 |
|
 |
|
שירת הים
מחבר:
גשר מפעלים חינוכיים
|
|
 |
|
 |
|
 |
שירת הים (שמות פרק ט"ו), היא הימנון המיוחס למשה לאחר מעבר בני ישראל בים סוף. הסיפור בשמות י"ד, מתאר ברצף את מהלך המאורעות: רדיפת המצרים את בני ישראל, קריעת ים סוף, מעבר בני ישראל בחורבה, וטביעת המצרים. השירה פותחת וסוגרת באירוע הגדול והניסי של טביעת המצרים בעזרת כוחו של ה'. השירה אינה מזכירה כלל את משה ותפקידו באירועים.
שירת הים נחשבת לשירה קדומה, אך החוקרים נחלקים אם זמנה (כולה או חלקה) מראשית תקופת השופטים או מסוף ימי בית ראשון.
דפוסי הלשון בשירה רומזים למיתוס קדום על מלחמות האל בים, מיתוס המוכר לנו מהמיתולוגיה הבבלית ומהמיתולוגיה הכנענית.
שירת הים היא חלק מפרשת בשלח, וההפטרה לפרשה זו היא שירת דבורה (שופטים ה'), שאף היא שירה לניצחון ה' על אויבי עם ישראל.
מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא
|
