|
סופר, משורר ומחזאי יידי, חי בשנים 1901 - 1969. נולד ברומניה, ב-1939 נמלט מפני הנאצים ללונדון ובה התגורר עד 1951. לאחר מכן עבר לניו יורק ובשנת 1967 עלה לישראל.
ספר שיריו הראשון פורסם ב-1929 בוורשה ויש בו מיזוג של נעימות עממיות פשוטות עם תבניות שיריות מודרניות. בשירים אלה מתגלה שמחת החיים בתוך מציאות למודת סבל. ב"שירי החומש" שפורסמו ב-1935 מוצגים האבות המקראיים כדמויות מן העיירה היהודית במזרח אירופה של מאנגר.
גם ב"שירי המגילה", שהחיו את מסורת הפורים שְׁפִּיל (המחזה עממית של מגילת אסתר) שהייתה נהוגה באירופה, קיים שילוב של דמויות והתרחשויות מן ההווה עם אירועים ודמויות מן המגילה.
מאנגר היה גם מספר עממי מבריק ונהג להופיע בפני קהל. בסיפוריו רבי ההומור ניסה להקל על מצוקת שומעיו, רדופי זיכרונות השואה.
רבים מספריו תורגמו לעברית: דמויות קרובות; לבנה אדומה על גג מכסיף; שירי המגילה; משירי טווס הזהב; סיפור גן-העדן; שיר, בלדה, סיפור, שירים ובלדות.
מעבר ללקסיקון > לקסיקון ספרות
|
