עמוד הבית > אמנויות > מוסיקה
שבא הוצאה לאור



תקציר
חייו הארוכים והמגוונים של איגור סטרווינסקי, משתקפים במכלול יצירות עשיר ורבגוני, ועוצמתה ואיכותה של המוסיקה שלו נותרו בעינן חרף שינויים קיצוניים בסגנון.



איגור סטרווינסקי 1971-1882
מחבר: ג'ון סטנלי


איגור סטרווינסקי 1971-1882
Igor Stravinsky

יצירות מומלצות

פולחן האביב
EMI Eminence CD EMX 2188
התזמורת הפילהרמונית של לונדון / צ'רלס מקראס
פרשנותו של מקראס רעננה להפליא ומצטיינת בעושר המרקמים שלה. התזמורת מגיבה בהתלהבות רבה.

פטרושקה
Deutsche Grammophon 437 022-2
התזמורת הסימפונית של לונדון / קלאודיו אבאדו
השותפות בין אבאדו לתזמורת הסימפונית של לונדון מתגלה כאן במיטבה, בביצוע מרתק ובעל אופי. ההקלטה המצוינת.

יצירות מייצגות

ציפור האש
פולצ'ינלה
מעשה בחייל
אפולו אשר על המוזות
סימפוניית תהילים
סימפוניה בשלושה פרקים
דרכו של ריקא

חייו הארוכים והמגוונים של סטרווינסקי משתקפים במכלול יצירות עשיר ורבגוני, ועוצמתה ואיכותה של המוסיקה שלו נותרו בעינן חרף שינויים קיצוניים בסגנון. סטרווינסקי נולד באורניינבאום שברוסיה. אביו היה זמר בס באופרה בסט' פטרבורג, והאופרה והבלט הרוסיים סיפקו את הרקע המוסיקלי לילדותו. מ-1901 עד 1905 למד משפטים באוניברסיטת סט' פטרבורג, אך הפנה את רוב מרצו להלחנה וקיבל שיעורים פרטיים מרימסקי-קורסקוב. ב-1906 נשא סטרווינסקי לאשה את דודניתו, קתרינה, ונולדו להם בן ובת.

שתי יצירות מתקופה זו, סקרצו פנטסטי וזיקוקין די-נור, הרשימו את האמרגן דיאגילב, והוא הזמין אצל סטרווינסקי בלט גדול, ציפור האש, שבוצע לראשונה בפריס ב-1910. המוסיקה שחיבר סטרווינסקי לאגדה הרוסית ממשיכה את המסורת המוסיקלית שספג בצעירותו, בעיקר זו של רימסקי-קורסקוב, אך היא שופעת ברק וסמכות שהביאו לו תהילה עולמית. סטרווינסקי נסע עם משפחתו למערב אירופה, וחיבר בשביל דיאגליב עוד שני בלטים שהגדילו את פרסומו, הבלט הראשון, פטרושקה, מתרחש ביריד בעונת הקרנבל לפני ימי הצום בסט' פטרבורג, והמוסיקה המתארת את תלאותיו של הגיבור, פטרושקה הבובה, חדורה מתח וחריפות חסרי תקדים. סטרווינסקי המשיך לפתח מאפיינים אלה בפולחן האביב, אחת היצירות החשובות והמקוריות ביותר של המאה ה-20, המתארת טקסי קורבן ברוסיה הפגאנית. הדיסוננטיות והחדשנות הקצבית של המוסיקה חוללו שערורייה בביצוע הבכורה של היצירה בפריס ב-1913, כאשר הקהל המזועזע הגיב במחאות נמרצות ובהתפרעות.

סטרווינסקי ביקר לעתים קרובות בשווייץ, ונשאר שם בשנות מלחמת-העולם הראשונה. הוא המשיך לשאוב השראה מהמוסיקה הרוסית העממית ביצירות כמו החתונה ורנאר (השועל), אבל סגנונו נעשה מאופק וחסכוני יותר. נטייה זו ניכרת במעשה בחייל מ-1918, יצירה להרכב קטן המשקפת את הנסיבות הקשות של התקופה.

אחרי המלחמה שוב תרם דיאגילב לשינוי חשוב בסגנונו של סטרווינסקי, כאשר הציע שיעבד כמה יצירות קצרות של המלחין הבארוקי פרגולזי. סטרווינסקי התלהב מהפרויקט וחיבר את הבלט פולצ'ינלה, אחת מיצירות המופת שלו, והראשונה בשורה ארוכה של יצירות "ניאוקלאסיות". ביצירות אלה החיה סטרווינסקי את הדגמים והכללים המוסיקליים של העבר, במקרים רבים ברוח של חיבה אירונית - הקונצ'רטי הברנדנבורגיים של באך בקונצ'רטו אלוני דמברטון, האופרה הקומית של מוצרט בדרכו של ריקא, והאורטוריות של הנדל באדיפוס המלך.

מ-1920 עד 1939 חי סטרווינסקי בצרפת. הוא המשיך לכתוב יצירות בהשפעת נושאים רוסיים, כגון האופרה הקצרה מאוורה (1921-2), המבוססת על פושקין, וסימפוניית תהילים (1930), שיי בה הדים לטקסים של הכנסייה הרוסית האורתודוקסית. בינתיים התפתחה הקריירה של סטרווינסקי כמנצח וכפסנתרן, ועיסוקיו אלה משתקפים ביצירות כמו הקונצ'רטו לפסנתר ולכלי נשיפה והקפריצ'ו לפסנתר ולתזמורת, שאותן חיבר בכוונה לבצען בעצמו.

אדיפוס המלך ופרספונה, שתי וריאציות חדשניות על צורת הקנטטה, בוצעו לראשונה בפריס ב-1927 וב-1934, אבל יותר ויותר הזמנות לכתיבת יצירות באו מארצות-הברית. אחרי מות אשתו ואמו ב-1939 נסע סטרווינסקי לניו-יורק, והמשיך להתגורר בארצות-הברית עד מותו. ב-1940 הצטרפה אליו פילגשו זה שנים רבות, ורה סודייקינה, והם נישאו והשתקעו בהוליווד.

נוסף על כמה יצירות יוצאות-דופן שהוזמנו אצלו בראשית שנות ה-40, כגון בלט לפילים צעירים (פולקת הקירקס), חיבר סטרווינסקי בעשור זה את הסימפוניה בשלושה פרקים, את הבלט אורפיאוס ואת האופרה דרכו של ריקא. סגנונו השתנה בפעם האחרונה בשנות ה-50, לאחר שגילה מחדש את המוסיקה של וברן ואת הטכניקות של שנברג, והכיוון החדש ניכר באגון, במזמור קודש (Canticum Sacrum) וב-Threni ("קינות איכה"). יצירותיו האחרונות קצרות וחמורות, נטייה שהגיעה לשיאה במזמורי רקוויאם מ-1966. בתקופה זו החלה בריאותו של סטרווינסקי להידרדר. הוא מת בניו-יורק ב-1971, ונקבר בוונציה, ליד קברו של שותפו דיאגילב, שלמענו כתב אחדות מיצירותיו הגדולות.

The Classical Music Pages - אתר בו ניתן לשמוע קטעים מיצירותיו של סטרווינסקי

ביבליוגרפיה:
כותר: איגור סטרווינסקי 1971-1882
שם  הספר: מוסיקה קלאסית : גדולי המלחינים ויצירות המופת שלהם
מחבר: סטנלי, ג'ון
תאריך: 1995
הוצאה לאור: שבא הוצאה לאור
הערות: 1. הקדמה מאת סר גיאורג שולטי.
2. בשער: מהדורת התזמורת הפילהרמונית הישראלית.
הערות לפריט זה:

1. הפריט לקוח מתוך הפרק "ראשית המאה ה-20" בספר.


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית