הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעים > ביולוגיה > בעלי חיים > בעלי חוליות > עופותעמוד הבית > ישראל (חדש) > אקולוגיה ואיכות הסביבה > שימור > שימור מיניםעמוד הבית > ישראל (חדש) > נוף וטבע > בעלי חיים > בעלי חוליות > עופות
ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה




תקציר
מידע על פרויקט ההשבה של בז הצוקים לכרמל.



הזדמנות בז
מחבר: אייל ברטוב


פרוייקט ההשבה לטבע של בז הצוקים החל לפני למעלה מעשר שנים, בגידולם של גוזלים לרבייה בתנאי שבי. אחרי תקופת דגירה והתאקלמות, שוחררו לטבע תשעה בזים ראשונים. הפרוייקט נמשך ברציפות עד היום.

מוקדם בבוקר, באחד מימי מאי 1990, נראו תשעה בזי צוקים בדרום מצוק הכרמל, בשטח רמת הנדיב. בשבועות שלאחר מכן עופפו בזי הצוקים לאורך המצוקים כשהם צוללים אחד אחר השני, מבצעים באוויר אקרובטיקה מסוגננת, דאיות ומרדפי ציד.

נראה היה כאילו הבזים שייכים למצוקים מאז ומעולם, כאילו בקעו בקן בסתר בין מצוקי הכרמל. אך בזי הצוקים לא היו כאן כבר כ- 40 שנה.

משנת 1990 ועד היום שיחררה החברה להגנת הטבע גוזלים נוספים אל הכרמל, כחלק מהפרויקט הגדול להחזרת בזים, נשרים ודורסים אחרים אל נופי הארץ. בזי הצוקים לא נצפו באזור בעשורים האחרונים, היות ונפלו קורבן להרעלות, כמו שאר אוכלוסיית העופות הדורסים בישראל. בז הצוקים שדגר בעבר בצפון הארץ נכחד, ואוכלוסייה של 25 זוגות קיימת כיום רק בדרום.

הסיבה העיקרית להכחדת הדורסים – פיזור גרעיני חיטה מורעלים כנגד מכרסמים ואפרוחים מורעלים כנגד תנים. הדורסים שאכלו מהפגרים או לכדו עכבר מורעל, נפגעו גם הם. גורמי תמותה נוספים היו השינוי והפיתוח האורבני והחקלאי של השטחים הפתוחים, ופעילות אדם בשטח. מדובר בהתחשמלות מקווי מתח גבוה, מוות מאש חיה בשטחי אש של צה"ל, כמו-גם מרובי ציידים.


 

תיבות איקלום


פרויקט ההשבה לטבע של בזי הצוקים נוסד על-ידי החברה להגנת הטבע, קרן יד הנדיב ואוניברסיטת תל-אביב ובהשתתפות רשות שמורות הטבע, המשיבה בזים בשמורת נחל מערות ונחל כזיב.

השלב הראשון במבצע היה גידול גוזלים כגרעין לרבייה בשבי. בגן הזואולוגי חיו רק שני זוגות מתרבים וארבעה בזים צעירים. על-מנת להרחיב את המאגר הגנטי נאספו והושמו במדגרה, ביצי בז צוקים מהטבע מדרום השומרון. בעונות הבאות הוקם גרעין הרבייה, שכלל מספר זוגות של בזי צוקים מתרבים עם מאגר גנטי רחב. ב- 1990 הודגרו בהצלחה 13 ביצים. תשעה מהגוזלים שבקעו, נבחרו כבזים הראשונים שישוחררו לטבע.

בהסתמך על ניסיון שנצבר בארצות-הברית, הוקמו תיבות איקלום בשטח המיועד לשיחרור. התיבות ניבנו מעץ, ולהם חזית גדולה מסורגת שניתנת להסרה, ומוקמו על מצוק נישא בכרמל. מהחזית המרושתת של הכלוב יכלו הבזים לצפות בחופשיות, וללמוד את השטח שאליו ישוחררו בהמשך. לבזים ניתן מזון דרך פתח בגג, מבלי שהגוזלים יוכלו לראות את המאכיל, על-מנת שלאחר שיחרורם לא ישייכו מציאות אנשים בשטח עם מזון.

לגוזלים נענדו טבעות וכשמלאו להם 30 יום, הם הועברו אל תיבות השיחרור. לרגלם הוצמדו משדרי טלמטריה מדומים, כדי להרגילם לעצם הזר הנמצא על גבם. בתקופה בה שהו הבזים בכלוב האיקלום, נוצר הקשר בינם לבין השטח, בתקווה שיחזרו אליו כבוגרים.

כשמונה ימים לפני השיחרור קיבלו הבזים מנות מזון גדולות ונבדקה כשירותם הגופנית. כשנראה היה כי הבזים מוכנים לעופף, הוצמדו לרגלם משדרי טלמטריה אמיתיים (ברצועות שאמורות להתבלות ולפלוט את המשדר כעבור מספר חודשים).




