינו בנוי, ואשר יכול לשמש למטרות נופש, שעשוע, ספורט או כל פעילות אחרת שלשם קיומה יש צורך במרחב ירוק ופתוח. בין אלו נכללים שטחים טבעיים שמורים כמו ואדיות, שטחים מפותחים כמו פארקים וגנים, שטחי התכנסות ומעבר כמו כיכרות, ושטחי חיץ האמורים לשמש כעורקים ירוקים בתוך המרקם העירוני.

חשיבות שמירתו של שטח פתוח עירוני בכמות ובאיכות מספקת חיונית לשם שמירה על איכות החיים הבסיסית והיומיומית בעיר. השטח הפתוח שומר על חזות העיר והמבנה שלה, ומרכך את המרקם הבנוי, הצפוף והסטטי באמצעות צמחייה ומרחב פתוח. השטח הפתוח העירוני נותן מענה לצורכי הנופש של התושבים, ותורם הן ליציבות נפשית והן להתפתחות גופנית בריאה יותר.

עקב העלייה ברמת החיים ובשעות הפנאי של האוכלוסייה בשנים האחרונות, הפך קיום השטח הפתוח בעיר לתנאי בל יעבור לשמירת איכות החיים והסביבה בה. יתרה מכך, פיתוח כמות מספקת של שטחים פתוחים איכותיים בתוך העיר, הוא הדרך הטובה ביותר למשוך אליה אוכלוסיות שונות, ובכך להגן על השטחים הפתוחים הארציים שמחוץ לעיר מפני פיתוח יתר.



 

התייחסות המערכת התכנונית בישראל לנושא השטח הפתוח


בקרב הגופים המימסדיים העוסקים בתיכנון קיימת מודעות מסוימת לנושא השטחים הפתוחים הבין עירוניים, אם כי ביטויה בשטח הוא יותר הצהרתי מאשר פרקטי. בשנת 1991 אושרה תוכנית המתאר הארצית, תמ"א 31, הכוללת לראשונה התייחסות לצורך בשימור השטחים הפתוחים. כיום נמצאת בהכנה תוכנית מתאר ארצית חדשה, תמ"א 35, וגם בה מדובר רבות על הצורך בשימור השטח הפתוח הבין עירוני. עם זאת, הצעדים שהיא מציעה לנקוט בכיוון זה מוגבלים, וישנם לחצים רבים מצד אינטרסנטים שונים לפגוע אף במעט הזה.

אולם, בעוד שהשטחים הפתוחים ברמה הארצית זכו בתוכניות המתאר להתייחסות חלקית לפחות, מצבם של השטחים הפתוחים העירוניים הוא חמור בהרבה. אף תוכנית מתאר ארצית אינה כוללת כיום התייחסות כלשהי לצורך בהקצאה נאותה של שטח פתוח פנים-עירוני. כתוצאה בלתי נמנעת ממצב זה, הקצאתו, פיתוחו ושימורו של שטח ציבורי פתוח בעיר, כפופים באופן מוחלט לרצונם הטוב של גורמי התכנון המקומיים. כך, אנו מוצאים ערים מעטות, כמו כפר סבא ורעננה, בהן נשמרות כמויות סבירות של שטחים ציבוריים פתוחים. לעומת ערים אלו, ישנן ערים כמו בני ברק, בהן קיים מחסור קשה בשטחים אלו. המצב כיום הוא שמרבית הערים בארץ, מהקטנות ועד הגדולות, ובמיוחד מרכזיהן, מאופיינות במחסור בשטחים פתוחים.



 

חשיבות הפעילות לשמירה על השטחים הפתוחים


אגודת 'אדם טבע ודין' רואה בנושא השמירה על השטחים הפתוחים בארץ את אחד הנושאים הקריטיים ביותר, אם לא הקריטי מכולם, בתחום השמירה על איכות הסביבה כיום. זאת כיוון שהפגיעה בשטח הפתוח הנה כמעט תמיד בלתי הפיכה. את פליטת המזהמים, למשל, ניתן להפסיק, עוצמת רעש ניתן להנמיך ונחל ניתן לנקות - אך שטח פתוח איכותי, שהפך להיות שכונת וילות, לא יחזור עוד להיות כזה, ומתחם מגורים ללא גנים ופארקים יהיה אזור אורבני שאיכות החיים בו ירודה.

תכנון נאות יכול היה להביא לכך שבעיית המחסור בשטחים פתוחים כלל לא הייתה נוצרת ושמחוץ לעיר הפגיעה בהם הייתה מינימלית. הפעילות האינטנסיבית של 'אדם טבע ודין' בתחום השמירה על השטחים הפתוחים, נועדה להבטיח שהתכנון בארץ המתייחס לנושא זה, הן ברמה הכלל ארצית והן ברמה העירונית, אכן יהיה תכנון נאות.



 

השמירה על השטח הפתוח הוא נושא חשוב ב'סדר היום' הסביבתי


במדינת ישראל של השנים האחרונות דגל הפיתוח נישא ברמה. תפישת הפיתוח כבעל חשיבות עליונה, משותפת לכל מגזרי המינהל הציבורי והשלטון, הן המקומי והן המרכזי. אל מול תפישה זו, שביטויה בפועל הנו פיתוח אינטנסיבי וחיסול מאסיבי של שטחים פתוחים, הפעילות לשם הגנה על השטח הפתוח, ואף עצם המודעות לבעיה הסביבתית החמורה והבלתי הפיכה הזו, הינה מינורית ביותר.

הטיפול בבעיה חשוב וקריטי לא רק בשל חוסר ההפיכות של הנזקים שנגרמו, כפי שהוסבר לעיל, אלא גם משום שהבטחת קיום השטח הפתוח, בשל תרומתו המוכחת לאיכות חיי תושבי המדינה, היה צריך להיחשב כאחת מזכויותיו הבסיסיות ביותר של הציבור. הכוונה במיוחד לציבור הפחות אמיד, אשר אינו יכול להרשות לעצמו לבלות במקומות פרטיים ויקרים או בחו"ל, ומקומות הבילוי העיקריים שלו הם שמורות הטבע, הגנים והפארקים הציבוריים.



 

פעילות 'אדם טבע ודין' בנושא


אגודת 'אדם טבע ודין' פועלת בנושא השטח הפתוח הן ברמה הארצית והן ברמה העירונית.

ברמה הארצית, מלווה האגודה ומבקרת את הליכי התכנון, ומנסה להשפיע עליהם בנושא שמירת השטחים הפתוחים. האגודה מתרכזת בעיקר בתוכניות המתאר הנוגעות לנושא השטחים הפתוחים ונמצאות בהכנה, ביניהן תמ"א 35, תמ"א 12 לתיירות ושלוש תוכניות מתאר מחוזיות לחיפה, תל אביב ומחוז המרכז. האגודה גם פועלת במקרים ספציפיים של פגיעה אפשרית בשטחים פתוחים בעלי ערך, כמו במקרה התוכנית לבניית שדה תעופה בעין עברונה, או בתכנון הגורף לאשר התיישבות יחידים בלב שטחים פתוחים. התכנון של היום, הוא דמות הארץ של מחר – ולכן חשוב שלא לבנות לאינטרסנטים לעצבו כרצונם.

ברמה העירונית, ערכה האגודה מספר עבודות תכנון ומחקר, במטרה להעלות את המודעות לצורך בהתערבות תכנונית בנושא השטחים הפתוחים. העבודות כוללות סקירה וניתוח של מצב השטחים הפתוחים בעיקר בירושלים ובתל אביב, והצעות של חלופות תכנון לשטחים הפתוחים העירוניים. תוכניות האגודה מכשירות את הקרקע ליצירת תוכניות אב ומדיניות לשטח הפתוח בסביבה העירונית.

עבודת המחקר 'שטחים פתוחים בסביבה עירונית – שיטה להערכה', שנערכה בשיתוף עם אנשי אקדמיה מהטכניון בחיפה, מציעה דרך תכנונית, המשתפת את הציבור בתהליך ההערכה, שיוביל לתכנון עתידי לשטחים הפתוחים בעיר.

עבודת המחקר 'מדדים והנחיות תכנון לשטחים פתוחים עירוניים', שפורסמה באחרונה, מציעה כלים יישומיים לתכנון נאות של השטחים הפתוחים הציבוריים בעיר. העבודה מציעה סיווגים נפרדים ליעודים השונים של השטח הפתוח בתוך העיר, וסיווגי משנה לשטחי גן ופארק. על בסיס סיווגים אלו, מוצעים מדדים מעודכנים ופשוטים לחישוב שטחי גן ופארק, אשר נועדו להבטיח קיום מכסות מינימום של שטחים אלו. לבסוף, מוצע ליישם את המדדים בהתאם להנחיות תכנוניות המתאימות לתנאי האקלים, האוכלוסייה והקרקע בישראל, כך שיבטיחו את איכות השטח הפתוח העירוני ולא רק את כמותו.

במקביל, עוקבת האגודה אחר תוכניות בינוי עירוניות בכל ערי הארץ, ופועלת להגנה ולשמירה על שטחים אלו באמצעות התנגדויות, פעילות משפטית, ואף הצעת תכנון אלטרנטיבי. פעילויות אלו נשאו פרי במקרים רבים.


ביבליוגרפיה:
כותר: הפגיעה בשטחים פתוחים
מחבר: בן-ארי, אלי (עו"ד)
שם  הפרוספקט: אדם טבע ודין : אגודה ישראלית להגנת הסביבה - נייר עמדה
מחבר: אדם טבע ודין : אגודה ישראלית להגנת הסביבה
הוצאה לאור: אדם טבע ודין : אגודה ישראלית להגנת הסביבה