הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי החברה > גיאוגרפיה > אזורים ומדינות בעולם > אירופה עמוד הבית > מדעי החברה > גיאוגרפיה > גיאוגרפיה של האדם > אוכלוסייה ודמוגרפיה


שבדיה – מדינה מפותחת שאוכלוסייתה גדלה באיטיות
מחבר: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית. צוות גיאוגרפיה


מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
חזרה3

שבדיה, אחת ממדינות סקנדינביה השוכנות בצפון אירופה, היא מדינה גדולה המשתרעת על-פני 450,000 קמ"ר. אוכלוסייתה של שבדיה מונה (2007) – מעל 9 מיליון תושבים. מרבית התושבים מתרכזים באזור הדרומי של המדינה – שם האקלים נוח בהשוואה לאקלים של אזוריה הצפוניים, שבהם שורר קור קיצוני.

שבדיה – מיקום ונתונים נבחרים, 2006

מקורות: Human Development Report,2006
הלשכה לסטטיסטיקה של שבדיה – Statistiska Centeralbyran

עד לפני כ- 150 שנה הייתה שבדיה אחת המדינות העניות ביותר באירופה; רמת החיים של תושביה הייתה נמוכה מאוד, שיעורי התמותה היו גבוהים וכך גם שיעורי הילודה (תוכלו לקרוא על כך בקטע "באותו עניין"). מאז התרחשו בשבדיה תהליכי שינוי רבי עוצמה, שהפכו אותה לאחת המדינות המפותחות והעשירות ביותר בעולם. במקביל להתרחשותם של תהליכים אלה – הן שיעורי הילודה והן שיעורי התמותה בשבדיה ירדו, וכיום הם נמוכים מאוד .

בחקר מקרה זה נדון במאפייני גידול האוכלוסייה של שבדיה ונתאר את אורחות החיים של תושביה. כך נוכל לעמוד על הקשר בין גידול האוכלוסייה האיטי לבין מאפייני החיים במדינה מפותחת.

‏‏באותו עניין

בעבר הייתה שבדיה מדינה ענייה ולא מפותחת

עד לפני כ- 150 שנה התגוררו כ-90% מתושביה של שבדיה בכפרים, עסקו בחקלאות מסורתית, וידעו תקופות רבות של מחסור במזון ושל רעב. שיעורי הילודה ושיעורי התמותה בקרב האוכלוסייה היו גבוהים: רבים נפטרו בגיל צעיר, ומתוך ממוצע של 8 ילדים למשפחה, רק 4-5 הגיעו לבגרות.

שבדיה הייתה אחת מן המדינות האחרונות באירופה שעברו תהליכי תיעוש – בעוד שבמרבית מדינות אירופה החלו תהליכי התיעוש והפיתוח המואץ בראשית המאה ה-19, בשבדיה הם החלו עשרות שנים מאוחר יותר. ומשהחלה המהפכה התעשייתית בשבדיה, הורעו עוד יותר תנאי החיים של מרבית תושביה. אמנם אלה שהשתייכו למעמד הסוחרים והתעשיינים התקדמו במהירות, אך הם היוו מיעוט קטן; מרבית התושבים השתייכו למעמד הפועלים העני וחסר-הזכויות ונאלצו לעבוד 12 שעות ביום, בכל ימות השבוע. ההפרדה בין המעמדות הייתה קיצונית – ברכבות, למשל, הוקצו קרונות נפרדים לכל אחד מהמעמדות השונים.

באותה תקופה, המוני כפריים עזבו את בתיהם ונהרו לערים בניסיון לשפר את תנאי חייהם. אך גם בערים, שגדלו במהירות, תנאי החיים היו קשים ושיעורי התמותה היו גבוהים. לא היו בהן שירותי תברואה כלשהם, גלי אשפה נערמו ברחובות, וחיידקים גורמי מחלות התרבו באין מפריע בשלוליות מים.

התושבים לא היו מודעים לחשיבותו של הניקיון האישי, ובמסמך רשמי שפורסם בשנת 1870 נאמר על כך: "לא ייאמן עד כמה רבים הם האנשים בארצנו, אפילו אלה המתגוררים ליד חופי הימים והאגמים, שגופם לא נרחץ מאז לידתם אלא אם כן נפלו למים באופן מקרי". כל אלה גרמו להתפרצותן של מחלות ומגיפות ולשיעורי התמותה הגבוהים.

על מצבה הקשה של שבדיה באותה תקופה מעיד גל המהגרים הגדול שעזב את המדינה – קרוב ל-1.5 מיליון מאזרחיה היגרו למדינות אחרות בין השנים 1850-1930.

