|
כדי לספק מים לְתוֹשָׁבֵי העיר המוקפת חומה, היה צורך להעביר את המים מן המעיין שמחוץ לעיר אל תוך העיר. הדבר היה חיוני בעת מצור, אך חשוב לְרַווְחַת הנשים שואבות המים גם בימי שלום. בִּמְגִידוֹ, שהייתה מרכז ממלכתי חשוב בממלכת ישראל, הושקע מאמץ טכנולוגי אדיר בחציבת מִפְעַל המים.
השלב הראשון של מִפְעַל המים היה סלילת דרך עילית אל המעיין, שעברה בין שני קירות מקבילים. אחר כך, כנראה בימיו של המלך אחאב, הוקמה מערכת מורכבת הרבה יותר, שתפקידה היה להסוות את המעיין ולאפשר שאיבה ממימיו, מבלי לצאת מתוך החומה. המערכת כוללת פיר בעומק עֶשְׂרִים וַחֲמִישָׁה מטרים, שֶׁאֶל קרקעיתו זרמו מֵי המעיין - ומנהרה תת קרקעית באורך 70 מטרים ובגובה שלושה מטרים, שחיברה את המעיין לעיר. הכניסה החיצונית אל המעיין נחסמה בקיר עבה, כדי למנוע מהאויב לסתום את מקור המים או להרעיל אותו. מִפְעֲלֵי מים מרשימים נבנו בתקופת המלוכה בעוד ערים חשובות - כמו באר שבע, חצור וירושלים.
|
