הסדרי נגישות



רבי גרשום (960 - 1028 כנראה)
מחברת: ד"ר קציעה אביאלי-טביביאן


מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט. המינהל הפדגוגי. האגף לתוכניות לימודים
חזרה3

רבי גרשום, המכונה גם "מאור הגולה", היה מהבולטים במנהיגי הקהילה היהודית באשכנז.

רבי גרשום חי בקהילת מגנצא (בעיר מינץ). הוא יסד בה ישיבה, שתלמידים רבים באו ללמוד בה.
בנוסף להוראה בישיבה, כתב רבי גרשום פירושים לתלמוד, השיב על שאלות בענייני הלכה וחיבר פיוטי תפילה. במסגרת הסמכויות שניתנו לו כמנהיג הקהילה, תיקן רבי גרשום תקנות (כללי התנהגות בעלי מעמד דומה לחוקים, שנועדו להסדיר את חיי היומיום של היהודים), שנחשבו לתקנות חשובות. אחת מתקנותיו החשובות הייתה איסור על הגבר היהודי לשאת יותר מאישה אחת. ייתכן, שבדרך זו רצה רבי גרשום לשמור על השלום במשפחה (שלום בית).
תקנה אחרת שתיקן נועדה להגן על האישה, וקבעה שאסור לבעל לגרש את אישתו בניגוד לרצונה. תקנות אלה שיפרו את מעמדה של האישה היהודייה באשכנז.
תקנה נוספת של רבי גרשום אסרה על מעבירי מכתבים ממקום למקום לקרוא את המכתבים ללא ידיעת בעליהם. רבי גרשום קבע, כי אין להזכיר ליהודים שהמירו את דתם, ואחר-כך חזרו לחיק היהדות - את עברם.

לקריאה נוספת בלקסיקון לתרבות ישראל:
גרשום מאור הגולה


מעבר ללקסיקון > לקסיקון היסטוריה