גידול האוכלוסייה איטי, וקבוצת הקשישים הולכת וגדלה

אוכלוסייתה של שבדיה גדלה באיטיות מזה עשרות שנים. תהליכי הפיתוח שהתרחשו בה ב- 150 השנים האחרונות הביאו לירידה בשיעורי התמותה, וכבר בראשית המאה העשרים היו שיעורי התמותה בשבדיה מהנמוכים ביותר בעולם. שיעורי הילודה ירדו בהתמדה אף הם, והגיעו לשיעורים הנמוכים ביותר לקראת שנות ה- 80 של המאה העשרים – שנים שבהן נולדו פחות מ-2 ילדים בממוצע למשפחה. אמנם, מאז שנות ה- 80 מתרחשת עלייה קלה בשיעורי הילודה בשבדיה, אך עדיין אי אפשר לדעת אם זוהי תופעה חולפת או תופעה מתמשכת.

שיעורי ילודה ושיעורי תמותה בשבדיה, 2005-1850 (לכל 1,000 תושבים)

מקור: הלשכה לסטטיסטיקה של שבדיה - Statistiska Centeralbyran

בתקופות שבהן הייתה שבדיה מדינה ענייה ולא מפותחת, בחרו רבים מאזרחיה להגר למדינות אחרות. כיום, לעומת זאת, היא מהווה מדינת יעד מועדפת להגירה – אלפי מהגרים מגיעים אליה מדי שנה, בעיקר מאז אמצע המאה העשרים.

וכך, בעוד שבעבר המקור העיקרי לגידול האוכלוסייה בשבדיה היה הריבוי הטבעי, הרי בימינו, ובעיקר מאז שנות ה- 70 של המאה ה- 20, חלקם של המהגרים בגידול האוכלוסייה במדינה זאת הולך וגדל.

שבדיה – הגירה נכנסת ויוצאת, 2006-1850

מקור: הלשכה לסטטיסטיקה של שבדיה - Statistiska Centeralbyran

עוד מאפיין המיוחד לשבדיה: הגידול של אוכלוסייתה לא הופרע על-ידי מלחמות, שכן מדינה זאת לא השתתפה במלחמה כלשהי כמעט 200 שנה. בכך שבדיה שונה ממדינות רבות באירופה, שאיבדו במאה העשרים מאות-אלפי תושבים במהלך שתי מלחמות העולם.

הרכב הגילים של האוכלוסייה השבדית מושפע משיעורי התמותה והילודה הנמוכים ומתוחלת החיים, שהיא מן הגבוהות בעולם. לפיכך אוכלוסייתה של שבדים היא אוכלוסייה מזדקנת – חלקה של קבוצת הקשישים באוכלוסייה גדל פי 2 ויותר במהלך עשרות השנים האחרונות.

פרמידת הגילים של שבדיה, 2007 (באחוזים מכלל האוכלוסייה)

מקור: U.S Census Bureau, 2006

הכלכלה מפותחת ומודרנית

כמו במדינות מפותחות אחרות, מרבית המועסקים בשבדיה עובדים בענפים שונים של מגזר השירותים והמסחר, חלקם עובדים במגזר התעשייה, ורק מיעוטים עוסקים בחקלאות.

השירותים הציבוריים של שבדיה מפותחים מאוד, ומועסקים בהם עובדים רבים – בתחומי הרווחה, החינוך, הרפואה וכדומה.

תעשייתה של שבדיה היא תעשייה עתירת ידע ועתירת טכנולוגיה.

רבים ממפעלי התעשייה בשבדיה משתמשים ברובוטים מתוחכמים כדוגמת הרובוט שבתמונה
באדיבות: קרדיט: THE SWEDISH INSTITUTE / שגרירות שבדיה בישראל

רבים ממפעלי התעשייה מנצלים את אוצרות הטבע של המדינה, שהעיקריים שביניהם הם יערות נרחבים, המכסים למעלה ממחצית שטחה של המדינה, ועפרות ברזל. מוצרי התעשייה השבדיים ידועים בעולם בזכות איכותם הגבוהה. כאלה, למשל, הם המוצרים של תעשיית הרהיטים, תעשיית הנייר, תעשיית הפלדה ותעשיית המכוניות..

שבדיה היא מן המדינות המובילות בעולם בתעשיית העץ ומוצריו, והיא מייצאת למדינות רבות רהיטים, סוגי נייר שונים ועוד.
באדיבות: THE SWEDISH INSTITUTE / שגרירות שבדיה בישראל

בשבדיה אין תנאים נוחים לפיתוח חקלאות – האקלים השורר בה קר מאוד, וחלק גדול משטחה אינו ראוי לעיבוד חקלאי.

אף-על-פי-כן חקלאי שבדיה, המהווים רק 2% מן העובדים במגזרי הכלכלה השונים, מספקים למעלה מ- 80% מתצרוכת המזון של המדינה. זהו הישג מרשים, המעיד על כך שהחקלאות בשבדיה מודרנית ומתוחכמת, ומצליחה להגיע ליבולים גדולים.

מאז שנות ה- 80 פוקדים את שבדיה קשיים כלכליים: בדומה למדינות אירופה אחרות, מוצריה מצויים בתחרות קשה עם מוצרים ממקומות אחרים בעולם, כמה ממפעלי התעשייה הגדולים שלה נסגרו, ומספר המובטלים בקרב תושביה עלה.

מקורות התעסוקה בשבדיה, 2000 (באחוזים)

מקור: CIA – The World Fact Book, 2000

רמת ההשכלה של התושבים

שבדיה משקיעה משאבים רבים בפיתוחה של מערכת החינוך, ורמת ההשכלה הגבוהה של השבדים מעידה על כך. כל ילד בשבדיה חייב ללמוד לפחות 9 שנים, למעלה מ- 83% מהתלמידים ממשיכים ללמוד בבתי-ספר תיכוניים, וקרוב ל 40% ממשיכים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה.

שיעור באחת מעשרות האוניברסיטאות ובתי הספר להשכלה גבוהה, המצויים בשבדיה.
באדיבות: THE SWEDISH INSTITUTE / שגרירות שבדיה בישראל

הלימודים ניתנים חינם, ובית-הספר מספק לתלמידים גם ספרי לימוד וארוחה חמה. בתי הספר בשבדיה מרווחים ומצוידים באמצעי עזר רבים ומגוונים כמו מעבדות חדישות ומחשבים, ובכיתה לומדים 22 תלמידים בממוצע.

הקשר בין רמת ההשכלה הגבוהה של תושבי שבדיה לבין שיעורי הילודה הנמוכים המאפיינים את אוכלוסייתה, בולט במיוחד.

כיצד?

השבדים, המשקיעים שנים ארוכות ומשאבים מרובים ברכישת השכלה, נישאים בגיל מבוגר יחסית. בשנת 2004, לדוגמה, גיל הנישואים הממוצע לנשים היה 30.4, ולגברים 32.9. זאת ועוד, השבדים משקיעים משאבים מרובים בגידול ילדיהם ובחינוכם, ומצד שני – השכלתם הגבוהה פותחת בפניהם אפשרויות רבות ומִגְוון רחב של תחומי עיסוק ועניין, שאינם קשורים בגידול הילדים. התחלת חיי הנישואים ולידת הילדים בגיל מבוגר, והרצון לחלק את הזמן ואת המשאבים בין המשפחה והעיסוקים האישיים, מביאים לכך שמרבית המשפחות השבדיות מביאות לעולם רק מעט ילדים.

שירותי הרווחה הם מהטובים בעולם

השבדים מאמינים כי על המדינה לסייע לכל אזרח לשפר את איכות חייו, ולתמוך בו בעיתות מצוקה. לפיכך הקימה שבדיה מערכת רווחה מפותחת, המעניקה לתושביה שירותים מגוונים מאוד ובאיכות טובה. חלק גדול ממס ההכנסה הגבוה שאזרחי המדינה משלמים, מופנה למימונם של שירותים אלה.

השבדים, שבעבר הקפידו על הפרדה מוחלטת בין בני המעמדות החברתיים השונים, מקפידים כיום על מתן הזדמנויות שוות לכל התושבים, והם עושים רבות כדי לצמצם את הפערים בין עשירים לעניים. מערכת הרווחה של שבדיה תומכת באוכלוסיות חלשות כדוגמת זקנים, חולים ונכים, ומפתחת שירותים מתאימים לקבוצות אוכלוסייה בעלות צרכים מיוחדים. הנה כמה דוגמאות:

• רוב הקשישים השבדים מעדיפים להתגורר בבתיהם. המדינה מסייעת להם בכך ומרבית שירותי הרפואה והסיעוד שהם נזקקים להם בחיי היום-יום, ניתנים להם בביתם. הקשישים הבוחרים לעזוב את ביתם לעת זקנה, יכולים לחיות באחד מבתי האבות הרבים והנוחים שהקימה עבורם המדינה .

אחד מבתי האבות הרבים העומדים לרשות הקשישים
באדיבות: קרדיט: THE SWEDISH INSTITUTE / שגרירות שבדיה בישראל

• מערכת הרווחה בשבדיה מסייעת להורים בגידול הילדים. לדוגמה: כל משפחה מקבלת מדי חודש מענק כספי עבור כל ילד מתחת לגיל 16, והממשיכים ללמוד לאחר גיל 16 מקבלים את המענק ישירות לידיהם. ודוגמה נוספת: בכל רחבי שבדיה פרושים מעונות יום, המתאימים לילדים בני 1-6 ופתוחים במשך כל שעות היום

מעון יום לילדים בני 6-1, הפתוח מדי יום מ-6:00 בבוקר ועד 6:30 בערב.
באדיבות: קרדיט: THE SWEDISH INSTITUTE / שגרירות שבדיה בישראל

• מוסדות הרווחה של שבדיה דואגים לשלב את הנכים והמוגבלים בחיי הקהילה. לדוגמה, החוק בשבדיה מחייב להתאים כל מבנה ציבורי לנכים, כדי לאפשר להם גישה נוחה בכיסאות גלגלים לכל מקום.

התושבים נהנים מרמת חיים גבוהה

כשמסיירים בעריה של שבדיה, שבהן מתגוררים 84% מתושביה, אפשר להבחין ברמת החיים הגבוהה, שהיא מנת חלקם של רוב השבדים. אין בעריה של שבדיה משכנות עוני או אנשים חסרי בית, שכן ממשלת שבדיה בנתה דירות המוצעות לבעלי הכנסה נמוכה במחיר מוזל.

מרבית אוכלוסיית הערים מתגוררת בשכירות, בבתים רבי-קומות המוקפים בגינות ובמגרשי משחקים. רמת המגורים גבוהה ומרבית הדירות מרווחות, נוחות ומצוידות בריהוט מודרני ובמכשור ביתי משוכלל.

אזור מגורים בשטוקהולם הבירה
באדיבות: קרדיט: THE SWEDISH INSTITUTE / שגרירות שבדיה בישראל

חוקי העבודה של שבדיה מיטיבים עם אזרחיה. שבוע העבודה של השבדים הוא מן הקצרים בעולם – כ- 38 שעות. (להשוואה, בישראל אפשר להעסיק עובד עד 47 שעות בשבוע.) לפי החוק, העובדים השבדים זכאים לחופשה שנתית בת 5 שבועות, חופשה שהיא מן הארוכות הנהוגות במדינות העולם (להשוואה, בישראל החופשה השנתית הארוכה ביותר היא בת 4 שבועות.)

השבדים משקיעים משאבים רבים בפעילויות הפנאי השונות, ומנצלים את זמנם הפנוי בדרכים מגוונות. בסופי השבוע ובחופשות, רבים מהם נוהגים לבלות בחיק המשפחה, לעסוק בתחביבים שונים ולטייל – הן בתוך שבדיה, שנתברכה בגופים יפים, והן מחוצה לה.

בית קיט וסירה כמו אלה הנראים בתמונה, נמצאים בבעלותם של כ- 20% מן המשפחות השבדיות
באדיבות: THE SWEDISH INSTITUTE / שגרירות שבדיה בישראל

לקראת שוויון מלא בין גברים לנשים

בשבדיה, מעמדן של הנשים בחברה וחלוקת התפקידים המסורתית בין גברים לנשים, הולכים ומשתנים. הנשים זוכות להזדמנויות ולזכויות שהן שוות לאלה של הגברים, והשוויון בין המינים אף מעוגן בחוקי המדינה. השכלתן של הנשים השבדיות שווה לזו של הגברים. מרביתן יוצאות לעבודה ומפתחות קריירה עצמאית, גם בשל רצונן לממש את יכולתן וגם בשל הצורך של המשפחה בשתי משכורות – זאת של הגבר וזאת של האישה – כדי שיוכלו ליהנות מרמת חיים גבוהה.

למעלה מ- 80% מהאימהות השבדיות עובדות מחוץ לבית, והאבות מרבים להשתתף בגידול הילדים ולעסוק – כמו הנשים – גם בעבודות הבית. דוגמה טובה לשוויון בין המינים בשבדיה היא חופשת הלידה. בדרך-כלל, חופשה זאת מוענקת לאישה לאחר שהיא יולדת. בשבדיה יכול גם הגבר ליהנות ממנה, ולפי החוק השבדי ההורים יכולים להחליט מי מהם יממש אותה. ואמנם, לא אחת אפשר לראות גברים שבדים בחופשת לידה, המטיילים בשעות הבוקר עם תינוקותיהם.

על ההתקדמות שחלה במעמד האישה השבדית מעיד חלקן ההולך וגדל של הנשים הנושאות במשרות בכירות. כך, לדוגמה, בשנת 2006 היוו הנשים 45.3% מחברי הפרלמנט (להשוואה: בישראל, בשנת 2007 – הנשים היוו 14% מחברי הכנסת.)

מספרן הגדול של הנשים השבדיות העובדות ומפתחות קריירה עצמאית, תורם לשיעורי הילודה הנמוכים במדינה זאת.

שינויים במבנה המשפחה השבדית

החברה השבדית ומערכת חוקיה שומרים בקפידה על זכותו של כל אזרח לנהל את חייו כרצונו ולפי טעמו האישי. לגישה חברתית זאת יש השפעה על תחומי חיים רבים בשבדיה, והיא הביאה לשינויים גם בחיי המשפחה.

מספר הזוגות הנישאים הולך ויורד, וזוגות רבים בוחרים לחיות יחד תקופה ארוכה ללא נישואים. ומכיוון שבשבדיה, ילדים הנולדים להורים שאינם נשואים נחשבים חוקיים, מספר הולך וגדל של זוגות בוחרים לא להינשא כלל. בשנת 2002, לדוגמה, כ- 46% מן התינוקות נולדו להורים שאינם נשואים.

שיעור הגירושים בשבדיה הוא מן הגבוהים בעולם – כמחצית מהזוגות מתגרשים במהלך חייהם. כ- 20% מן המשפחות בשבדיה הן משפחות חד-הוריות – רובן בשל גירושים, וחלקן מתוך בחירה לגדל ילד לבד, ללא בן-זוג.

בשבדיה, האזרחים מקבלים שירותים שונים המסייעים להם לשמור על זכותם לקבוע את גודלה של משפחתם: הם מקבלים ייעוץ והדרכה בכל הנוגע לשימוש באמצעים למניעת היריון, בתי הספר מעניקים חינוך מיני לבני הנוער, ואמצעי מניעה נמכרים לכל דורש במחיר מוזל. יתרה מזו, נשים שנכנסות להיריון לא-רצוי, זכאיות לפי החוק להפסיק את ההיריון, בלי שיצטרכו להצדיק את החלטתן.

מאפיינים אלה של החברה השבדית בימינו, תורמים אף הם למספר הילדים הקטן במשפחות השבדיות – 1.6 ילדים בממוצע למשפחה. בשבדיה כיום, משפחה מרובת ילדים היא תופעה נדירה.

הזדקנות האוכלוסייה ומהגרים רבים הם שני נושאים המעסיקים את שבדיה כיום: הגידול האיטי של אוכלוסיית שבדיה, ההזדקנות של אוכלוסייתה, ומספרם הגדול של המבקשים להגר אליה, הם נושאים המעסיקים את החברה השבדית כיום.

חלקם ההולך וגדל של הקשישים גורם לעומס רב על שירותי הרווחה, ומחייב את שבדיה להיערכות מתאימה. ממשלת שבדיה בודקת מחדש את המשאבים המופנים לקבוצות האוכלוסייה השונות, ובין היתר היא שוקלת קיצוץ בשירותי הרווחה.

העובדה ששבדיה מהווה יעד למהגרים רבים הבאים אליה מכל רחבי העולם, מעוררת דאגה בלב רבים מאזרחיה של מדינה זאת.

השבדים חוששים שהמהגרים הרבים יהפכו למעמסה נוספת על כלכלת המדינה, הנתונה לאחרונה בקשיים. יתרה מזו, רבים מהם טוענים שזרם גדול של מהגרים, שמוצאם ממקומות שונים ומתרבויות שונות, יגרום לשינוי מרחיק לכת באופיין של החברה והתרבות בשבדיה, שינוי שלא יהיה לרוחם.

החשש מפני המספר הגדל של המהגרים לשבדיה, גובר לנוכח שיעורי הילודה הנמוכים המאפיינים גם כיום את האוכלוסייה השבדית. השבדים דואגים שמא חלקם באוכלוסייה ילך ויקטן, ואילו חלקם של המהגרים הזרים ילך ויגדל.

על אף התופעות האלה, והקשיים החברתיים והכלכליים המעסיקים את שבדיה כיום, שבדיה היא אחת המדינות המפותחות בעולם, ותושביה חיים ברווחה ובאיכות חיים גבוהה.

ביבליוגרפיה:
כותר: שבדיה – מדינה מפותחת שאוכלוסייתה גדלה באיטיות
שם  הפרסום מקורי: אנשים ויישובים
מחבר: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית. צוות גיאוגרפיה
תאריך: 2007
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. חקרי מקרה שעודכנו מתוך הספרים: "אנשים במרחב" ו"יישובים במרחב", ומלווים את הספר "אנשים ויישובים".