 |
|
 |
|
למה כשקר לנו - אנחנו רועדים?
|
|
 |
|
 |
|
 |
תופעת השרירים הרועדים כתגובה לקור נפוצה אצל קבוצות בעלי חיים רבות, כמו יונקים, עופות ואף חרקים.
קבוצות היונקים והעופות הן קבוצות הומאותרמיות, כלומר: שומרות על טמפרטורות גוף רגילות ויציבות, או כפי שנהוג לכנותן: בעלות 'דם חם'. מקור החום העיקרי אצל אותן קבוצות (שאנו, בני האדם, נמנים עמם) הוא כלל התהליכים הביוכימיים המתרחשים בגופנו, כשלפעילות השרירים יש מקום נכבד בייצור החום. כל אחד ודאי יודע כי לאחר פעילות שרירים מאומצת, כמו ריצה, למשל, אנו מרגישים שחם לנו. הגוף נאלץ להיפטר מעודפי החום, על ידי הזעה, למשל.
אם כך, יש לנו בעצם מעין תנור בגוף - מערכת השרירים. מעולה! אז בכל פעם שיהיה קצת קר - נצא לריצה קלה?
ובכן, לא ממש. הגוף חייב להיות מסוגל לחמם את עצמו גם במצבים נייחים, כלומר: גם כאשר הוא לא נמצא בתנועה. לכן, מופעלים שרירים מנוגדים בו-זמנית. למה הכוונה? ובכן, אם למשל מופעל השריר למתיחת היד בעת ובעונה אחת עם השריר המביא לכיפופה - תתקבל עבודה של שני שרירים. מכיוון שכל אחד מהשרירים מבטל את האחר אין תנועה, ומצב המתח הזה בין השרירים מביא לתנועות קטנטנות לכל צד, ממש כמו בתחרות הורדת ידיים שקולה - זהו הרעד שאנו מרגישים. אגב, תופעה נוספת, הקשורה לחשיפה לקור ונלוית על פי רוב לרעד, הינה 'עור ברווז'. תגובה זו היא, ככל הנראה, שריד מתקופות קדומות יותר, בהן היו אבותינו שעירים הרבה יותר וסימור השיער סייע מאוד בהגברת הבידוד לחום, כמו שעדיין ניתן לראות אצל יונקים שעירים רבים, כמו גם אצל עופות (זקירת נוצותיו של הברווז, למשל...).
|
