הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעים > ביולוגיה > בעלי חיים > בעלי חוליות > עופותעמוד הבית > ישראל (חדש) > נוף וטבע > בעלי חיים > בעלי חוליות > עופות


נדידת הציפורים
מחברים: -; גידי זנד


מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
חזרה3

שמתם לב שהקיץ מסתיים? בשדות כבר פרחו חצבים, פה ושם ימים אפורים, ובשמים שיירות של עופות נודדים.
במהלך הנדידה יחלפו מעל שמי הארץ כחצי מליון ציפורים. לפניכם מסע וירטואלי קצר, בעקבות אחת התופעות המסתוריות והמדהימות ביותר, המוכרות לנו בטבע.

על שיירות של ציפורים נודדות בשמי ישראל

מי לא ראה להקות של אלפי ציפורים חולפות בשמים? מעופן הוא מראה מרהיב עין. הציפורים הנודדות חולפות בשמי הארץ פעמיים בשנה: בסתיו ובאביב.

נדידת הסתיו - בתקופה זאת של השנה (החל מהשבוע האחרון של החופש הגדול - השבוע האחרון של חודש אוגוסט - ועד סוף חודש אוקטובר) עוברת באזורנו נדידת הסתיו. ציפורים מארצות הצפון ביבשת אירופה וביבשת באסיה נודדות דרך שמי הארץ אל ארצות הדרום ביבשת אפריקה.

נדידת האביב - כחצי שנה אחר כך (בחודשים מארס עד מאי) עוברת באזורנו נדידת האביב. באביב הציפורים חוזרות לארצות הצפון, שמהן באו.

להקות
בתקופת הנדידה להקות רבות של ציפורים חולפות בשמי הארץ. חלק מהן להקות בנות עשרות אלפי ציפורים. למשל, בסתיו 1987 נצפתה להקת חסידות בת 25,000 פרטים מעל ירושלים, ובאביב 1989 צולמה להקה בת 30,000 חסידות מעל חוף הים התיכון.
חלק מהלהקות יורדות למנוחת לילה ולסעודת התאוששות. להקות אחרות פשוט יחלפו מעלינו בדרכן.

שיירות
בשיא תקופות הנדידה הלהקות החולפות מתקבצות בשמי הארץ ויוצרות שיירות, המונות מאות אלפי ציפורים. למשל, בשנת 1987 חלפו מעל הארץ בנדידת האביב כ- 460,000 חסידות.
בסקרי נדידת הסתיו שנערכו בשנת 1991, נספרו כ- 236,000 חסידות, כ- 31,000 שקנאים וכ- 420,000 עופות דורסים ממינים שונים.

למידע נוסף ומתעדכן על נדידת ציפורים באזורנו בקרו באתר ציפורים נודדות לא יודעות גבולות.

מדוע עופות דואים חולפים דווקא בשמי ישראל?

בזכות מיקומה המיוחד מהווה ישראל מסלול נדידה מועדף לעופות הדואים.
את הציפורים הנודדות ניתן לחלק ל- 2 סוגים:

  1. ציפורים, שמעופן והתקדמותן מבוססים בעיקר על תעופה פעילה, כלומר - מחייבים הנעת כנפיים. למשל: ציפורי שיר.
  2. ציפורים, שמעופן והתקדמותן מבוססים על כושר הדאייה שלהן (תעופה פסיבית). עם סוג זה נמנים הדורסים, החסידות והשקנאים.

עופות דואים זקוקים לזרמים עולים של אוויר, הנקראים: תרמיקות. תרמיקה היא זרם אוויר, העולה באזור מצומצם והנוצר בשל התחממות מקומית של פני הקרקע.

העופות הדואים מסוגלים לזהות את זרמי האוויר האלה. הם גולשים לתוכם, פורסים את כנפיהם הגדולות ומאפשרים לזרם האוויר העולה, לשאת אותם כלפי מעלה. לאחר שצברו גובה רב, הם נוטשים את התרמיקה ודואים בכנפיים פרוסות (תוך איבוד גובה) אל עבר התרמיקה הבאה. זאת תישא אותם שוב כלפי מעלה, ללא מאמץ, ותאפשר להם לדאות קטע דרך נוסף. הדאייה מאפשרת להם לעבור מרחקים עצומים תוך חיסכון עצום של אנרגיה.

אם כן, מדוע העופות הדואים חולפים דווקא בשמי ישראל? - מכיוון שהתרמיקות נוצרות רק בשעות היום ורק על-פני היבשה, העופות הדואים נודדים בשעות היום ובנתיבי יבשה. ישראל ממוקמת בנתיב יבשתי, המקשר בין אירופה ואסיה שבצפון לבין אפריקה שבדרום, ולכן מסלולי הנדידה של העופות הדואים מתרכזים מעליה.

האם כל הציפורים נודדות?

אריסטו חשב כי ישנם מיני עופות, המשנים את צורתם מעונה לעונה. כך הוא ניסה להסביר את היעלמותם של מיני ציפורים ואת חזרתם לאחר תקופה. כיום אנו יודעים שכ- 2,800 מיני ציפורים נודדים בשלב כלשהו של חייהם. כמות זאת היא כ- 1/3 מכלל מיני הציפורים, המוכרים לנו בעולם.

מהי נדידה?
נדידה היא תנועה עונתית של בעלי-חיים מאזור אחד לאזור אחר. ציפורים, כמו בעלי-חיים אחרים, נודדים כדי לשפר את סיכוייהם לשרוד. הם נודדים לאזורים המספקים להם סביבה עשירה יותר במזון.

בישראל נוהגים לחלק את מיני הציפורים לחמש קבוצות:

  1. עופות יציבים - מיני העופות החיים בארץ לאורך כל השנה. למשל: דרור הבית.
    לתמונה של דרור הבית
  2. עופות חולפים - כל מיני העופות, החולפים בארץ בנדידת הסתיו בדרכם דרומה ובנדידת האביב - בדרכם צפונה. למשל: חסידות ושקנאים.
    לתמונה של חסידה לבנה בתעופה
  3. עופות חורפים - 94 מינים של עופות, המגיעים לארץ לקראת החורף ושוהים בה עד האביב. מינים אלה נודדים באביב לאירופה ולאסיה, ושם הם דוגרים ומגדלים את צאצאיהם. למשל: נחליאלי.
    לתמונה של נחליאלי לבן
  4. עופות מקייצים - 33 מיני עופות המגיעים לארץ לקראת קיץ, דוגרים ומגדלים את צאצאיהם כאן, ולקראת הסתיו הם נודדים לאפריקה. למשל: השרקרק.
    לתמונה של שרקרק מצוי
  5. עופות מזדמנים - מיני ציפורים הנראים בארץ לעתים נדירות.

לכן, מלבד העופות היציבים, כל המינים בארבע הקבוצות האחרות נחשבים עופות נודדים.

איך עוקבים אחרי נדידת הציפורים?

מעקב של תצפיתנים
בשיטה זו מציבים תצפיתנים בעמדות תצפית לאורך נתיבי הנדידה של הציפורים. התצפיתנים מצוידים במשקפות, המאפשרות להם לסרוק את השמים, כדי לאתר להקות ציפורים. להקה מורכבת מציפורים מאותו המין, שהתלהקו יחד לצורך הנדידה. לאחר איתור הלהקה על התצפיתנים לזהות את מין הציפור ולאמוד את מספר הציפורים בלהקה. נתונים אלה נרשמים ומתועדים.

מעקב בעזרת מכשירי מכ"ם
מכשירי מכ"ם פותחו לצרכים צבאיים, לגילוי מטוסים ולמעקב ושליטה בתעבורה אווירית. הם משדרים לאוויר גלים אלקטרומגנטיים. כשגלים אלה פוגעים בגוף כלשהו שנמצא באוויר, הם חוזרים למערכת הקליטה של המכ"ם. מערכת המכ"ם מעבדת את הנתונים ומתריעה על הגוף שהתגלה באוויר. הגלים האלקטרומגנטיים שהמכ"ם משדר לאוויר, חוזרים אליו, גם אם הם פוגעים בעננים, בטיפות גשם, בציפורים ואפילו בחרקים.

יתרונו הגדול של המכ"ם שהוא מאפשר לגלות ציפורים ולעקוב אחריהן גם ביום וגם בלילה ובגבהים שבני-אדם, הצופים מן הקרקע, לא מצליחים לאתר.

מעקב בעזרת מטוס קל או דאון
שיטת מעקב זו מאפשרת ללוות להקות ציפורים במעופן ולמפות במדויק את נתיבי נדידתן. בדרך זו נאספים נתונים על גובה המעוף, על מהירות התנועה ועל דרך ניצול התרמיקות וזרמי אוויר אחרים על-ידי העופות הדואים.
בדרך זו התגלה, למשל, כי מהירות הנדידה של עופות דואים נעה בין 20 ל- 60 קמ"ש. כמו כן, הסתבר כי העופות הדואים בארץ עולים עם זרמי האוויר של התרמיקות לגבהים שבין 500 ל- 1400 מטר מעל פני הים, ומשם הם דואים, תוך איבוד גובה, עד לתרמיקה הבאה.

טיבוע
בשיטה זו עונדים טבעות על רגלי ציפורים. על הטבעת חרוטים מספר סידורי וכתובת מזהה של הארץ, שהציפור טובעה בה. הטיבוע מאפשר לחקור נושאים רבים בחיי ציפורים, כגון: מסלולים ועונות הנדידה שלהן.
באילת, למשל, טובעו במהלך עונות הנדידה, אלפי דורסי יום. מידע, שהתקבל במרכז הצפרות בארץ על דורסים שטובעו באילת, מספק מידע רב.

דוגמאות

  • עקב (מין עוף דורס) שטובע באילת ב -1985, נלכד במסגרת מחקר לאחר 21 חודשים בדרום אפריקה. מקום לכידתו החוזרת מרוחק 7,150 ק"מ ממקום הטיבוע.
  • עקב אחר, שנמצא דרוס בדרום אפריקה, נשא על רגלו טבעת המעידה כי טובע באילת 10 חודשים קודם לכן.
  • מין אחר של דורס, שנלכד בארץ לצורכי מחקר, נשא על רגלו טבעת, המעידה על כך שטובע בפינלנד חודשיים קודם לכן. מקום הלכידה מרוחק 3,400 ק"מ ממקום הטיבוע.

מידע, שנאגר בשיטת הטיבוע, מלמד כי עופות דורסים החולפים מעל שמי הארץ, נודדים מצפון אירופה וממרכזה וגם מרוסיה דרך ישראל לאפריקה. חלקם מרחיקים לנדוד עד דרום אפריקה.

כיצד ציפורים מוצאות את דרכן?

לשאלות כיצד הציפורים מוצאות את דרכן וכיצד הן יודעות מתי לצאת לדרכן - אין עדיין תשובות מלאות.

נראה כי "השעון הביולוגי", המתבטא בשינויים במערכת ההורמונים שלהן, הוא שמורה להן להתלהק ולצאת לדרך. מערכת ההורמונים של הציפורים מושפעת משינויים, המתרחשים באורך היום עם חילופי העונות. מנגנון הניווט של הציפורים עובר בתורשה, וחלק ממנו כנראה גם נרכש (נלמד).

ניווט בעזרת גרמי השמים
במחקרים, שביצעו בציפורי שיר הנודדות בלילה, כלאו ציפורים בפלנטריום, שדימה להן מערכת גרמי שמים מלאכותית. נמצא כי לציפורים יש יכולת לזהות את כיוון מעופן בעזרת מראה גרמי השמים. שינויים שנעשו במפת גרמי השמים, שהוצגה לציפורים, גרמו להם לשנות בהתאמה את כיוון מעופן.

ניווט בעזרת השמש
בציפורים הנודדות בשעות היום אותרו מנגנונים, המרמזים על יכולתן לנווט תוך התייחסות למיקום השמש - ביחס לכיוון מעופן.

ניווט בעזרת השדה המגנטי
במחקרים אחרים נבדקה יכולת הניווט של יוני דואר. במחקר נמצא כי כאשר הוצמד לראשן מגנט, הוא שיבש את יכולתן לנווט, והן שינו את כיווני מעופן.

למידה
ציפורים רבות שורדות ונודדות מספר פעמים בחייהן. הן לומדות כנראה לזהות סימני דרך (נהרות, אגמים, הרים, קולות), ומסלולים הנחרטים בזיכרונן מסייעים להן לנווט את דרכן.

ביבליוגרפיה:
כותר: נדידת הציפורים
מחבר: -
שם  האתר: צלילה לעולם המדע
מחבר: זנד, גידי
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית