הסדרי נגישות



מן
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים


גשר מפעלים חינוכיים
חזרה3

המזון שבני ישראל אכלו ארבעים שנה במדבר (שמות ט"ז 35). מזון זה ניתן להם בחסד אלוהים, כאחד הניסים הגדולים שעשה להם ה' במדבר, עם ניסי המים והשְׂליו.

המן עורר בעם פליאה כי הם לא הכירו את התופעה ואמרו: "מָן הוא, כי לא ידעו מַה הוא" (שמות ט"ז 15), ומכאן השם מָן.
המן מתואר בתורה כלחם שהמטיר ה' מהשמים (שמות ט"ז 4), ולכן אף כונה 'לחם שמים' (תהלים ק"ה 40), 'דגן שמים' (תהלים ע"ח 24) ו'לחם אבירים' (שם, 25).
תיאורו (שמות ט"ז 14, 21, 31): דק ומחוספס; דק ככפור על הארץ; מופיע בעלות שכבת הטל מעל המדבר, ונמס כחום השמש; נראה כזרע גד לבן ועינו כעין הבדולח; טעמו כצפיחית בדבש, וכשטחנו אותו ונעשה לעוגות, היה טעמו כלשד השמן (במדבר י"א 8). בני ישראל ליקטו את המן מדי בוקר (שמות ט"ז 21).
המן קשור במוטיב הניסיון: ה' מעמיד את העם בניסיון ובוחן את נאמנותו (דברים ח' 16), או שהעם בוחן ומנסה את ה' בגלל מיעוט אמונתו (תהלים ע"ח 18-20).
חשיבותו של המן בהסבר הניסי שבו, ובהיותו מכשיר חינוכי לשינון מצוות השבת: משה מודיע לעם שאם יאספו מהמן לפי ההוראות – ייהנו ממנו, ואם יחרגו מההוראות הוא יירקב. ההוראות היו לאסוף מדי יום את מכסת אותו היום - ומה שיוותר למחרת ירקיב, ואילו ביום שישי עליהם לאסוף כפליים, ליום שישי וליום השבת, כדי שלא יעבדו בשבת עצמה - ולא ירקיב (שמות ט"ז 16-27).
אין יודעים בבירור מהו המן. המחפשים הסבר טבעי לתופעה מיוחדת זו סבורים שזהו שיח שקיים במדבר סיני ומכונה 'חמדת השיח', ועליו נאגרות טיפות מתוקות, כתוצאה מהפרשות של חרקים. השיח מכונה בפי הבדויים בשם 'מָן מִן סַמַּא', כלומר מָן מהשמים, אולם ההסבר מעורר ספקות רבים.

עוד בנושא:
המאכילך מן מן המדבר


מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא