 |
|
 |
|
"הבהמה אשר איננה טהורה"
מחבר:
אדם ברוך
|
|
 |
|
 |
|
 |
שפה. מתי תקצר ומתי תאריך? התלמוד שואף קיצור, ועם זאת יש מקרים שבהם יבחר שלא לקצר. כגון? להימנע משפה פוגענית. ואת הנימוס הזה התלמוד מביא מהתורה: "לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו, שהרי עיקם הכתוב שמונה אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו, שנאמר: 'מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה". כלומר, התורה יכלה לקצר ולומר ישר: "ומן הבהמה הטמאה", אבל האריכה ואמרה: "אשר איננה טהורה".
כלומר, במקום שבו ניתן לדייק, אמנם בלשון ארוכה יותר, ועם זאת להימנע מבוטות ועלבון סתם ("טמאה"), התלמוד ממליץ על כך. חסנו בלשוננו על בהמה, לא נחוס בלשוננו על בני אדם?
|
