עמוד הבית > מדעי החברה > פמיניזם > נשים בולטות במקצועות השוניםעמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > דמוקרטיה > עקרונות הדמוקרטיה > זכויות אדם ואזרח > זכויות נשים


מאבקן של נשים בעולם המדע
מחבר: מתי רגב


מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
חזרה3

מאז ומעולם נחשבו נשים ומדע לשני הפכים. בשטח הפוליטי ובשטח הספרותי היה אפשר למצוא פה ושם נשים שהצליחו להגיע לצמרת, הן בזכות ירושה (בשטח הפוליטי) והן בזכות הכישרון. הכישרון הספרותי נחשב כישרון אופייני לנשים, שכן להן היה מתאים לכתוב ספרות רומנטית הדנה באהבה. לעומת זאת, בשטח המדע כמעט ולא מוזכרים שמות של נשים, שהגיעו להצלחות גדולות. דווקא בשטח מתפתח זה, השמרנות הייתה גדולה מאוד.


האישה שהביאה לפריצת דרך גדולה במדע וסללה נתיב לבאות אחריה היא ללא ספק מאדאם קירי. שמה המלא היה מרי קירי - סקלודובסקה, היא נולדה בפולין, וחיה בין השנים 1934-1867. בתחילה ריננו עליה שונאי הנשים שתפסה את מקומה במדע בזכות בעלה, פייר קירי, אולם רצה הגורל ובעלה נהרג בתאונת דרכים עוד בשלב מוקדם של מחקרם המשותף. מרי קירי המשיכה במחקר בכוחות עצמה, והצליחה להשיג הישגים מרשימים, שגברים מדענים עד זמנה לא הגיעו אליהם. למעשה, היא הייתה האדם הראשון שקיבל פרס נובל שתי פעמים - פעם אחת התחלקה בפרס עם בעלה, ובפעם השנייה קיבלה אותו לעצמה לאחר מותו.

תחילת דרכה במדע לא הייתה קלה. אביה הפסיד כסף רב, והיא נאלצה לצאת לעבודה בגיל מוקדם, כדי לפרנס את משפחתה ולעזור לאחותה, שיצאה ללמוד בפריס. ההסכם בין האחיות היה שמרי תעזור לאחותה ללמוד, ואחר כך תעזור האחות למרי. בינתיים הסתבכה מרי בעניינים פוליטיים, כיוון שפעלה למען מולדתה פולין, והיא נאלצה לעזוב את מקום מגוריה. היא הגיעה לפריס והחלה ללמוד, כשהיא חיה על לחם ומים.

במהלך לימודיה פגשה את פייר קירי, מדען שכבר היה מפורסם באותו זמן ונישאה לו. בתחילת המאה החלה להתמסר לחקר תופעת הרדיואקטיביות, ובעלה, שעסק במחקרים אחרים, הצטרף אליה למחקר. בשנת 1903 קיבלו הנרי ביקוירל והזוג פייר ומרי קירי את פרס נובל על המחקר הראשוני שביצעו ברדיואקטיביות. מרי קירי הייתה זו שנתנה את השם לתופעה, שהתגלתה על-ידי ביקוירל.

בשנות נישואיהם נולדו לזוג קירי שתי בנות. ב-1906 נהרג פייר בתאונת דרכים, ומרי ירשה את הקתדרה שלו בסורבון בפריס, והייתה למעשה האישה הראשונה שלימדה שם. היא פיתחה שיטות לימוד חדשות, שכללו ניסויים שנערכו לעיני הסטודנטים בכיתה.

לידת שתי בנותיה ומות בעלה לא הפסיקו את הפעילות המדעית של מרי. להיפך, היא גילתה יסודות רדיואקטיביים חדשים, וכינתה אותם "פולוניום", על - שם מולדתה פולין, ו"רדיום". היא הצליחה להפיק רדיום טהור, ועל כך קיבלה בשנת 1911 פרס נובל לכימיה. עם עבר של שני פרסי נובל, הישג ששום גבר לא השיג לפניה, ניסתה להתקבל לאקדמיה הלאומית למדעים, אבל נדחתה. הגברים לא הסכימו שלמוסד מקודש זה תחדור אישה.

במלחמת העולם הראשונה החלה מרי קירי לפתח את נושא הריפוי באמצעות קרני איקס. למרות היותה מדענית בעלת שם בינלאומי, עזרה לצוותים הרפואיים בכל עבודה, ואף שימשה כנהגת אמבולנס. אחרי המלחמה ניהלה את "מכון פאסטר" ואת "מכון הרדיום" שהיא יסדה. לאות סולידריות עם מאבקה הנשי, תרמו לה נשות אמריקה גרם אחד של רדיום טהור, חומר שסייע לה רבות במחקריה.

בניגוד לדעה הקדומה, שאשת קריירה לא יכולה להיות גם אם טובה, מילאה מרי קירי בנאמנות גם את תפקידה כאם. בת אחת שלה השתתפה במחקריה ובפעילותה המדעית, ובתה השנייה הייתה סופרת.

מרי קירי מתה ממחלת הסרטן, שהתפתחה בה כתוצאה מעיסוקה בחומרים רדיואקטיביים. השם "רדיום" נותר השם של היסוד הכימי שגילו פייר ומרי קירי והוא עדות לפעלם .

מאבקן של הנשים בשטח המדעי היה עדיין רחוק מניצחון, למרות פריצת הדרך של מרי קירי. סיפורה של רוזלינד פרנקלין מעיד על כך. פרנקלין הייתה מדענית שנטלה חלק נכבד מאוד במאבקן של הנשים, אבל שמה נשכח ופועלה לא הוכר כחשוב במדע. בסוף שנות הארבעים ובתחילת שנות החמישים של המאה הזאת החל מרוץ מדעי. צוותי חוקרים שונים ברחבי העולם ניסו לפענח את מה שנחשב אז כסוד החיים - יסודות התורשה - הד.נ.א. והר.נ.א. הבעיה הראשית הייתה לגלות את חשיבותם ואת המבנה שלהם. במרוץ השתתפו שתי קבוצות של מדענים, משני צדי האוקיינוס. בארצות - הברית חתר לפתרון לינוס פאולינג, מדען בעל שם עולמי, שצבר לזכותו הישגים רבים. בבריטניה פעלו בתחום זה שתי קבוצות מחקר: אחת מהן בייקינג קולג' " בלונדון, והשנייה בקיימברידג'. בלונדון נלחמו ביניהם על הבכורה מוריס וילקינס ופרנקלין רוזלינד.

גילוי המבנה של הד.נ.א. היה עבודה מדעית מסובכת מאוד, שדרשה דמיון, תעוזה והבנה מדעית עמוקה. האמצעי היחיד לפענוח סוד החומר היה אז קרני איקס - צילום בקרני רנטגן וניסיון לגלות דרך התצלום המטושטש את סוד החיים. רוזלינד פרנקלין שחיה בין השנים -1920-1958 הייתה, למעשה, בעלת המקצוע העיקרית בתחום זה. היא שיפרה מדי פעם את תוצאותיה והגיעה לצילומים טובים יותר ויותר. אלא שהיחסים בין רוזלינד ושאר חברי הצוות היו מעורערים. המצב הגיע עד לידי אלימות בין חברי הצוות, והגברים פחדו מרוזלינד. מוריס וילקינס ניסה להתייחס לרוזלינד כאל עוזרת מחקר שלו, הנתונה למרותו, אבל היא נלחמה בכך, ולא פעם נאלץ מוריס לברוח מהמעבדה שלה מחשש לשלומו.

באמצע המאה הנוכחית, עדיין לא הונף דגל שוויון הזכויות לנשים. במעבדה הבריטית השמרנית היו שני חדרי מנוחה אחד לגברים ואחד לנשים. ההבדל בתנאים בין שני החדרים היה כהבדל שבין אור לחושך. רוזלינד לא הייתה מוכנה להישאר במסגרת שהציבו לה הגברים, ולהסתפק בתפקיד העוזרת שלהם, אולם הגברים היו זקוקים לרוזלינד ולצילומיה לשם אישוש המחקרים שלהם. כדי להתגבר על הבעיה גנבו החברים מקיימברידג' בסיועו של מוריס וילקינס את הצילומים של רוזלינד, והעתיקו אותם. הצילומים הללו היו המפתח לגילוי מבנה הד.נ.א., והוכיחו שמדובר במולקולה בעלת מבנה של סליל כפול. כך נתאפשרה פריצת דרך מדעית.

בשנת 1962 באה כל החבורה לשטוקהולם לפגישה עם מלך שבדיה, שבמסגרתה הם היו עתידים לקבל צ'ק נכבד, הלוא הוא פרס נובל, על התגלית האדירה ועל פריצת הדרך בגילוי מבנה הד.נ.א. רוזלינד פרנקלין לא הייתה שם. למעשה באותה שנה היא כבר לא הייתה בין החיים. היא נפטרה ארבע שנים קודם לכן ממחלת הסרטן, כתוצאה מפגיעת קרני האיקס, ששימשו אותה בעבודתה. בת שלושים ושמונה הייתה במותה.

ג'יימס ד. וואטסון, מגלה מבנה הד.נ.א., כתב על רוזלינד פרנקלין בספרו "הסליל הכפול":

"למדנו להעריך את יושרה ואת נדיבות רוחה. באיחור של שנים הבנו כמה קשה המאבק שבו חייבת אישה מחוננת לעמוד על - מנת להתקבל בעולם המדע, אשר לעתים רואה באישה חריג בתחום המחשבה הרצינית. כוחה הנפשי של רוזלינד ואומץ ליבה הרב נראו בעליל בימיה האחרונים, למרות שידעה שהיא חשוכת מרפא, מעולם לא התלוננה, אלא הוסיפה לעסוק במחקר ברמה גבוהה עד כמה שבועות לפני מותה."

ביבליוגרפיה:

  1. אנציקלופדיה בריטניקה.

  2. ג'יימס וואטסון, הסליל הכפול, הוצאת לוין אפשטיין, 1971.

ביבליוגרפיה:
כותר: מאבקן של נשים בעולם המדע
מחבר: רגב, מתי
שם  הספר: תיגר : מרד חופש ויצירה
עורכת הספר: יפתח, אילה
תאריך: 1990
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. ריכוז פיתוח ועריכה: אילה יפתח.
2. מדריך לתלמיד, מאמרים, סיפורים.