הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי החברה > גיאוגרפיה > אזורים ומדינות בעולם > קטביםעמוד הבית > מדעי החברה > גיאוגרפיה > גיאוגרפיה של האדם > אוכלוסייה ודמוגרפיה


אוכלוסיית אלסקה מתמודדת עם תנאי טבע קשים
מחבר: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית. צוות גיאוגרפיה


מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
חזרה3

תנאי טבע קשים ואוכלוסייה דלילה

אלסקה שוכנת בצפון-מערבה של יבשת אמריקה הצפונית. זוהי אחת מ-50 המדינות של ארה"ב, למרות שאין רצף גיאוגרפי בינה לבין שאר המדינות של ארה"ב.

באלסקה, שהיא ארץ רחבת-ידיים, חיה אוכלוסייה קטנה. שטחה של אלסקה – כ-½ 1 מיליון קמ"ר, וחיים בה (2006) – 670,053 איש, המפוזרים ברחבי המדינה בדלילות. צפיפות האוכלוסייה קטנה – 0.4 אנשים לקמ"ר בלבד. (להשוואה: שטחה של אלסקה גדול פי 80 משטחה של מדינת ישראל, ולעומת זאת אוכלוסיית ישראל גדולה פי 10 מאוכלוסיית אלסקה.)

דלילות האוכלוסייה באלסקה מושפעת מתנאי הטבע הקשים במדינה זאת:

• אקלימה של אלסקה קר מאוד. בצפונה של אלסקה, בחורף השמש כמעט אינה זורחת במשך כ-3 חודשים ברציפות, כלומר תקופה זאת היא בבחינת לילה אחד ארוך וקר מאוד, ורוחות עזות מנשבות ומגבירות את הקור. בקיץ הקצר והקר השמש כמעט אינה שוקעת במשך כ-3 חודשים ברציפות, כלומר תקופה זאת היא בבחינת יום אחד ארוך.

הטמפרטורות באלסקה
מקור: גיאוגרפיה של ארצות הברית הבתר תעשייתית, 1993

רק ב-3-4 חודשים בשנה הטמפרטורות עולות מעל C º0, ובשאר ימות השנה הטמפרטורות יורדות עד C º50-

• בחלקים גדולים של אלסקה כמות המשקעים קטנה, ולעתים חולפות שנים רצופות ללא גשם כלל.

• קרחונים אדירי ממדים מכסים שטחים נרחבים באלסקה.

• בצפונה של אלסקה הקרקע קפואה במשך רוב ימות השנה. בקיץ שכבת הקרקע העליונה מפשירה, ושטחים נרחבים מתכסים בביצות מפני שהמים אינם יכולים לחלחל לשכבת הקרקע התחתונה, שנשארת קפואה תמיד.

• רכסי הרים רמים, שהגבוהים שבהם מגיעים עד למעלה מ-5,000 מ', חוצים את אלסקה לאורכה ולרוחבה.

• רעידות אדמה, שחלקן עזות מאוד, פוקדות את שטחה של אלסקה לעתים תכופות.

תנאי טבע קשים אלה מאפיינים את אלסקה כולה עם זאת חשוב לשים לב, שחלקה הדרום-מערבי של אלסקה נהנה מתנאי טבע נוחים קצר יותר. חופיו המוגנים חמימים יותר ומצטיינים בדגה עשירה, ומורדות ההרים באזור זה מכוסים ביערות רחבי-ידיים.

דייגים בעיר וולדז שבאלסקה, שוקלים את דגי ההליבוט שהצליחו לדוג

על כן אין פלא שאוכלוסיית אלסקה התרכזה ברוב התקופות באזור זה. שם נמצאת גם עיר הבירה של אלסקה, ג'ונו.

את תחושת הקושי של האדם לחיות באלסקה ביטא אחד מתושבי אלסקה, שכתב: "האדם חש עצמו מבודד, מרוחק, ומאוים על-ידי הטבע הפראי והסכנות האורבות בכל צעד. האדם מנותק במשך החורף הארוך, החשוך והקר, וכאשר מגיעים הסימנים הראשונים של האביב מתעוררות בו תקוות עצומות לשמש ולאור.

"אך לאחר זמן קצר שב החורף וכובש את האזור, והאפרוריות שבה וכובשת את האדם. גם הקיץ מבלבל את דעתו של האדם, בגלל האור המתמשך על-פני כמה חודשים ללא לילה לרגיעה ולמנוחה."

האסקימואים והאלאוטים – תושבי אלסקה הראשונים

אלסקה נתגלתה בשנת 1741, על-ידי חוקר דני בשם ויטוס ברינג שנשלח מרוסיה. עד המאה ה-19 הייתה אלסקה חבל ארץ מבודד ופראי, שהתגוררו בו קבוצות קטנות של אסקימואים ואלאוטים.

אוכלוסיות אלה הצליחו להסתגל לתנאי הטבע הקשים, תוך ניצול מקסימאלי של משאבי האזור המעטים. עיסוקם העיקרי היה ציד ודיג. לבעלי-החיים הייתה חשיבות רבה, שכן הם סיפקו לתושבים חומרים רבים: בשר למאכל, עור לבגדים ולמצעים, לנעליים וליריעות לאוהלים, גידים לחוטים, קרביים לביגוד שאינו חדיר למים ולמפרשים, קרניים לכלי אוכל ולכלים לכתישת שומן, ועוד.

בקיץ הם גרו באוהלים. בחורף הם עברו למגורים מוגנים יותר: לאוהלים כפולי דפנות, לבתי שלג הידועים בשם "איגלו", או – במקומות החמים יותר, המכוסים ביערות – לבקתות הבנויות מאבנים או מעצים. פרד ברומר, שחקר את אזורי האקלים הקוטבי במשך למעלה מ-30 שנה, אמר על האסקימואים והאלאוטים: "מעולם לא חדלתי להשתומם על כושר ההמצאה שלהם. כדי להתקיים במחוזות הצפון שלהם הם חייבים להיות רבי-תושייה וקשוחים, נוחים-להסתגל ועצמאיים."

האסקימואים והאלאוטים, תושביה הראשונים של אלסקה, חיים כיום ביישובי קבע ומשתלבים בתחומי הכלכלה השונים במדינה. רק מעט מאורחות החיים המסורתיים של העבר הם מקיימים גם היום.

אסקימואים, סטודנטים באוניברסיטת פירבנקס, מציגים את מורשתם בפני תיירים

כפר אסקימואי משוחזר, סמוך לעיר פירבנקס שבאלסקה

ציידים ודייגים רוסים מפתחים יישובים באלסקה

במאה ה- 19 הפכה אלסקה לחלק מרוסיה. מכאן ואילך החלו לחול שינויים באוכלוסיית אלסקה, שינויים הקשורים לניצול משאבים מבוקשים המצויים בארץ זאת. כך החלו להגיע לאלסקה ציידים רוסים, שמטרתם הייתה לסחור בפרוות יקרות הערך של בעלי-החיים, וכן דייגים שעסקו בעיקר בדיג דג הסלמון המבוקש, הנפוץ בנהרותיה ובחופיה של אלסקה. הציידים והסוחרים הרוסים הקימו עיירות ומצודות לאורך חופיה הדרומיים והמערביים של אלסקה. רובם התגוררו שם זמן קצר בלבד, ורק מעטים מהם התיישבו במקום והפכו לחלק מן האוכלוסייה המקומית.

באותם הימים נחשבה אלסקה מקום שקשה לחיות בו ואשר ערכו הכלכלי מועט, ולכן הוסכם בקלות רבה על מכירתה מידי רוסיה לארה"ב בשנת 1867, תמורת 7 מיליון דולר – סכום לא גבוה תמורת חבל ארץ גדול כל-כך. אף-על-פי-כן נחשבה רכישה זאת בעיני אמריקנים רבים כמעשה טירוף לא-כדאי. באותם ימים הייתה אוכלוסיית אלסקה קטנה – במיפקד אוכלוסין שהתקיים בה בשנת 1880 התקבלו נתונים על 33,000 ילידים וכ-430 לבנים.

מחפשי זהב נוהרים לאלסקה

בשנת 1880 נתגלה באלסקה זהב. גילוי המתכת היקרה גרם לנהירה של אלפי אנשים, אשר על אף תנאי הטבע הקשים באלסקה הם הגיעו אליה וחיפשו זהב באפיקי הנהרות והנחלים. במשך 30 שנה, בתקופה המכונה בשם "הבהלה לזהב", הוקמו באלסקה ערים ועיירות חדשות, והיישובים הקיימים גדלו פי כמה. אלא שימיה של תקופה זאת היו קצרים – מכרות הזהב הידלדלו במהירות, והפקת הזהב הצטמצמה. עם היעלמו של גורם משיכה זה החלו רבים לנטוש את חבל הארץ הקר והעוין ויישובים רבים, שידעו ימי זוהר קצרים, הידלדלו או נעזבו לגמרי והפכו ליישובי רפאים. בטבלאות מוצגים נתונים הממחישים את השינויים שחלו בגודל האוכלוסייה של אלסקה בתקופה זאת.

שינויים בגודלה של אוכלוסיית אלסקה בתקופת "הבהלה לזהב"

א. מספר התושבים הלבנים באלסקה בשנים 1880-1920

השנה

מספר התושבים הלבנים

1880
1910
1920

440
38,000
28,000


מקור: גיאוגרפיה של ארצות הברית הבתר תעשייתית, 1993

ב. מספר התושבים ב-2 יישובים באלסקה בשנת 1906 ובשנת 1920

היישוב

מס' התושבים בשנת 1906

מס' התושבים בשנת 1920

פֵירְבֶּנְקְס
סקגווי

11,000
20,000

2,000
750

מכרה זהב נטוש, מימי "הבהלה לזהב" באלסקה"

העיירה דוסון שבאלסקה – בשל חשיבותה הייתה לעיר השנייה, ביבשת אמריקה הצפונית, שחוברה לחשמל בימי הבהלה לזהב. כיום היא עיר רפאים שתושביה מתפרנסים מן התיירים המגיעים אליה.

פעילות צבאית גורמת להתפתחות ולאיכלוס באלסקה

בתקופת מלחמת העולם השנייה (1939-1945) הייתה תנופת פיתוח באלסקה. בתקופה זאת שלטה ארה"ב על חלק מאיי האלאוטים הנמצאים ממערב לאלסקה, והחלק האחר של האיים היה בשליטתה של יפן. לשתי המדינות – שהיו אויבות ונלחמו זו בזו – היה איפוא גבול משותף באזור. הפעם, סיבות צבאיות הביאו לפיתוח ולהגדלת האוכלוסייה – ארה"ב הקימה באלסקה בסיסים צבאיים ומפעלי פיתוח רבים, כמו שדות תעופה ומערכת של כבישים מהירים. כמו-כן נשלחו לאלסקה 300,000 חיילים אמריקנים.

אמנם בתום שנות המלחמה חזרו חיילים אלה לארצם, אך תנופת הפיתוח שהביאו לאלסקה גרמה להקמת יישובים חדשים רבים בארץ זאת. היישובים שהוקמו היו ברובם קטנים מאוד וכללו כמה בתי מגורים מסביב לתחנת דלק, בית מלון וכמה חנויות, וגם המרחק בין יישוב ליישוב היה גדול. ובכל זאת – תנופת הפיתוח בתקופה זאת הביאה לגידול ניכר במספר התושבים באלסקה, ובשנת 1959 מנו תושביה 226,000 איש. בשנה זאת הפכה אלסקה לאחת מ-49 המדינות של ארה"ב.

נפט ונופים קסומים מושכים אוכלוסייה לאלסקה

אלסקה שופעת אוצרות טבע: בנוסף לזהב, שגרם ל"בהלה לזהב" במאה ה-19, יש בה נחושת, פחם ופלטינה. ב-1968 נתגלה שדה נפט עשיר במפרץ פרודו שבצפון אלסקה. בעקבות גילוי השדה הזה הורחבו חיפושי הנפט, והתגלו בה שדות חדשים ועשירים של נפט ושל גז. מאז נתגלה הנפט נפתחה תקופה חדשה במדינה זאת – תקופה של פיתוח מהיר שהביא בעקבותיו תושבים נוספים, והללו הכפילו את מספר תושביה. אך יש לדעת, שעל אף הגידול הרב של האוכלוסייה, עדיין אלסקה היא המדינה הקטנה בארה"ב במספר תושביה, למרות שבשטחה היא הגדולה שבהן. כיצד גרם גילוי הנפט לפיתוחה של אלסקה ולגידול אוכלוסייתה?

גילוי הנפט הביא לפיתוח, שכלל הקמת צינור נפט וגז ראשי, החוצה את אלסקה לאורכה, וכן סלילת כבישים, הקמת בתי זיקוק ועוד.

אנשים רבים מצאו מקור תעסוקה בתחומים השונים הקשורים להפקת הנפט. לדוגמה, בהקמת צינור הנפט, שהוא אחד ממפעלי הפיתוח והמסובכים בגלל תנאי הטבע הקשים בחבל ארץ זה, עסקו אנשים רבים במשך שנים רבות.

הפקת הנפט הביאה רווחים רבים, וההון הרב שזרם לאלסקה הפך אותה לאחת המדינות העשירות בארה"ב. חלק מתושביה הפכו מאנשי טבע, החיים על דיג וציד, לבעלי מניות וכסף רב.

הכפרים הנידחים ביותר חוברו לרשתות חשמל ומים, ופותחה תחבורה אווירית המאפשרת קשר בין מרחביה העצומים של המדינה בכל ימות השנה, ואפילו בעונת החורף הקשה.

גידול האוכלוסייה באלסקה בשנים 2006-1950
מקור: U.S Census Bureau, 2006

חשוב לציין גם את ענף התיירות כחלק מהפיתוח המהיר באלסקה. לאלסקה יש מאפיינים הקוסמים לתיירים: נופיה הפראיים – ההרים הנישאים, הנהרות העצומים, החופים היפים, הקרחונים האדירים, וכן עולם החי המיוחד לה, קצב החיים האיטי שהוא שונה ממקומות רבים בעולם, ואנשיה הלבביים. ואמנם, בשנים האחרונות ענף התיירות הולך ומתפתח באלסקה, והוא מהווה גורם נוסף למשיכת אוכלוסייה לאלסקה.

גורמי משיכה לתיירים באלסקה

• נוף וקרחונים

הרים מכוסי קרח-עד בשמורת מקינלי

קרחונים צפים במפרץ שבאלסקה.

• עולם החי והצומח

כלבי ים במפרץ שבאלסקה

• דיג של דגי סלומון

דגי הסלומון עולים במעלה הנחל (נגד כיוון הזרימה) כדי להטיל את הביצים במים מתוקים שביבשת.

• הליכה וטיפוס על קרחונים

סיור על גבי הקרחון בפארק אליאס שליד העיירה קניקוט שבאלסקה

ביבליוגרפיה:
כותר: אוכלוסיית אלסקה מתמודדת עם תנאי טבע קשים
שם  הפרסום מקורי: אנשים ויישובים
מחבר: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית. צוות גיאוגרפיה
תאריך: 2007
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. חקרי מקרה שעודכנו מתוך הספרים: "אנשים במרחב" ו"יישובים במרחב", ומלווים את הספר "אנשים ויישובים".
הערות לפריט זה: 1. התמונות באדיבותה של מאירה שגב.