הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > תקופת המלוכהעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > שליטים וממלכות בארץ-ישראלעמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > שליטים וממלכות בארץ ישראל
דברי הימים הוצאה לאור


תקציר
ספר מלכים מתאר את קורות עם ישראל מסוף מלכות דוד ועד חורבן ירושלים וגלות יהודה. דף המידע סוקר תקופה זו ודן בפילוג הממלכה והשלכותיו, מערכת היחסים בין יהודה וישראל, ההתמודדות עם המעצמות האזוריות השונות ועוד.



מבוא לספר מלכים : סקירה היסטורית של התקופה
מחבר: פרופ' בוסתנאי עודד


ספר מלכים מתאר את תקופת המלוכה בישראל מימי דוד האחרונים ועליית שלמה למלוכה (970 לפה"ס) ועד חורבן ירושלים וגלות יהודה (586 לפה"ס). תקופה זו משתרעת על פני 400 שנה בקירוב. תחילתה במלכות שלמה, שנחשבה כתקופת הזוהר הן מבחינה פנימית-לאומית והן מבחינה חיצונית, ביחסי הממלכה עם שכנותיה הקרובות והרחוקות. משתי הבחינות גם יחד נחשב שלמה כממשיך את מפעלו של דוד, אשר איחד את הממלכה והרבה במלחמות ובכיבושים. שלמה ביסס את הישגי דוד אביו. הוא זה שהעמיק והידק את השלטון המרכזי בירושלים ואת אחיזתו ברחבי הממלכה ובמדינות החסות. בימיו התרחבו יחסי המסחר והקשרים המדיניים עם העמים הקרובים והרחוקים. תקופת שלמה נחשבת כתקופת שלום, שגשוג כלכלי ופריחה בתחומי התרבות וחיי הרוח. חוגי חכמים, סופרים, משוררים ומושלי משלים הסתופפו בירושלים ובחצרו של שלמה, והעשירו את חיי הרוח באותה תקופה. מקום מרכזי בתחום חיי הדת תפס מפעלו של שלמה – בניית בית ה' בירושלים, עשיית כליו, חנוכתו והסדרת פולחנו. עם זאת החלו מתגלים קשיים הן בתוך הממלכה והן במדינות החסות .

בעקבות הקשיים מבית נתפלגה הממלכה המאוחדת לשתי ממלכות – ממלכת ישראל, שכללה את "עשרת השבטים", ומלכה הראשון היה ירבעם בן נבט משבט אפרים; וממלכת יהודה, תחת שלטון בית דוד בבירתה בירושלים. פילוג זה לא הצטמצם למישור המדיני בלבד, אלא גרר בעקבותיו גם פילוג דתי-פולחני. את ה' אלוהי ישראל עבדו שבטי הממלכה הישראלית הצפונית בדן ובבית-אל, ולא בבית המקדש בירושלים. הקשיים מחוץ גררו מספר התפתחויות מדיניות: פלישת שישק מלך מצרים לארץ-ישראל (924 לפה"ס); עלייתה של הממלכה הארמית, שמרכזה בדמשק, והשתחררות המדינות השכנות מן השעבוד המדיני לישראל.

פילוג הממלכה, שאירע כנראה בשנת 928 לפה"ס, פתח פרק חדש בתולדות עם ישראל וארץ-ישראל; פרק זה נמשך עד שנת 720 לפה"ס, שבה נכבשה שומרון, בירת הממלכה הישראלית הצפונית, על-ידי סרגון השני מלך אשור. בתקופה זו, שניתן לכנותה בשם "תקופת מלכויות ישראל ויהודה" (928 עד 720 בקירוב), נתקיימו זו לצד זו שתי ממלכות אחיות: ממלכת ישראל, שמרכזה נקבע בימי עמרי מלך ישראל בשומרון, וממלכת יהודה, שבירתה בירושלים. שתי ממלכות אחיות אלו נבדלו זו מזו בכמה בחינות, למרות מוצאן המשותף. ממלכת יהודה, שנופה הררי, מוקפת מדבריות מדרום וממזרח, ומנותקת כליל מן הים במערב. גם ממלכת ישראל ניחנה באזורים הרריים, אבל יש בה גם עמקים, והיא גובלת עם חוף הים במערב; שתי דרכים בין-לאומיות חשובות עוברות בה, הלא הן "דרך הים" ו"דרך המלך". בגלל התנאים הגיאוגרפיים השונים קשתה החדירה מבחוץ אל תוך ממלכת יהודה, בה בשעה שאל תוך ממלכת ישראל אפשר היה לחדור בנקל מכל הכיוונים. לכן היתה ממלכת ישראל פגיעה יותר לפולשים מבחוץ. הדרכים הפנימיות ביהודה הן נוחות, שכן הן נמתחות על גב ההר, וארץ יהודה מתאפיינת באחידות פני הקרקע ובהעדר עמקים, השוברים את רצף המשטח הרמתי. עובדה גיאוגראפית זו תרמה בודאי לגיבוש הממלכה, באפשרה לשלטון בירושלים לחלוש על כל חלקי הממלכה. לעומת זאת, דרכי התחבורה בתוך מלכות ישראל אינן נוחות ביותר, לפי שזו ארץ הרים ובקעות, ועל כך הדרכים בה עולות ויורדות, ומקשות על קיום קשר סדיר בין החלקים השונים של הממלכה. ביהודה נוצר מרכז מדיני קבוע – ירושלים, ואילו בישראל נדדה הבירה בין ערים שונות: שכם, פנואל ותרצה, עד שנקבעה לבסוף בשומרון. נדידה זו מסמלת במידה רבה את חוסר היציבות של השלטון המרכזי בישראל. המרכז החילוני ביהודה חפף את המרכז הדתי. ירושלים היתה בירה, שבה נבנה בית המקדש המרכזי, הוא מקדש מלך. לירושלים נקשרו כל אזרחי יהודה בקשרים ארגוניים-ממלכתיים ודתיים, ואילו בישראל המרכזים הדתיים נקבעו בדן ובבית-אל, שלא שימשו בירות לממלכה. בולט מאוד ההבדל בהרכב השבטי של שתי הממלכות. ביהודה קיימת היתה אחידות שבטית. שבט יהודה היה השבט הדומינאנטי המכריע, ואליו נספחו משפחות שמעון בדרום ובנימין בצפון. שני שבטים אלה לא היה בגודלם ובכוחם להפר את האופי ההומוגני השבטי של ממלכת יהודה; לעומת זאת, היתה ממלכת ישראל מורכבת משבטים רבים. השוני בהרכב השבטי של שתי הממלכות נתן אותיו בגורל שליטיהן. בולטת העובדה, שביהודה נתקיימה שושלת אחת בלבד, הלא היא שושלת בית דוד שמלכה בירושלים, ואילו בישראל אירעו חילופי שושלות. יש המסבירים הבדל זה בכך, שהעיקרון השושלתי לא נקלט בישראל, וכאילו נתחדשה בממלכת הצפון התפיסה הישנה של המנהיגות הכאריסמיתית, שלפיה המלך נבחר על-ידי האל, ואין הוא מולך מכוח היותו יורש עצר. אולם נראה יותר, שחילופי שושלות בממלכת ישראל נגרמו בעטין של סיבות חילוניות – חברתיות ופוליטיות, ולא בשל סיבות אידיאולוגיות-תיאולוגיות. לאמיתו של דבר, העיקרון השושלתי, שלפיו המלוכה מטבעה עוברת בירושה מן האב אל הבן, נתקבל גם בממלכת ישראל (ראה, למשל, דברי אחיה השילוני לירבעם בן-נבט, מלכים-יא, לח; וכן שמואל-א כ, לא). ואילו העיקרון, שהמלך נבחר על-ידי האל, המשיך להתקיים גם בממלכת יהודה, והיה מקובל בכל הממלכות במזרח הקדמון. חילופי השושלות בישראל נגרמו, ככל הנראה, בראש ובראשונה בעטיו של ההרכב הרב-שבטי של מלכות ישראל; על גורם זה נוספו, קרוב לודאי, סיבות חברתיות ופוליטיות שונות, כפי שיוסבר בפירוש לכתובים המדברים בחילופי השושלות.

בפרק הזמן הראשון לקיומן של שתי הממלכות נתאפיינו היחסים ביניהן על-ידי מלחמות ממושכות. מלכי יהודה לא השלימו עם הפילוג, וניסו בכוח להחזיר את שטחי ממלכת הצפון לשלטון בית דוד. סכסוכים אלה החלישו את שתי הממלכות גם יחד, ואפשרו לא רק את השתחרורתן של המדינות השכנות, שהיו משועבדות לדוד ושלמה, אלא גם את הפלישות מצד כוחות מבחוץ – מצרים וזרח הכושי מדרום, ערי פלשת ממערב וממלכת ארם-דמשק מצפון. הקשרים עם ערי פיניקיה נותקו, שכן היתרון הכלכלי מאיחודה המדיני של כל ארץ-ישראל נתבטל עם פילוגה לשתי מסגרות מדיניות המצויות במצב של איבה ומלחמה. יהושפט מלך יהודה עמד על מאזן הכוחות שהיה לרעת יהודה, והבין את היתרונות הפוליטיים והכלכליים שיצמחו הן ליהודה והן לישראל ממצב של שיתוף-פעולה ושלום. הוא כרת ברית עם ישראל, ככתוב: "וישלם יהושפט עם מלך ישראל" (מלכים-א כב, מה). הודות לכך היתה תקופת שלטונם של יהושפט ביהודה ושל בית עמדי בישראל – תקופה של פריחה כלכלית וחוסן מדיני לשתי הממלכות האחיות. אולם ההפיכה המדינית של יהוא בישראל ושל עתליה ביהודה, התחזקותה של ארם-דמשק בצפון ותהליך התפשטותה של האימפריה האשורית – כל אלה החלישו את ישראל ואת יהודה גם יחד. יחסי האיבה ששררו בין ישראל ליהודה הביאו להתגברות הלחץ על ישראל מצד ארם-דמשק והקלו על האימפריה האשורית להחדיר את צבאותיה לסוריה הדרומית ולארץ-ישראל. ביטוי הולם לתסבוכת הפוליטית מצוי במלחמת רצין, מלך ארם-דמשק, ופקח בן רמליהו, מלך ישראל, נגד אחז, מלך יהודה. אחז שכר לעזרה את מלך אשור, וזה האחרון הביא על ממלכת ארם-דמשק את קצה (732 לפה"ס). שתים-עשרה שנים לאחר מכן בא הקץ על ממלכת ישראל מידי סרגון השני מלך אשור, שכבש את שומרון והגלה את תושבי הממלכה (720 לפה"ס).

עם כיבוש שומרון נוצרו תנאים פוליטיים חדשים בארץ-ישראל. שטחה של ממלכת ישראל לשעבר נתפצל למספר פחוות אשוריות ,ואילו ממלכת יהודה היתה למדינה וסאלית של אשור. אולם ניסיונות התמרדות מצד מדינות, המשועבדות לאימפריה האשורית, חזרו ונשנו גם לאחר כיבוש שומרון. חזקיהו מלך יהודה מרד באשור בשנת 701 לפה"ס, אולם מרידה זו לא עלתה יפה, וגרמה להגברת לחץ השעבוד האשורי על יהודה. הדבר בא לידי ביטוי בימי השפל של מלכות מנשה, וכנראה גם בניסיונו של מנשה לשוב ולהתמרד (ראה דברי-הימים-ב לג, יא-יג). שקיעתה של האימפריה האשורית בסוף ימי מנשה ובשנותיו הראשונות של יאשיהו חיזקה בממלכת יהודה את התקוות להחזרת עצמאותה המדינית. יאשיהו מלך יהודה ניצל את המצב המדיני שנוצר בארץ בעקבות חולשתה של האימפריה האשורית . אולם גורלה של יהודה נקבע בהכרעה בין שני כוחות גדולים, בבל ומצרים, שנאבקו על ירושת האימפריה האשורית. ואכן, ניצחונה של בבל על מצרים הביא את ארץ ישראל בעול בבל (604 לפה"ס בקירוב). מרידתו של יהויקים בנבוכדנאצר הביאה לגלות יהויכין (597 לפה"ס), ומרד צדקיהו בבבל הביא להרס בית המקדש, לחורבן ירושלים ולקץ ממלכת יהודה (586 לפה"ס).

לפריטים אחרים קשורים לנושא:
מבוא לספר מלכים : שם הספר ומסגרתו
מבוא לספר מלכים : המקורות של ספר מלכים
מבוא לספר מלכים : מבנה הספר תוכנו ומגמתו
מבוא לספר מלכים : השפעת האסכולה הדויטרונומיסטית
מבוא לספר מלכים : זמן החיבור ודמות המחבר
מבוא לספר מלכים : אמצעים ספרותיים
מבוא לספר מלכים : סקירה היסטורית של התקופה
מבוא לספר מלכים : הכרונולוגיה של מלכי ישראל ויהודה
מבוא לספר מלכים : לוח כרונולוגי של מלכי ישראל ויהודה מפילוג הממלכה עד חורבן ירושלים

ביבליוגרפיה:
כותר: מבוא לספר מלכים : סקירה היסטורית של התקופה
מחבר: עודד, בוסתנאי (פרופ')
שם  הספר: עולם התנ"ך
עורך הספר: הרן, מנחם  (פרופ')
תאריך: 1983-1996
בעלי זכויות : דברי הימים הוצאה לאור
הוצאה לאור: דברי הימים הוצאה לאור
הערות: 1. ‫מאושר על-ידי משרד החינוך והתרבות.
2. האנציקלופדיה מורכבת מ- 24 כרכים.
הערות לפריט זה:

1. מתוך הכרך מלכים א' בעריכת ד"ר גרשון גליל.


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית