אילנית מצויה מחבר: ד"ר נח רוטרי

חזרה3

האילנית היא הקטנה ביותר בגודלה בקבוצת הדו-חיים הקיימים בארץ-ישראל. היא מדלגת בין ענפי עצים ובין שיחים, והיא שכיחה על צמחי תרבות המושקים במים, ובצמחיית קנים שבכינרת, בנחל הירדן ובמעיינות שבקרבתו.
האילנית דומה לצפרדע, אך היא קטנה ועדינה יותר. עורה חלק ואצבעות רגליה מסתיימות בכפתורי הצמדה, המפרישים חומר דביק שבעזרתו היא נצמדת לעלים.
ראשה קטן ועיניה בולטות משני צדדיו. היא מסוגלת לשנות את צבעיה לאפור, לירוק בהיר ולירוק כהה. היא חסרת זנב.

לזכר יש קפל עור מתחת לסנטר. בזמן החיזור, כשהזכר מנסה למשוך אליו בנות זוג, כפל העור מתמלא באוויר ויוצר שלפוחית גדולה, המשמשת תיבת תהודה להגברת הקול ולקרקור.
האילנית ניזונה מחרקים, שהיא טורפת. היא פעילה בלילה, ובמשך היום משכנה קבוע במקומות סתר: היא נצמדת לעלים ולגבעולים מוצלים, על מנת לשמור על עורה מפני התייבשות.
בעונת הרבייה הזכרים והנקבות נמשכים לשלוליות חורף לצורכי רבייה. הנקבה מטילה ביצים בגושים ריריים, בכל גוש עד 100 ביצים. את הביצים היא מדביקה לצמחים שבשלולית. הראשנים ניזונים מחומר צמחי.
תוחלת החיים של האילנית מגיעה עד 22 שנים.