הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי החברה > תקשורת > עיתונות ועיתונים


עבודת מערכת
מחברים: פרופ' אריה ווהל; שרה ליפקין; הגר אנוש


מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
חזרה3


 

משמרת לילה


רוב בני האדם יוצאים לעבודתם בשעת בוקר מוקדמת וחוזרים הביתה אחרי הצהריים או לפנות ערב. יש העובדים פעם ביום ופעם בלילה. יש גם אנשים העובדים בעיקר בלילות. שחקני תאטרון, למשל, עושים בבקרים חזרות על ההצגות החדשות שלהם, אבל עבודתם העיקרית, ההופעה עצמה, מועלית בפני הקהל בשעות הערב. בשעות לא רגילות כאלה עובדים גם נגנים, זמרים ורקדנים וכמובן - שומרי לילה. עם אנשי הלילה האלה נמנים גם עורכי החדשות. העמיתים שלהם, עורכי החדשות ברדיו, עובדים במשמרות, משום שתחנות הרדיו משדרות גם ביום וגם בלילה. העיתונים היומיים יוצאים לאור רק פעם ביום - השכם בבוקר. את עמודי החדשות שלהם מכינים בערב ובלילה. משום כך נוהגים לכנות את עורכי החדשות בעיתונים גם בכינוי "עורכי לילה".

אימא של גבי היא עורכת חדשות במערכת עיתון, ולכן היא יוצאת לעבודתה בערב. בדרכה למערכת היא פוגשת אנשים עליזים לבושים בבגדים יפים. הם סיימו את עבודתם ופנויים כעת לבלות ולהתבדר. אימא של גבי רק מתחילה את יום העבודה שלה ותשוב הביתה בשעת לילה מאוחרת מאוד, לפעמים, רק לפנות בוקר.

בניין העיתון הומה עובדי לילה כמוה: כתבים, המעבירים דיווח על אירועי השעות האחרונות, צלמים, עורכים גראפיים ועובדי דפוס. שליחים יוצאים ובאים כל העת, מביאים מודעה דחופה או חומר אחר הדרוש לעבודת מערכת. כאשר היא מתיישבת ליד מסוף המחשב שלה, אימא של גבי כמעט שוכחת שעכשיו לילה. כל האורות דולקים, טלפונים מצלצלים, אנשים מתרוצצים. מערכת הכריזה אינה משתתקת לרגע: אנשים מתבקשים לגשת לטלפון הקרוב, לאולם הדפוס, או - להזיז את מכוניתם החוסמת את היציאה מן החצר... באחת הפינות פתוחה טלוויזיה ומשדרת חדשות, ליד עורך החדשות הראשי מטרטר גם טרנזיסטור. את כל הרעש הזה מלווה המיה מתמדת, דומה לקול גלי הים. זוהי נהמתן של מכונות ההדפסה הגדולות, המדפיסות בשעה זו את המוספים שיצורפו לעיתון של מחר.

רוב העיתון כבר מוכן, אבל העיקר עוד חסר: עמודי החדשות, את העמודים האלה המערכת מכינה ברגע האחרון, כדי להבטיח שבעיתון יודפסו החדשות הטריות ביותר.

בערך בחצות אולם העריכה מתרוקן, וההמולה עוברת לדפוס; שם מכינים את עמודי החדשות להדפסה. בערך בשעה אחת וחצי לפנות בוקר מסתיימת עבודת העורכים. עורך החדשות הראשי עובר על העמודים המוכנים, מאשר אותם להדפסה ונאנח אנחת רווחה. "הכול בסדר," הוא אומר לצוות העורכים, "תודה רבה לכם ולילה טוב."

בשעה זו כבר מתרכזים ליד בניין המערכת כלי הרכב של המפיצים. מגיעים גם מחלקי העיתונים, רכובים על האופנועים שלהם. ברגע שתסתיים ההדפסה, הם יעמיסו את הסחורה ויצאו לדרכם. המפיצים יובילו את העיתונים לכל הערים, העיירות והיישובים הכפריים, ויחלקו אותם לחנויות ולקיוסקים. המחלקים יביאו את העיתון עד לבתי המנויים.



 

איך החומר מגיע?


הוצאה לאור של עיתון אינה מלאכה קשה, בעצם. דרושים רק אמצעי הדפסה (למשל, מדפסת שולחנית מחוברת למחשב ביתי), נייר להדפיס עליו וחומר למלא בו את הדפים. הקושי הוא להוציא לאור עיתון שאנשים ירצו לקרוא בו ויהיו מוכנים לקנות אותו. זו כבר עבודת נמלים עצומה, אשר לעתים נראה כאילו אין לה התחלה ואין לה גם סוף.

ובאמת, אין לעבודה זו לא התחלה ולא סוף. החומר זורם אל מערכת העיתון כל יום ובמשך 24 שעות ביממה: כתבי העיתון מדווחים למערכת, כל אחד בתחום שלו. רוב החומר מגיע באמצעות מחשב. לפעמים הכתבים עובדים במחשבים שבמערכת, ולפעמים הם מתחברים למחשב העיתון מן המחשב הביתי שלהם.

כתבים שיוצאים לשטח מעבירים ידיעות באמצעות מחשב נישא או בטלפון. כתבים שיוצאים לחוץ לארץ שולחים ידיעות גם במחשבים, גם בטלפון וגם באמצעות מכשירי פקסימיליה. מחשבים אחרים מעבירים חומר כתוב ותצלומים מחו"ל. דיווחים מגיעים גם מן הבורסה לניירות ערך, ומכשירי פקס פולטים זרם בלתי פוסק של הודעות מגופים רשמיים או ממשרדים ליחסי ציבור.




 

סוכנויות הידיעות


בטרם ניפרד ממחלקת החדשות, נכיר את פעולתן של סוכנויות הידיעות. סוכנות ידיעות היא מעין עיתון לעיתונים. יש לה צוות כתבים ועורכים והיא אוספת מידע ממקורות שונים. ואולם, סוכנות ידיעות אינה עושה עיתון מן הידיעות שהיא אוספת, אלא מעמידה אותן לרשות העיתונים ולרשות אמצעי התקשורת האלקטרונית. אלה משלמים לסוכנות עבור השירות הזה ובוחרים מן החומר שלה את הידיעות שהם מעוניינים לפרסם. סוכנויות ידיעות רבות בחו"ל אינן עצמאיות, אלא שייכות לחברות תקשורת גדולות. סוכנות הידיעות הישראלית עתי"ם שייכת במשותף לכל העיתונים היומיים בישראל.

סוכנויות הידיעות הבין-לאומיות הגדולות הן מקור חשוב למידע על הנעשה בכל מדינות העולם. עיתונים נוהגים להחזיק כתבים משלהם במדינות החשובות ביותר, אבל אפילו לעיתון גדול מאוד לא כדאי לשלוח אנשים משלו לכל מקום בעולם. לסוכנויות הידיעות יש כתבים מקומיים גם במדינות קטנות. הן מקבלות מידע מהם ומעבירות אותו לעיתונים (ולאמצעי התקשורת האלקטרונית) המנויים על השירות הזה.



 

ישיבת המערכת


כדי לשמור על עבודת צוות בגוף מורכב כמו עיתון, חייבים לתכנן מראש לפחות חלק מפעולותיו. תכנון זה נעשה על-ידי עובדי המערכת הבכירים ביותר: העורך הראשי, עורך החדשות, עורכי המוספים העיקריים ומזכיר המערכת.

מזכיר המערכת אינו כותב דבר ואינו עורך דבר: הוא מתאם את עבודתם של הכתבים ושל העורכים. תפקידו להבטיח שכל האירועים החשובים יסוקרו על-ידי כתבי העיתון.

חברי המערכת הבכירים מתכנסים לישיבת מערכת מדי בוקר ודנים בנושאים שונים, שעיקרם הוא הכנת עבודתו של העיתון לקראת הגיליון שיופיע למחרת. מזכיר המערכת מעלה את רשימת האירועים שידוע מראש כי יתרחשו במשך היום. נושאים כאלה, הם, למשל, דיון משפטי מעניין שמועדו נקבע זה מכבר, או סיור שעורך שר הביטחון ביחידות צבאיות, או ביקור של כוכב קולנוע בארץ. בישיבת המערכת נקבע אילו מהנושאים אכן ראויים להיכנס לעיתון של מחר. לפעמים מחליטים גם מי הכתב והצלם שיסקרו את האירועים האלה באותו היום.

האנשים המקבלים את ההחלטות הללו אינם שוכחים שבמשך היום יתרחשו אירועים בלתי מתוכננים. למשל: אם קורה, חלילה, פיגוע חבלני, ברור שכתבים וצלמים ירוצו למקום האירוע, גם אם לא סוכם על כך מראש בישיבת המערכת.

לעתים ישיבת המערכת עוסקת בעניינים שיקבלו את ביטויים לא בגיליון בקרוב אלא בעוד כמה ימים או אפילו כעבור שבועות. למשל: אם עומדים לפני תקופת החגים, מתחילים לתכנן את גיליון החג של העיתון זמן רב קודם לכן. כשיבוא המועד להדפסתו של מוסף החג, כבר יהיה החומר מוכן. בסיכומו של דבר אפשר לומר שישיבת המערכת היא ה"מוח" המתווה קווי פעולה לעבודת העיתון.

לעמוד הקודם
לעמוד הבא

ביבליוגרפיה:
כותר: עבודת מערכת
שם  הספר: לקרוא עיתון ... ועוד איך! : קריאה ביקורתית בעיתון
מחברים: ווהל, אריה (פרופ') ; ליפקין, שרה ; אנוש, הגר
תאריך: 1996
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. עיצוב ואיורים: וייס, יוסי.
הערות לפריט זה: 1. עיצוב ואיורים: יוסי וייס