אסונות טבע פוגעים מדי שנה בחלק ניכר מאוכלוסיית העולם, בסדרי גודל ההולכים ומתעצמים בעשורים האחרונים. מחקר זו יעסוק באסונות טבע בישראל על פני תקופה של 50 שנים ומטרתו לבחון את מיקומה של ישראל בתחום זה ביחס לשאר מדינות העולם. אסונות טבע מוגדרים כתופעות הנגרמות על ידי תהליכים טבעיים, בעלי עוצמה רבה, המתרחשים לרוב בצורה פתאומית וקשה לחיזוי (למעט בצורת), וגורמים לנזקים אנושיים וכלכליים קשים.

ניתן להגדיר את אסון הטבע כנוסחה פשוטה: עוצמת האסון כפונקציה של כמות ורגישות האלמנטים הנפגעים.

רעידות אדמה

באזורים רבים בארץ נרשמו רעידות אדמה במשך 50 השנים האחרונות, אך רק הרעידה שהתרחשה בחודש נובמבר 1995 מדרום לאילת, בעוצמה של 6.2 בסולם ריכטר, גרמה לנזק משמעותי. למעשה, במשך 50 שנות המחקר, לא נרשמה אף רעידה בעוצמה הגבוהה מ-5.5 שהמוקד שלה היה בתחומי ארץ ישראל.

שיטפונות

אסון הטבע החמור ביותר שפקד את ישראל בתקופת המחקר הוא השיטפונות, אשר גבו מחיר של 80 קורבנות בנפש ומעל 1,000 מיליון דולר, כל זאת על פני תקופה של 50 שנים. אירועי השיטפונות הבולטים התרחשו בינואר 1969 בצפון הארץ (תקופת חזרה של 1:200 שנה) ובשנים 1991/2 במרכז הארץ עם זרימות ומשקעי שיא לכל תקופת המדידה (נזק שיא של 200–300 מיליון דולר). שיטפונות השיא בנגב הדרומי היו בהסתברות של 1:50 שנה עבור אגני נחל צין ונחל פארן.

גלישות

מכיוון שהתנאים הליתולוגיים באזורי ההרים אינם מתאימים להתפתחות גלישות, לא היוותה תופעה זו תהליך שכיח בישראל. גלישות המצוק החופי גרמו למספר ניכר של אבידות ולנזק כלכלי, אך אסון הטבע הבודד בעל הנזק הרב ביותר, נגרם בשל גלישה של מצוק חווארי בנאות הכיכר, בדצמבר 1970, אשר בו נספו 20 חיילים. כיום הגלישה הפעילה ביותר נמצאת מצפון לגשר הדודות.

בצורת

המצאותה של ישראל באזור צחיח למחצה, הובילה לכך שמדינת ישראל נפגעה מבצורת בשכיחות גבוהה יחסית, ובמיוחד במהלכן של שתי תקופות בפרק הזמן הנחקר: בשנים 1958–1962 ובשנים 1988–1991. תקופת בצורת ממושכת, כפי שהתרחשה בשנים 1998–2001, גרמה לפגיעה קשה במשק המים של ישראל והסבה נזקים משמעותיים לחקלאות.

מקומה של ישראל ביחס לאסונות טבע בעולם

עקומת אסונות הטבע בעולם עלתה משמעותית ומספר האסונות הכבדים בעשור האחרון הוא כפול מזה שהיה בשנות ה-50 וה-60. הנזקים הכלכליים כתוצאה מאסונות הטבע כיום מוערכים ב-50 מיליארד דולר לשנה, לעומת 20 מיליארד דולר לשנה בשנות ה-60. כ-12 אסונות גדולים לשנה גורמים להפסד של 1% מהתל"ג בארצות שונות. ישראל אינה נמצאת בקבוצת המדינות המובילה בנזקי אסונות הטבע. בישראל האירוע שגרם לנזק הכלכלי הכבד ביותר בכל 50 שנות המדינה (שיטפונות 1991/2) היווה כ-0.2%–0.3% מהתל"ג השנתי. ביתר האירועים הנזקים הכלכליים היו במאיות האחוז של התל"ג. הגידול הדמוגראפי והכלכלי בישראל צפוי להחריף את הבעיה, גם ללא גידול בשכיחות האירועים, מכיוון שרגישות האזורים והאוכלוסייה הנתונים בסכנה של אסונות טבע תגדל.

התגברות עוצמת אסונות הטבע

ניתן לציין שני גורמים שהשפיעו על התגברות עוצמתם של אסונות הטבע:

1. השפעת האדם – ביעור יערות, פיתוח חקלאי, ניקוז נחלים ושאיבת מים.

2. שינויי אקלים – עקומת האקלים במאה השנים האחרונות מראה עלייה של מעלה אחת המגבירה ב-30% את האירועים הקיצוניים. כלומר, העולם צפוי לחוות יותר שיטפונות, יותר בצורות ופערי אקלים קיצוניים יותר.

אסון סביבתי ידי אדם

אחת האפשרויות הנוספות לאסון סביבתי בישראל, היא התבקעותה של אנייה המובילה חומרים מזהמים בים התיכון. לצורך כך נערכה מפה המציגה את הרגישות השונה לאורך חופי ישראל. מדידת הרגישות נעשתה ברזולוציה מטרית והמסקנות העיקריות, הן כי החוף הישראלי אינו בעל רגישות רבה למזהמים סביבתיים. כמו כן, מיפוי הרגישות החופית מאפשר לציין את סדר הגודל של הרגישות בקטע חוף מסוים, הן מבחינת המאפיינים הפיסיים של החוף, והן מבחינת התשתיות האנושיות לאורכו.

	העתק קטע למסמך עריכה
סמנו את הקטע הרצוי על ידי העברת העכבר תוך כדי לחיצה על כפתור שמאלי בעכבר.<br> לאחר הסימון לחצו שוב על הכפתור "העתק קטע למסמך עריכה".
Ok