 |
|
 |
|
גויי הים
מחבר:
גשר מפעלים חינוכיים
|
|
 |
|
 |
|
 |
גויי הים הם קבוצה של עמים מאיי הים התיכון ומחופיו, שפלשו למצרים בתחילת המאה ה- 12 לפני הספירה.
רעמסס השלישי, מלך מצרים, נלחם בהם, וניצחונותיו בקרבות מתוארים בכתובות ובציורי קיר במקדשים במדינת האבו. חלק מגויי הים הם הפלשתים. נראה שמוצאם מאיי יוון, והם הגיעו למצרים תוך חציית הים התיכון וגם בדרכי היבשה. גם לכנען הגיעו חלקם בסירות וחלקם בדרכי היבשה, מצפון לדרום.
במשך כל האלף השני לפני הספירה התקיימו יחסי מסחר בין מצרים וסוריה לבין איי יוון. בדרום יוון פרחה התרבות המינואית, שמרכזה היה באי כרתים (כפתור במקרא), והיא הצטיינה בייצור בדי צמר, חפצי אמנות באבן, ובקדרות. אחרי חורבנה של התרבות המינואית, שלטה באזור התרבות המיקנית, שהיא פחות מעודנת. גם היא דוברת יוונית. עלילות גיבוריה שימשו חומר להומרוס, לכתיבת שירת האיליאדה והאודיסאה, על מלחמת טרויה. בעקבות משבר כלכלי ונדידת עמים מן הצפון (הדוריים), נאלצו תושבי האיים האגאים המורעבים לעקור מבתיהם. הם נעו בגלים, עברו בדרום אנטוליה עם גדודי חייליהם המאומנים והחמושים היטב, בעגלות נושאות נשיהם וטפם, ובהמשך נדידתם זרעו חורבן בקדמת אסיה (והחריבו את אוגרית).הם המשיכו לכנען, ותקפו את המצרים ביבשה ובים. קבוצות מגויי הים הגיעו למצרים כבר במאה ה-13 לפני הספירה, והועסקו בה כשכירי חרב. רעמסס השלישי הדף אותם במאה ה-12 לפני הספירה, אך קבוצות מהם התיישבו באזור החוף של ארץ כנען, פלשתים בדרום, תכר בדוֹר, וגם דַנַנִים. המתיישבים החדשים שמרו על זהותם הלאומית כאלף שנה, אך מן ההתחלה סיגלו לעצמם את הלשון ואת הדת של כנען. עליונותם הצבאית של הפלשתים הביאה לידי תמורות והתפתחויות מרחיקות לכת בהיסטוריה של עם ישראל, כמתואר בספר שופטים (סיפורי שמשון) ובספר שמואל (במלחמות שאול ודוד כנגד הפלשתים).
מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא
|