 

מהכרמל לערב הסעודית


באחד הבקרים של קיץ 1990 נפתחו הסורגים, ובזי צוקים ריחפו אל החופש ועמדו לראשונה מזה 40 שנה על מצוקי הכרמל. ביום הראשון ריחפו הבזים בקירבת תיבת האיקלום, בימים שלאחר מכן הם החלו בתרגילי תעופה קלים וסיורים רגליים סביב המצוקים, ובערבים חזרו לישון בתיבה.

ביום הרביעי לשיחרור החלו הבזים לעופף לאורך המצוק, ונחתו בגמלוניות על גג תיבת האיקלום וסביב לה. בהמשך תירגלו תעופות ציד מרשימות ורדפו אחד אחר השני במיומנות רבה. בשטח עופפו וצדו מספר זוגות של בזי עצים ובזים מצויים, והיוו עבור גוזלי בזי הצוקים יעד למרדפים (עקרים) ונושא ללימוד כישורי ציד ותעופה.

בשטח הושארו שלווים חיים מגידול מסחרי, והבזים למדו לצוד אותם, להמיתם ולשבור בהם את רעבונם. כ- 13 יום לאחר השיחרור נצפו בזי הצוקים הצעירים בניסיונות ציד, שכוונו לעבר יוני סלע מהירות וחרקים שונים, שאותם לכדו תוך כדי מעוף.

23 ימים לאחר השיחרור החלו הבזים להתפזר ולהיעלם מהשטח, כפי שקורה גם לבזי הצוקים בטבע. בטבע עוזבים הבזים את הוריהם ויוצאים לשיטוטים בעולם עד להתבגרותם, אז הם שבים לאזור בו נולדו, להקים משפחה.

שנתיים לאחר השיחרור נצפו בזי צוקים בקרבת המצוק, אך עדיין לא חזרו לקנן. חמישה חודשים לאחר שיחרור הבזים הראשונים, נודע שאחד מהם נלכד ליד העיר ג'דה שבערב הסעודית, כ- 1600 ק"מ ממקום שיחרורו. הבז נלכד על-ידי בזיירים בדואים, הנעזרים בבזי צוקים כעוזרים בציד ציפורים.

טרפו של בז הצוקים מורכב בעיקר מציפורים עד לגודל יונה, אך הוא לא יהסס לדרוס גם יונקים קטנים כמו ארנבות, זוחלים כחרדוני צב ונחשים וחרקים גדולים. זוג הבזים חי יחד לאורך כל השנה, הנקבה גדולה מהזכר כמעט בשליש, כמו בשאר מיני הבזים.

בני-הזוג משתפים פעולה בציד, כשאחד מהם מבחין בטרף מתאים הוא מבריח אותו מצמרות עצים או מהקרקע לכיוון בן-הזוג האחר, האורב לו ומתקיף בהפתעה. את הטרף קוטל הבז בשבירת מפרקת בעזרת מקורו החזק. בני-הזוג חיים בטריטוריה קבועה במשך כל השנה, אך מחוץ לעונת הקינון מתרחקים מאזור הקן ושבים לבקר מידי פעם, הקן משמש אותם במשך שנים ארוכות.

הבז מעדיף לקנן במצוקים נישאים, אך נצפה גם קינון במבנים גבוהים ואפילו בין אבני הפירמידות במצריים. הקן אינו מרופד ושלוש עד חמש ביצים מוטלות על דרגש סלע חשוף. הנקבה דוגרת יותר מהזכר, והבקיעה מתרחשת לאחר 34 ימי דגירה. לאחר הבקיעה, הזכר מספק לנקבה את רוב הציד והיא מאכילה את הגוזלים. לאחר שלושה שבועות, הנקבה מצטרפת לציד המשותף.

בזי הצוקים חיים בחלקים נרחבים של אפריקה, ובמספר ארצות בים התיכון, שם האוכלוסייה קטנה וסובלת משדידת הקנים לצורך ספורט הבזיירות. שנתיים מיום השיחרור נצפו הבזים פעמים רבות באזור הכרמל ובגליל המערבי, בחלקם זוהו הפרטים באופן אישי בעזרת הטבעות הצבעוניות שנענדו להם בשיחרורם. בזים משוחררים זוהו באזור השרון ובחריפה בנגב המערבי.

בשנת 1999 נמצא גוזל בז צוקים לראשונה בתחום תחנת-הכוח בחדרה, על-ידי עובדי חברת החשמל. הגוזל הועבר לכלוב שיחרור בכרמל. באורח פלא, למחרת הים, הגיעו הוריו מחדרה לכרמל וטיפלו בגוזלם, עד שהתחזק והצטרף במעוף להוריו. ומכיוון שהבזים נעלמים לאחר פריחתם, ישנה כוונה לסמנם בעתיד במשדרי רדיו לוויין, כדי להתחקות אחר תעלומת נדידתם ופיזורם בארץ ובעולם.

גם השנה, באמצע הקיץ, ישוחררו בזי צוקים נוספים בכרמל. נקווה שפרויקט ההשבה יצלח, ונזכה לראות בזי צוקים מפארים בצלילותיהם המרשימות את שמי ומצוקי הכרמל והגליל.

ביבליוגרפיה:
כותר: הזדמנות בז
מחבר: ברטוב, אייל
תאריך: יוני-יולי 2000 , גליון 32
שם כתב העת: ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה
הוצאה לאור: ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה בישראל
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית