פיקוח רפש

השרה לאיכות הסביבה, דליה איציק, סימנה את תחום האכיפה בעדיפות, וצוות הפקחים של המשרד מדווח על מגמת שיפור. הסמכויות המורחבות שניתנו לפקחים, הקנסות המרתיעים, המודעות הגוברת ושיתוף-הפעולה עם המשטרה, נאמני הניקיון והמשמר האזרחי – כל אלה כבר נותנים את אותותיהם בשטח.

מעת לעת מתפרסמות בעיתונות ידיעות בדבר קנסות, שהושתו על מפעלים או רשויות מקומיות בגין זיהום הסביבה. מקרה אחד לדוגמה: מפעל שזיהם נחל בשפכים תעשייתיים נקנס ב-50 אלף ש"ח, ואילו על המנהל הוטל קנס בסך 20 אלף ש"ח. העירעור שהגישו נדחה, והם חויבו בהוצאות המשפט.

בפסק-הדין קבע השופט: "זיהום הסביבה והמים שבנחלים הן עבירות חמורות, ויש להעניש בגינן בחומרה. אחרת, לא תהיה אפשרות להתגבר על הזיהום הסביבתי המכלה את נחלי הארץ והופכם לנחלי ביוב תעשייתיים".

הפסיקה, כמו גם גודל הקנס, גם אם אינם מעיקים על מצפונו של התעשיין, בוודאי מכבידים על כיסו. מעתה הוא ישקול מה כדאי יותר - להשקיע בטיפול בשפכי המפעל, או להסתכן בקנסות כבדים ובצו סגירה.

עתה, משאומצו הצעות השרה לאיכות הסביבה בוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, צפויים הכפלה ואף שילוש של הקנסות על זיהום מים אוויר או קרקע. תקנות אלה תשמשנה גורם מרתיע משמעותי בעיקר בארצנו, בה המודעות הסביבתית עודנה בחיתוליה. אך זה יקרה רק אם יהיו בשטח מספיק פקחים אשר יאתרו וידווחו על כל עוולה סביבתית.

יצחק בן-דוד, ראש אגף תיאום ואכיפה במשרד איכות הסביבה, ואמיר לוין, מנהל הסיירת הארצית ומחלקת החקירות של המשרד, מביעים אופטימיות זהירה לנוכח ההחמרה הצפויה.

"צו הניקיון החדש וצווים נוספים שבדרך, המכסים את כל תחומי השמירה על איכות הסביבה, יסייעו מאוד לאגף באכיפת חוקי איכות הסביבה", הם אומרים. "דבר זה יקדם את ישראל מרמה של מדינה מתפתחת והעיקר - יגדיל את הסיכוי לשמר את מה שנותר, ואף לשפר ולטהר את האוויר המים הקרקע ואת איכות החיים והסביבה".

מעקב אווירי

בעבר, כאשר פקח הבחין ברכב עמוס פסולת בניין הפורק את מטענו ברשות הרבים ולא במטמנה המיועדת, כל שהיה בידיו לעשות זה לצלם, לרשום, ולדווח למשטרה. המשטרה, המועסקת על ידי המשרד לאיכות הסביבה, הגישה את התביעה, וההליך המשפטי הארוך הסתיים בדרך כלל בקנס זניח.

היום, פקחי המשרד לאיכות הסביבה לבושים במדים מיוחדים, ובסמכותם לעצור את הרכב ולרשום לנהגו דו"ח סביבה. אם מדובר בעבירה חוזרת (מידע שאותו ניתן לקבל מידית מהמשרד הראשי בירושלים), רשאי הפקח להחליט על כפל קנס. עם זאת, בניגוד לשוטר, אין לו סמכויות מעצר.

"השיפור באכיפה מורגש גם בצד הטכני", אומר יצחק בן-דוד. "כיום אנו יכולים לעקוב ממסוק אחר משאית השופכת פסולת בניין ברשות הרבים, לצלמה בשעת מעשה, לזהות את הנהג על-פי מספר הרישוי ולהגיש תביעה רשמית. הדו"ח יכול להירשם גם לתאגיד, ואז הקנס אף יגדל פי ארבעה. "במקרים של עבירה חוזרת נפתח תיק פלילי, והנהג או מנהל התאגיד, מוזמנים לחקירת משטרה תחת אזהרה. אם המעוול לא יתייצב למשפט, תוצא נגדו פקודת מעצר.

הגיבוי המשטרתי והשיפוטי תורם רבות ליעילות האכיפה. כל הקנסות על עוולות קלות יחסית הוחמרו, והם נעים כיום מ-3000 ועד 250 אלף ש"ח.

בין המעוולים נמצאות גם רשויות מקומיות, אשר החוק רואה בהן אחראיות על שמירת איכות הסביבה בתחום שיפוטן.

מחיר כפול לניקוי

אמצעי אכיפה חשוב נוסף של המשרד, הוא האישור החוקי לבצע פעולות ניקוי באמצעות קבלן חיצוני, ואחר כך לגבות מהרשות כפל הוצאות מהרשות המקומית או מהבעלים של האתר המזהם.

מהלך זה ייעשה רק בתום 30 ימי האורכה שניתנה למזהמים, להחזיר את השטח לקדמותו. אי-כיבוד צו הניקוי יגרור אחריו פתיחת תיק פלילי, וביצוע הניקוי באמצעות קבלן.

ההפרש בין הוצאות הניקוי והקנס בפועל יועבר ל"קרן הניקיון" (גרסה ישראלית של Superfund האמריקאית).

עד היום, מהלך זה מומש פעם אחת, נגד מועצת מרום הגליל. האפקט המרתיע הוא עצום, והמזהמים לומדים בדרך הקשה כי לא משתלם לזהם את רשות הרבים:

הם נפגעים מכך שנפתח נגדם תיק פלילי.

הניקוי הנדרש ייעשה - אך הם ישלמו על כך מחיר כפול.

הענישה בלתי-נמנעת, ולא ניתן יותר לסמוך על שיטת הסחבת.

במשרד לאיכות הסביבה, מעבר למשרד הראשי, ישנה גם פעילות במחוזות השונים. עובדי המחוז הם אלה המנפיקים רשיונות עסק, מה שנותן בידיהם סמכות אכיפה מנהלית. לדוגמה: מניעת זיהום מקורות מים על-ידי שפכים של מפעל.

כאשר עובדי המחוז מאתרים מפגע סביבתי, הם שולחים התרעה הכוללת לוח זמנים. אם בתום המועד שהוקצה מתברר להם שהמפגע לא טופל, יועבר התיק לאגף האכיפה. שם תפתח חקירה נגד המזהמים ואם ימצאו אשמים, יוגש כתב-אישום פלילי.

תרומת נאמני הניקיון

בסיירת הארצית, שהיא הזרוע המבצעת של האגף לאכיפה, 28 פקחים המופקדים על קיום חוקי איכות הסביבה היבשתיים. באגף ים וחופים 15 פקחים, שהתמחו בחוקי איכות הסביבה הימיים ועוד שני קציני משטרה, שתפקידם לאכוף את חוקי הניקיון וחוק צער בעלי-חיים.

מספר הפקחים נראה קטן מאוד יחסית להיקף התחומים עליהם ממונה היחידה: זיהום מקורות מים, קרקע ואוויר, חומרים מסוכנים וגרימת רעש. אך בשטח, בעזרת הגיבוי התחיקתי החדש ובעזרת שיתופי-פעולה שונים, התחזקה מאוד יכולת האכיפה של הפקחים. לדוגמה:
פקחי יחידות ניטור נחלים ויחידת ניטור רעלים, שהם עובדי רשות שמירת הטבע והגנים הלאומיים, עובדים יד ביד עם פקחי המשרד.

גוף אכיפה חשוב ביותר הם "נאמני הניקיון", אזרחים שהתנדבו לעזור בשמירת הניקיון בשטחים ציבוריים, והם נושאים תעודה מיוחדת מטעם המשרד. במועדון "נאמני הניקיון" רשומים כ-150 אלף חברים, מהם כ-4000 מתנדבים פעילים, אשר מדווחים על אירועי זיהום רשות הרבים.

