הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעים > ביולוגיה > גוף האדם > המוח ומערכת העצבים
גליליאו : כתב עת למדע ומחשבה


תקציר
כיצד משפיעים הורמוני המין על היווצרות המוח והתפתחותו? האם מתבטאת השפעה זו בכישורים שכליים-תפישתיים שונים בנשים ובגברים? ומה השפעתם על התנהגות ואופי?



מוחו, מוחה
מחברת: ד"ר ענת ברנע


כיצד משפיעים הורמוני המין על היווצרות המוח והתפתחותו? האם מתבטאת השפעה זו בכישורים שכליים-תפישתיים שונים בנשים ובגברים? ומה השפעתם על התנהגות ואופי?

כל מי שהזדמן, כמוני עם חברותי, לאולמי הקולנוע בתקופת המונדיאל, לא התקשה להבחין בנוכחות בלעדית כמעט של נשים באולם, כשהגברים בכל רחבי תבל היו מרותקים למסכי הטלוויזיה המשדרים את המתרחש במגרשי הכדורגל בצרפת. אם במקרה עברת ברחוב בזמן הבקעת שער, שאגות השמחה או האכזבה העידו על מעורבות רגשית עמוקה מאד של הצופים הגברים במשחק הלא מובן הזה עבור רוב הנשים. הנשים מצידן ניצלו את תקופת המונדיאל לפעילות של "בנות" - שיחות טלפון, בילוי בבתי קפה ובכל מקום שהציע שקט וחופש מטלוויזיה.

האם הנטייה של בני שני המינים להינות מעיסוקים חברתיים שונים, ואולי גם להעדיף מקצועות שונים, מעידה על הבדלים גנטיים בכישורים המוחיים, או האם הבדלים אלו אינם אלא ביטוי לתהליכים חברתיים והיסטוריים? בעבר, מקצוע ההוראה היה מקצוע גברי מובהק - גם אם קשה להאמין בכך כיום, ורופאות כלל לא היו בנמצא. מציאות זו השתנתה לחלוטין בעקבות שינויים חברתיים וכלכליים. אך מעבר לתהליכים אלה, האם קיימים בכלל הבדלים אמיתיים בכישורים אינטלקטואליים בין נשים לגברים, ואם כן - באילו תחומים ובאילו כיוונים?

הורמוני מין משפיעים על איברי המין ועל התנהגויות מיניות וברור שיש הבדלים גופניים בין גברים לנשים. האמנם הבדלים מקבילים מתקיימים גם בתחומים הקוגניטיביים והרגשיים? מאחר שהבסיס הביולוגי של חיי הנפש שלנו, התשוקות, השנאות, הכשרונות, היכולות והמגבלות, כל אלה מקורם במוח, במבנהו ובתיפקודו, נוכל לשאול - האמנם קיימים הבדלים מוחיים בין נשים לגברים?

אצל האדם, כמו אצל שאר היונקים, מין העובר נקבע באורח גנטי, ובאופן מפורט יותר - המין תלוי בשאלה האם קיבלת או לא קיבלת גנים מסוימים מאביך. כל תא מתאי הגוף באדם מכיל 46 כרומוזומים; מתוכם רק שניים מאפיינים את המין (הזוויג): בנשים הם מהווים זוג כרומוזומים שווי צורה, הכרומוזומים XX, ואילו בגברים קיימים שני כרומוזומי מין שונים - XY. תאי מין (ביציות, זרעונים) מכילים רק מחצית ממספר הכרומוזומים הנמצאים בתאי הגוף, ולכן תא ביצית מכיל תמיד כרומוזום X, ואילו בין הזרעונים יש המכילים כרומוזום X ויש המכילים כרומוזום Y. על כרומוזום Y נמצא גן המורה על יצירת חלבון מיוחד, המכונה "גורם קובע אשכים" (TDF; יש המכנים אותו SRY). קיומו של כרומוזום Y בתאי העובר משמעו הימצאות גן זה והתפתחות של העובר כעובר-זכר. אי-קיומו של כרומוזום Y פירושו התפתחות העובר לעובר-נקבה. החלבון "גורם קובע אשכים", תוצרו של הגן, פועל רק על סוג אחד של איברים בגוף העובר - בלוטות המין המתפתחות: הוא פוקד עליהן להפוך לאשכים. בהעדרו של הגן, ולפיכך גם החלבון TDF, תתפתחנה בלוטות המין של העובר לשחלות.

האשך העוברי עשוי מצינורירים שלאורכם עתידים להיווצר - מגיל ההתבגרות - זרעונים. בין הצינורירים שוכנים תאי-ביניים על-שם ליידיג, המייצרים את הורמון האשכים טסטוסטרון, הנמנה על קבוצת ההורמונים המתפקדים בהורמונים זכריים (אנדרוגנים). מבחינה כימית הורמונים אלה הם נגזרות של כולסטרול, ומכונים לכן הורמונים סטרואידים. קיומם של אנדרוגנים, ובעיקר טסטוסטרון, מזוהה על-ידי קולטנים סגוליים (ספציפיים) שברקמות שונות של הגוף; הטסטוסטרון פועל על תאים המכילים קולטני-טסטוסטרון. קישור של הורמון לקולטנו משפיע על תהליכים המתרחשים בתא; זאת הסיבה שבעובר נקבה (שגם בתאיו קולטני טסטוסטרון) הנחשף להורמונים אנדרוגנים ייתפתחו איפיונים זכריים. עוברים זכרים (XY) שחסרים להם קולטני אנדרוגנים, למרות שהאשכים שלהם מייצרים טסטוסטרון, רקמות הגוף אינן מגיבות לו, והתוצאה היא איפיוניים נשיים מובהקים.

גם תאי העצב מצויידים בקולטני-סטרואידים. פעולת האנדרוגנים עליהם יכולה להתבטא, למשל, ביצירת צמתים עצביים (סינפסות). מכאן שהאנדרוגנים, ההורמונים הקובעים צביון גופני זכרי, משפיעים גם על הבדלים מוחיים מסוימים בין זכרים לנקבות.

מתברר, כי בבעלי-חיים שונים, וגם באדם, ישנם הבדלים מוחיים בין זכרים לנקבות, כלומר שבמוח ניתן להבחין ב"דו-צורתיות מינית". בציפורי שיר, למשל, נמצא מבנה מוחי מיוחד, "מרכז השירה", שהוא גדול הרבה יותר בציפורים-זכרים מאשר בנקבות; ואכן, בקרב ציפורי השיר רק הזכרים שרים. בבעלי חיים ניתן לבחון השפעות של הורמוני מין, בתקופה העוברית ובתקופה מאוחרת יותר, על מבנה המוח ותפקודיו; ואולם אנו נתמקד באדם.

הלאה השיוויון

באדם, המשקל הכללי של מוח הזכר גדול מזה של נקבה, גם כשמשווים את המשקל יחסית לגודל הגוף. ליילודים זכרים מוח כבד ב-5% בממוצע ממשקל המוח של יילודות-נקבות, גם כאשר משקל וגובה התינוקות משני המינים שווה.

המוח הגדול מחולק לשני חצידורים (שתי מחציות-מוח, שתי המיספירות); שני החצידורים מחליפים ביניהם מידע באמצעות מספר אלומות של סיבי עצב. אחת האלומות הללו מכונה "הצרור הקדמי" (Anterior commissure). מתברר כי גודלה יחסית למשקל המוח רב יותר בנשים מאשר בגברים. אלומה מקשרת נוספת - אלומת הקישור הגדולה והחשובה ביותר - מכונה כפיס-המוח (קורפוס קאלוסום), ונכללים בה כ-200 מיליון סיבי עצב. לאלומה זו תפקיד מרכזי בתקשורת בין שתי מחציות המוח. כפיס-המוח איננו מבנה אחיד, ומבחינים בו חלקים שונים על פי איזורי המוח שאותם הוא מחבר. אותו חלק של כפיס-המוח המחבר את איזורי השפה של ההמיספרה השמאלית עם החלק המקביל לו בהמיספרה הימנית, מתברר שהוא גדול יותר בנשים מאשר בגברים.

מבנה מוחי נוסף שניתן להבחין בו הבדלים בין-מיניים הוא ההיפותלמוס. יש בהיפותלמוס איזור (מדיאל פראופטיק) המושפע מהורמונים סטרואידים ובעיקר מטסטוסטרון, והוא ממלא כנראה תפקיד חשוב בהתנהגות המינית. בשנות השישים נותחו בגרמניה מספר גברים שהפגינו התנהגות מינית חולנית - בניתוח הרסו להם את המדיאל פראופטיק והתוצאה היתה מיתון ניכר בתאווה המינית. אחד מגרעיני האזור ההיפותלמי הזה מכונה "הגרעין בעל דו-צורתיות מינית" (sexual dimorphic nucleus, SDN). לתאי העצב השוכנים בגרעין זה קולטנים לטסטוסטרון, והטסטוסטרון משפיע על גודל הגרעין ועל כמות תאי העצב שבו - בגברים גודלו פי שניים עד פי שלושה מאשר בנשים. מתברר כי השפעת הטסטוסטרון על גודל SDN ומספר התאים בו מוגבלת לתקופה קריטית בהתפתחות: בתקופה העוברית ואולי גם זמן קצר מאד לאחר הלידה (בחולדות הוכח כי השפעתו מוגבלת משלושה ימים לפני יציאת הזכר לאוויר העולם ועד גיל ששה ימים).

על הקשר שבין השוני בין שתי מחציות המוח לבין המין והורמוני המין נעמוד בהמשך.

משחקים, אופי וכישורים

כשבודקים את היונקים השונים מתברר שקיימים הבדלים בין זכרים לנקבות לא רק באנטומיה של הגוף ובהורמונים, אלא קיימים גם הבדלים התנהגותיים. מתצפיות במינים שונים הנמנים על סדרת הפרימטים (הכוללת את הקופים למיניהם ואת האדם) אפשר להיווכח בתוקפנות (אגרסיה) המאפיינת יחס של זכרים כלפי זכרים אחרים, ומלחמות בין זכרים על הזכות להזדווג עם הנקבות; הנקבות, לעומת זאת, מקדישות הרבה יותר תשומת לב לצאצאים. מתברר כי זכרים שסורסו לפני בגרותם אינם מפגינים התנהגות תוקפנית אופיינית.

בקרב בני האדם בולטת לעין חלוקת עבודה בין המינים בחיפוש אחר מזון. אצל שימפנזים, למשל, זכרים ונקבות תרים אחר אותם מזונות. ואילו בקרב האדם, בחברה הקדם-חקלאית, דרך איסוף המזון היתה שונה במובהק בנשים ובגברים - גברים חיפשו מזון שהוא רחוק, מתנועע, ובלתי צפוי (ציד), בעוד הנשים, שעול הפעוטות עליהן, חיפשו מזון נייח, קרוב וצפוי (בעיקר מזון צמחי). שלוש עובדות אלו מצביעות על מקורות אבולוציוניים אפשריים להבדלים תפישתיים, שכליים, רגשיים והתנהגותיים בין גברים לנשים, הבדלים שמקורם ביולוגי, ושבסיסם הבדלים עצביים-מוחיים. לפי תפישה זו השוני בין נשים לגברים הוא, איפוא, תולדה של הלחצים האבולוציוניים השונים שפעלו על גברים ועל נשים - אלה שמוחותיהם חוללו בהם/ן את ההתנהגות היעילה ביותר בהתאם לתפקוד המוטל עליהם, הם/ן אלה ששרדו והעמידו צאצאים רבים יותר. מובן שרב מאד המשותף למוחות של שני המינים, ובכל-זאת - שוני קיים. שוני זה אינו מצדיק כמובן דעות קדומות המגזימות בגודלו ובחשיבותו של ההבדל, אך טעות גם להתעלם ממנו או להכחישו.

