הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדינת ישראל > אוכלוסייה וחברהעמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > מדינה וחברה > החברה בישראל > יהודיםעמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > ישראל מדינת העם היהודי > גישות שונות למדינת ישראל


ציונות דתית בהתקדמותה
מחבר: ד"ר יוסף בורג


מקסם
חזרה3

המפגש בין יהודים ולא יהודים משמעותו גם מפגש בין יהדות ודתות אחרות. ברם, אינו דומה המפגש הזה בתקופה ובאקלים פוליטי בשעה שהיהודים חיים בגטו, וחומות הגטו גם מגינות וגם מפרידות, לעומת תקופה שרוחות ההשכלה והאמנציפציה מנשבות בעוז ושמש ההתבוללות זוהרת ומחממת בלי שידעו האנשים שחלק מהשמש הזאת תהפוך לאש של כבשני ההשמדה על אדמת אירופה.

הוויכוח על יהודים ויהדות בחברה המודרנית, בימי ההשכלה ולאחריה, היה גם דתי וגם לאומי. אם אתה מנסה להוכיח שאתה ראוי לשוויון על-פי חוקי המדינה ובחיי החברה, הרי הגבולות בין היהודי לבין הלא יהודי מיטשטשים. הדוגמאות לכך מרובות וטרגיות גם יחד. בנימין ד'יזראלי האנגלי וקרל מרכס הגרמני הוטבלו לנצרות על-ידי אביהם, כל ילדי משה מנדלסון נקברו בתור לא יהודים. בתוך הערבוביה הרעיונית והאידיאולוגית קם הרב שמשון רפאל הירש ז"ל וחידש את הסיסמה עתיקת היומין של "תורה עם דרך ארץ", ובכך חיזק את עמידתה של היהדות המאמינה והנאמנה בחברה המודרנית. באופן מקביל התקיים במאה הקודמת ועד ימי השואה, המאבק הפנימי על התפיסה הלאומית של שאלת היהודים. מצד אחד קם הרצל עם הרעיון של ציונות מדינית, ומאידך אחד העם עם הרעיון של ארץ-ישראל בתור מרכז רוחני. על יד ומעבר לוויכוחים הללו הלך זרם הטמיעה וההתבוללות והתחזק משנה לשנה. אפילו במזרח אירופה שהייתה תחת שלטון הצאר הצורר הרוסי, הורגשו גלי ההתבוללות המתגברת והולכת.

ביהדות הדתית מרבית האורתודוקסיה לא קיבלה את רעיון הציונות הפוליטית. העם חייב לחכות לבואו של משיח, לצפות ולחכות. נוסף על כך לא רצוי שיהודים דתיים יהיו במסגרת ארגונית ומדינית עם אלה שדוגלים בהתרחקות ממסורת וממצוות. מיעוט בתוך המחנה האורתודוקסי התפקד לתנועת המזרחי שנוסדה ב-1902 בוילנה: לא מספיק אך ורק לצפות לבואו של משיח, צריכים להכין את בואו. רעיון המזרחי אומר לקרב את הציונים אל הדת ולקרב את הדת אל הציונים. מתוך הכרה זאת היו אנשי המזרחי ואנשי הפועל המזרחי (שנוסד ב-1922 בישראל) שותפים מלאים בבניין הארץ ומוסדות היישוב, בהתיישבות, בהגנה ובהעפלה. דבר זה בא לידי ביטוי בהשתתפות בהסתדרות הציונית, בכנסת ישראל ובוועד הלאומי ובכל מוסדות היישוב הגלויים והסודיים כמו ההגנה על אגפיה.

השואה המיתה בכל מיני מיתות משונות שליש של האומה, והביאה לחורבנם הטוטאלי כמעט של ערכי התרבות התורנית והכללית שבמרכז אירופה ובמזרחה. כאשר התחלנו לשקם את שארית הפליטה, אלה שנשארו במחנות העקורים ואלה שעלו מן המחתרת ואלה שבאו מהחלקים המזרחיים של רוסיה הגדולה, היו חברי התנועה הדתית הלאומית פעילים בהבאתם באופן בלתי לגלי לארץ-ישראל, עד יום הקמת המדינה, ואחר-כך באופן חוקי ביותר. לאלה שבאו מאירופה נתוספו עולי אפריקה ואסיה, ומשני הכיוונים הגיאוגרפיים האלו הצטרפו רבים מהעולים לפועל המזרחי, לקיבוץ הדתי ולתנועת המושבים, כי תנועה זאת ומוסדות אלה תאמו את השקפת העולם של רבים מהעולים. מזרח ומערב נשקו. התנועה הדתית הלאומית, שכאמור לא נהגה בבדלנות מדינית וחברתית, הייתה הבית הטבעי של היהודים אשר באו לציון, לא רק בגלל צרת היהודים, אלא בגלל מורשת אבות, בתפילה ובהלכה ובגעגועי דורות.

הרי כמה דוגמאות לעשייה מבורכת:
מספר המוסדות והתלמידים בחינוך הממלכתי דתי -
מספר גני-הילדים - 1,795.
מספר התלמידים בגני-הילדים - 48,803
מספר בתי-הספר היסודיים, חטיבות-הביניים ובתי הספר העל יסודיים- 691.
מספר התלמידים בבתי-ספר יסודיים, בחטיבות-הביניים ובבתי הספר העל-יסודיים - 189,888.
מספר סטודנטים לתואר אקדמי באוניברסיטת בר-אילן - בקמפוס המרכזי ברמת-גן - 15,735.
בחמש המכללות האזוריות - 4,883.
במכללות לתעודת הוראה - 39.
סה"כ - 20,657.

ישיבות בני עקיבא - בשנת תש"ז נוסדה ישיבת בני עקיבא בקפריסין על-ידי מנחם אופן, ניצול שואה. בעלותה ארצה הצטרפה הישיבה לכפר הרואה.
כיום, במסגרת מרכז ישיבות בני-עקיבא בישראל, מוסדות אלה כוללים: 15 ישיבות תיכוניות, 5 ישיבות הסדר, 2 מכללות, 3 ישיבות מקצועיות, 14 אולפנות.
ישיבת בני-עקיבא כפר הרואה נוסדה בשנת ת"ש וכללה 13 תלמידים (ביניהם השופט בדימוס צבי טל, צבי קפלן ועוד). ישיבות הסדר - 28 ישיבות.

אמונה - 4 בתי-ספר יסודיים, 6 בתי-ספר תיכוניים ואולפנות, מכללה, מדרשה, 2 מדרשות ללימודי ערב, 120 מעונות יום, 20 צהרונים, 60 סניפים ברחבי הארץ.
מוסדות אמי"ת - ביום הכרזת המדינה היו קיימים 5 מוסדות וכיום 48 מוסדות.
קיבוצים דתיים - לפני קום המדינה היו 11 קיבוצים וכיום 16 קיבוצים.
מושבים של הפועל המזרחי - לפני הכרזת המדינה הוקמו על-ידי איגוד המושבים 8 מושבים. כיום קיימם 96 יישובים לפי הסיווג הבא: 71 מושבי עובדים, 10 מושבים שיתופיים, 11 יישובים קהילתיים, 5 מרכזים אזוריים.

כשם שבימיה הראשונים של התנועה הציונית שיתפו פעולה יהודים דתיים עם יהודים לא דתיים, כי גם ההצלה הפיסית היא תפקיד קדוש, כך גם במדינת ישראל מצווים אנו למקסימום של אחדות למען שמור על השורשים הדתיים והלאומיים המהווים יסוד לקיום מדינה יהודית. אם יש ויכוח, והוא קיים, על מיהו יהודי ועל מהו יהודי, הרי אסור לנו לשכוח שהאומה כפי שנשארה אחרי השואה חיה בתנאי חיים תרבותיים המקילים על תהליכי התבוללות. ולכן העצמה של חיים דתיים ותרבותיים חייבת להתקיים בתוככי המדינה ולהקרין ליהודי התפוצות.

בעולם המודרני המרחקים כאילו מתקצרים על-ידי אווירונים ואינטרנטים, אבל צריכים לעשות הכל כדי שהמרחקים יהיו רק מרחבים, אבל לא מרחיקים ומפלגים. חמישים שנה של קיום המדינה ושל הישגיה הרבים נותנות סיפוק רב, אבל אל לנו להרפות, אלא מצווים אנו ומחויבים כלפי השנים הבאות. על יד השאלות הביטחוניות והפוליטיות עומדות שאלות הזהות של העם ושאלת ההזדהות של כל אחד עם מסורת ישראל.

עם ששומר על השורשים גם יזכה בפירות נאים.


* ד"ר יוסף בורג – נשיא התנועה העולמית של המזרחי והפועל המזרחי. כ-40 שנה שימש ח"כ בכנסת ישראל וכ-35 שנה כיהן כשר.

ביבליוגרפיה:
כותר: ציונות דתית בהתקדמותה
מחבר: בורג, יוסף (ד"ר)
שם  הספר: אישים ומעשים בישראל : ספר היובל
עורכי הספר: אהרוני, שרה; אהרוני, מאיר
תאריך: 1998
הוצאה לאור: מקסם
הערות לפריט זה: 1. ד''ר יוסף בורג – נשיא התנועה העולמית של המזרחי והפועל המזרחי. כ - 40 שנה שימש ח''כ בכנסת ישראל וכ - 35 שנה כיהן כשר.