לדוגמה: "נאמן ניקיון" שהבחין בנהג רכב המשליך בדל סיגריה או פסולת אחרת ממכוניתו, ממלא דו"ח עם פרטי המקרה ומשגר אותו למשרד איכות הסביבה. כאן יאתרו את פרטי הנהג וישלחו לו דו"ח משטרתי. בפני הנהג העבריין יהיו שלוש ברירות: לשלם את הקנס (שעומד כיום על 122 ש"ח), לערער ולהישפט או להתעלם. מספר אמיר לוין: "עד לאחרונה, כמחצית ממקבלי הדו"חות בחרו להתעלם; כיום זה כבר לא כל-כך פשוט. אגף האכיפה התקשר עם עורך-דין שמבצע את הגבייה, בהליך של הוצאה לפועל. בששת החודשים האחרונים הוא הצליח לגבות כמיליון שקל מעבר לשכר-טרחתו".

לפעילות זו של "נאמני הניקיון" ערך כפול ומכופל. ראשית, הנאמנים עצמם, שמלכתחילה מודעים לניקיון בשטחי הציבור, נעשים ערים ומודעים גם להיבטים אחרים של איכות הסביבה. שנית, הקנסות על המעוולים מהווים גורם מרתיע ומדרבן ליתר מודעות ואחריות ציבורית.

המשטרה משתפת פעולה

שיתוף-פעולה פורה מתקיים גם עם משטרת ישראל, שאנשיה נמצאים בשטח. אנשי החוק מתבקשים לגלות ערנות ורגישות גם כלפי 'פשעים' סביבתיים. במטה הארצי של המשטרה מתייחסים לשיתוף-פעולה זה ברצינות, ושולחים את הקצינים להרצאות ולימי עיון בנושא חשיבות השמירה על איכות הסביבה וזיהוי מפגעים ומזהמים. "כבר עכשיו ניכרת עלייה במודעות שוטרים רבים לשמירה על איכות הסביבה", אומר בן-דוד. "אנו משתפים פעולה עם המשטרה בבדיקות זיהום אוויר מרכבים, בעיקר רכבי דיזל, סמכות שהוקנתה לנו על-ידי משרד התחבורה. חוליות פיקוח של המשרד, בגיבוי שוטר, בודקות אלפי כלי-רכב בשנה ומוסמכות 'להוריד' מכוניות מזהמות מהכביש.

"בנושא גניבת החולות, אנו משתפים פעולה עם 'הסיירת הירוקה' ואנשי מנהל מקרקעי ישראל. בסמכות המשטרה להשבית את הציוד ההנדסי הכבד ואת המשאיות עד תום ההליכים המשפטיים, מה שנותן 'שיניים' לנושא האכיפה. עדיין לא הצלחנו לשרש את התופעה, אך ממדיה קטנו.

הרעיון של חיבור בין מספר גופים לצורך פתרון בעיה משותפת, כבר מוצא את ביטויו בשטח ומחזק את גורם ההרתעה. באזור נתניה, לדוגמה, נערך לא מכבר מבצע אכיפה סביבתי, בשיתוף המשטרה ואנשי מס הכנסה. כ-60 משאיות פסולת עוכבו בגלל עומס יתר, ל-40 נהגים נרשמו דו"חות על כיסוי משאית לא תקין, עשרה נהגים חטפו דו"ח על זיהום רשות הרבים ושש משאיות עוקלו בגלל חוב למס הכנסה.

גוף יעיל נוסף הוא המשמר האזרחי, שבו לוקחים חלק שוטרים ואזרחים מתנדבים. בעקבות פעילות הסברה נמרצת, החלו אנשי המשמר האזרחי לתפקד במהלך סיוריהם גם כפקחי איכות הסביבה.

מקווים לשיפור התרומה

"באופן כללי אנחנו אופטימיים" מסכם בן-דוד. "המודעות בציבור בכלל, ובקרב החקלאים והתעשיינים בפרט, עולה אמנם בקצב איטי, אך המגמה חיובית ומעודדת." עם כניסתה לתפקיד, הגדירה השרה דליה איציק מספר תחומי טיפול בעדיפות גבוהה, ואחד מהם היה האכיפה. השרה חותרת להגדיל את מספר הפקחים ולהקים 'משטרה ירוקה' במסגרת המשרד, ובכך להרחיב באופן משמעותי את פוטנציאל האכיפה. "גם המנכ"ל החדש, יצחק גורן, צמח מהשטח ולכן מודע לחשיבות האכיפה. בעזרתם, אנו מקווים לשפר את תרומתנו לשמירה על איכות הסביבה בארץ".