במבחנים פסיכולוגיים רבים חזרו ונמצאו ארבעה הבדלים בין בנים לבנות: יתרון לבנות במבחנים מילוליים (ורבאליים); יתרון לבנים במטלות של חשיבה מתמטית; תוקפנות רבה יותר אצל בנים; ייתרון לבנים במטלות מסוימות של תפישה מרחבית (רוטציה מנטלית - סיבוב בדמיון של גופים), בעוד בנות טובות במטלות אחרות – זכירה של מיקום ופרטים בתמונות מרובות פרטים. ואכן, נהוג לטעון כי גברים טובים יותר בקריאת מפות בעוד נשים טובות יותר בשיפוט של מצבי רוח ואופי של הזולת.

במשחקיהם של קופים צעירים מתגלים הבדלים מובהקים בין זכרים לנקבות: הזכרים הצעירים מפגינים במשחקיהם התנהגות פרועה וקשוחה יותר מאשר הנקבות. והנה מתברר כי נקבות שנחשפו בתקופה העוברית לריכוזים גבוהים של טסטוסטרון הפגינו התנהגות "זכרית", ואילו זכרים שבתקופה העוברית רמת הטסטוסטרון שלהם הוקטנה הפגינו במשחקיהם התנהגות "נקבית". גם בבני אדם נתגלו תופעות דומות. בנים בגיל שנתיים עד ארבע מעדיפים לשחק בטרקטורים מאשר בבובות, בעוד שבנות משחקות באופן שווה בבובות ובטרקטורים. בנות שנחשפו, עקב פגם תורשתי הגורם לפעילות יתר של בלוטת יותרת הכליה (adrenal hyperplasia) לרמות גבוהות של הורמונים אנדרוגנים בתקופה העוברית, מגלות דגם משחק אופייני לבנים, כמו גם תפישה מרחבית טובה יותר, ויכולת לשונית נמוכה יותר מאחיותיהן. יש לציין שמדובר בחשיפה להורמונים אנדרוגניים בתקופה מאד מוקדמת בהתפתחות העוברית. הפגם ההורמונלי ניתן לתיקון לאחר הלידה, אך ההשפעה על האופי והכישורים מתגלית גם שנים מאוחר יותר.

נשים שבדמן קיימות רמות טסטוסטרון גבוהות מתארות את עצמן בשאלוני בדיקה כבעלות מאפיינים יותר גבריים (מבחינת העיסוקים, ומהבחינה הנפשית) מאשר נשים שרמות הטסטוסטרון שבדמן נמוכות.

הבדלים שכליים-תפישתיים בין המינים נובעים מסביבה הורמונלית שונה בתקופה העוברית שבה מעוצב המוח. לטסטוסטרון תפקיד חשוב בהשריית האי-סימטריה המוחית וכנראה גם במבנה כפיס-המוח. התברר שלנשים יש, באופן כללי, יכולת לשונית טובה יותר מאשר לגברים, וגם זאת - לחצידור הימני של נשים יכולת לשונית טובה יותר מאשר לחצידור הימני בגברים. במטלות לשוניות, נשים מפעילות את שתי מחציות המוח בעוד גברים בעיקר את החצידור השמאלי. ההבדלים נובעים, אם כן, הן מהבדלים באנטומיה של המוח הנקבעת בתקופה העוברית, והן מהשוני ברמות ההורמונים הסטרואידיים בבוגרים. עוד הוכח כי ההתמחות של שתי מחציות המוח לתפקידיהן השונים נעשית בנערות בגיל מאוחר יותר מאשר בבנים.

הטסט והטסטוסטרון

בעוד שרמת הטסטוסטרון נשארת קבועה כמעט לכל אורך המחזור החודשי באשה (מחזור הכולל שלב של התפתחות זקיקים ורירית הרחם, שלב הביוץ, ושלב של התפוררות רירית הרחם תוך כדי דימום הווסת, במקרה שאין הריון), הרי שהיחס בין רמות האסטרוגנים לטסטוסטרון משתנה במהלך מחזור זה. רמות האסטרוגנים נמוכות בשלב דימום הווסת, ומגיעות לשני שיאים במהלך המחזור החודשי (מעט לפני הביוץ, וכשבוע לפני דימום הווסת הצפוי). בתקופה שבה רמת האסטרוגנים נמוכה, בולטת יותר השפעת הטסטוסטרון. והנה, התברר כי נשים מצליחות יותר במבחנים הדורשים התמצאות מרחבית וראייה תבניתית (כזכור, זהו התחום שבו גברים מפגינים בדרך-כלל עליונות) באותם ימי החודש שבהם רמת האסטרוגנים נמוכה (ולפיכך השפעת הטסטוסטרון ניכרת יחסית), לעומת ימים אחרים לאורך המחזור החודשי, שבהם רמת האסטרוגנים גבוהה. מטלות אלו מבוצעות טוב יותר על ידי ההמיספרה הימנית ולכן נחשבות כמטלות "ימניות". נשים שקיבלו ציון גבוה בשאלון המודד את דרגת הגבריות, נמצא שהן יציבות יותר - התנודות בהן פחות ניכרות - במהלך החודש בביצוע מטלות אלו. לעומת זאת, במטלות של שטף לשוני (שנחשבות כמטלות של ההמיספרה השמאלית, ואשר נשים מפגינות בהן בדרך-כלל עליונות), כמו גם במטלות של עבודות-יד עדינות, הביצועים משתפרים באותם ימי המחזור החודשי שבהם רמת האסטרוגנים עולה. עוד התברר כי התנודות ברמת האסטרוגנים משפיעות על מטלות הדורשות שיתוף פעולה בין שני חלקי המוח באמצעות כפיס-המוח.

האוריינטציה המינית והמוח

מבנים מוחיים רבים מעורבים בהתנהגות המינית אצל יונקים, ומראים שונות בגודל ובתיפקוד בין זכרים לנקבות. ההיפותלמוס הוא אחד המבנים החשובים בבקרת מגוון גדול של התנהגויות, ובכללן - התנהגות מינית. לא קשה להבין מדוע מבנה מוחי זה הוא מושא מחקר לחוקרים המנסים לפענח את חידת המשיכה המינית של בני אדם. יש אנשים שהמשיכה המינית שלהם מופנית כלפי בני/בנות המין השני - הטרוסקסואלים; אחרים, המשיכה המינית שלהם מופנית כלפי בני מינם - הומוסקסואלים (נשים הנמשכות מינית לנשים מכונות גם: לסביות). אחד החוקרים החשובים בתחום האנטומיה המוחית שמצא הבדלים בין הומוסקסואלים להטרוסקסואלים הוא סימון לי-ואי (LeVay), שפרסם את ממצאיו ומסקנותיו בספר שובה לב הנקרא "המוח המיני" (ראו: לקריאה נוספת). לי-ואי ערך ניתוחים שלאחר המוות ב-19 גברים הומוסקסואלים שכולם מתו מאיידס, ב-16 גברים הטרוסקסואלים ששישה מהם מתו מאיידס; ובשש נשים שהעדפה (אוריינטציה) המינית שלהן לא ידועה. הוא מצא שהגרעין השלישי באזור המכונה ההיפותלמוס הקידמי (סימונו של גרעין זה הוא 3 INAH) גדול פי שניים עד שלושה בגברים הטרוסקסואלים לעומת נשים וגברים הומוסקסואלים. האם המתאם שנמצא בין גודל הגרעין לבין האוריינטציה המינית משמעה שאוריינטציה זו נקבעת על-ידי 3 INAH? או אולי ההתנהגות ההומוסקסואלית היא שגורמת לגרעין להצטמק? - אין כיום אפשרות להכריע בין האפשרויות. גם אם נקבל את התיאוריה הזוקפת את האוריינטציה המינית לגודל הגרעין ההיפותלמי 3 INAH- שלפיה גרעין קטן גורם שתמשך/תמשכי לגברים, וגרעין גדול עושה שתמשך/תמשכי לנשים - גם אם נקבל תיאוריה זו, אין בכך משום הסבר למנגנון האחראי להתנהגות הומוסקסואלית ולסיבותיה. ואולם ייתכן שממצא זה מניח את היסודות להמשך המחקר, ובעיקר - מצביע על האיזור המוחי בו יש לחפש את המקור לאוריינטציה המינית.

מבנה מוחי נוסף שנמצאו בו הבדלי גודל בין נשים לגברים הוא אלומת העצבים המכונה "הצרור הקדמי", שהיא כאמור אחת האלומות המחברות את שני החצידורים של המוח הגדול. מתברר כי אלומה זו גדולה בנשים ובהומוסקסואלים לעומת גברים הטרוסקסואלים.

בנים לוקים, בנות לא כל כך

הורמונים אנדרוגנים המופרשים על ידי העובר הזכר ברחם אימו קשורים כנראה לעובדה שהרבה יותר בנים סובלים מליקויים תפישתיים מסוגים שונים. הראשונים שהעלו תיאוריה המנסה להסביר את הקשר שבין טסטוסטרון לבין התפתחות מוחית בתקופה העוברית היו גשווינד וגלבורדה (Geschwind, Galaburda) בשנת 1985. לגירסתם, הורמונים אנדרוגניים מעכבים את התפתחות ההמיספרה השמאלית בשלב שבו נודדים תאי עצב ומתארגנים ליצירת המוח. כתוצאה מעיכוב זה בהתפתחות ההמיספרה השמאלית חלה התפתחות יתר של ההמיספרה הימנית.

רבים הדיווחים על שכיחות של פי ארבעה עד חמישה בליקויים כמו דיסלקסיה, אוטיזם, גמגום, הפרעות שפה ובעיות קשב אצל בנים לעומת בנות. עם זאת יש הטוענים שהשכיחות הגבוהה יותר של הבנים, לפחות בחלקה היא טעות מתודולוגית, פרי של הטיה (bias) באבחון - הבנים מפריעים יותר בכיתה, ולכן מרבים לאבחן אצלם בעיות בלימודים. כהערה נזכיר סיבה נוספת לעודף של בנים בקבוצת לקויי הלמידה, סיבה שאינה קשורה להורמוני מין - הפגם הכרומוזומלי "X שברירי" (fragile-X), שהתבטאותו בבנות פחותה, מאחר שבתאי גופן שני כרומוזומי X, כך שגם אם אחד פגום השני בדרך-כלל תקין.

אך נחזור להשפעת הורמוני המין: נוכחנו בחשיבותם של הורמוני המין בהשריית הבדלים בין המינים; הורמונים סטרואידים משפיעים על מערכת העצבים, על מבנה המוח ותפקודיו, ומכאן - גם על הכישורים וההתנהגות של בעל המוח. הבדלים אלה אסור להגזים בחשיבותם; הם נוגעים לממוצעים ולאוכלוסיות, ובוודאי שאי אפשר לקבוע מראש לגבי נער מסוים או נערה מסוימת מה יהיו כישוריהם הספציפיים. ואולם אסור גם להעלים את דבר קיומם של הבדלים בכישורים מנטליים ובהתנהגויות בין הנשים כקבוצה לבין קבוצת הגברים, הבדלים שנובעים מהשפעות הורמוני המין הסטרואידים על אזורי מוח שונים בתקופה העוברית ובתקופה הבוגרת.

לקריאה נוספת:

Simon LeVay, (1993): The Sexual Brain. MIT Press, Cambridge Massachusetts

ביבליוגרפיה:
כותר: מוחו, מוחה
מחברת: ברנע, ענת (ד"ר)
תאריך: נובמבר 1998 , גליון 31
שם כתב העת: גליליאו : כתב עת למדע ומחשבה
הוצאה לאור: SBC לבית מוטו תקשורת ולאתר IFEEL
הערות לפריט זה: 1. ענת ברנע עשתה את עבודת הדוקטור שלה בטכניון. מרצה לנוירופסיכולוגיה וליקויי למידה במכללת גורדון בחיפה.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית