 |
|
 |
|
פשט
מחבר:
גשר מפעלים חינוכיים
|
|
 |
|
 |
|
 |
שיטת פרשנות שבאה לפרש את הכתובים לפי חוקי הלשון המקראית: לפי המבנה התחבירי של המשפט, הַקֶשר שלו לעניין, והפירוש המילוני. הפשט הוא הפירוש הפשוט של הטקסט, הניסיון לעמוד על כוונת הכתוב. הוא שונה מהדרש, המשקף את הכוונה של הדורש. השורש פ.ש.ט. מקביל לשורשים פ.ר.ש., פ.ר.ס., פ.ת.ח.
הפשט הוא אחת מארבע דרכים לפרש את המקרא: פְּשָׁט, רֶמֶז, דְרָשׁ, סוֹד, ובראשי תיבות: פַּרְדֵ"ס.
ראשון פרשני הפשט הוא רש"י (רבי שלמה יצחקי), המכונה "פַּרְשָׁנְדָתָא" (= פרשן הדת), אף כי רש"י הרבה גם בפרשנות דרש. פרשנים שהעדיפו את הפשט הם אברהם אבן עזרא (ראב"ע), רשב"ם ורד"ק.
העיקרון של הפשט הוא "דיברה תורה בלשון בני אדם", כלומר, ה' נתן את תורתו לבני ישראל בלשון המובנת לבני אדם, לכן יש לבחון את הלשון על פי כללי הדיבור האנושי וכללי ההיגיון האנושי.
מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא
|
