הסדרי נגישות
עמוד הבית > אמנויות > מוסיקה
שבא הוצאה לאור



תקציר
קלוד דביסי, נחשב כגדול המלחינים הצרפתים של תקופתו. חדשנותו, המתגלה בשימוש בהרמוניות אקזוטיות ובלתי שגרתיות ובגוני הצליל העדינים המאפיינים את יצירותיו, היתה מקור השראה לדורות של מלחינים, והבטיחה לו מקום בין המלחינים הגדולים של המאה ה-20.



קלוד דביסי 1918-1862
מחבר: ג'ון סטנלי


קלוד דביסי 1918-1862
Claude Debussy

יצירה מומלצת

הים
Deutsche Grammophon 427 250-2GGA
התזמורת הפילהרמונית של ברלין / הרברט פון קריאן
ביצוע מעודן היוצר תחושה אמיתית של הנושא - הים, השמים, קריאות השחפים ודכי הגלים.

יצירות מייצגות

פרלוד לאחר-הצהריים של פאון
אימז'ים
משחקים
רביעיית מיתרים
פרלודים, ספר ראשון
סוויטה ברגמסק - אור ירח
פינת הילדים
פליאס ומליסנד

קלוד דביסי נולד בסט' ז'רמן-אן-לי, ומשפחתו עודדה אותו מגיל צעיר לעסוק במוסיקה. בהיותו בן עשר החל ללמוד בקונסרבטוריון של פריס, ותוך זמן קצר למד רפרטואר לא מבוטל של יצירות קשות מאוד לפסנתר. אולם דביסי ויתר על תוכניתו לעשות קריירה כפסנתרן וירטואוז לאחר שהצטרף לכיתת הקומפוזיציה של הקונסרבטריון ב-1880, וזכה פעמיים בפרס רומא היוקרתי. דביסי הרבה לנסוע בתקופה זו - הוא ביקר באיטליה, בווינה וברוסיה, ושנתיים אומללות עברו עליו בלימודים ברומא. הוא היה ידוע כצעיר מסוגר ונתון למצבי-רוח, שהתקשה לסבול חברת זרים אפילו לפרקי זמן קצרים.

דביסי חזר לרומא ב-1887, ובשנים 1888 ו-1889 עשה כמנהג התקופה ונסע לביירויט, כדי להתרשם מגאונותו של ואגנר. הוא גם ביקר בתערוכה העולמית בפריס ב-1889, ובדומה לראוול, הוקסם ממוסיקת הגמלאן מיאווה. באותה תקופה עבר להתגורר עם חברתו, גבריאל דופון, וחי עמה בעוני במשך שש שנים.

ב-1892 החל דביסי לכתוב את הפרלוד לאחר-הצהריים של פאון, אחת מיצירותיו התזמורתיות הידועות ביותר. בהופעת הבכורה שלה התקבלה היצירה בהתלהבות ובדרישות להדרן, וכיום היא מוכרת כפריצת דרך מוסיקלית בזכות ההרמוניות הלא-שגרתיות וה"אימפרסיוניסטיות" שלה. המוסיקה חוברה לפי שיר של סטפן מלרמה - תיאור חלומותיו ותשוקותיו של פאון המתענג בשמש אחר-הצהריים - והיא ממחישה את תוכן השיר בפסיפס צלילים יפהפה וחושני.

ב-1893 החל דביסי לעבוד על האופרה היחידה שהשלים, פליאס ומליסנד. כתיבת האופרה נמשכה כמעט עשר שנים, והופעת הבכורה שלה התקיימה ב-1902 באופרה קומיק. המוסיקה פונה עורף לדרמה וללהט הרועם של האופרה הוואגנרית - רוב הזמן היא מאופקת, והמלים תמיד נשמעות בבהירות רבה. היצירה מצטיינת באיכות חלומית, כמעט מהפנטת, המושכת את המאזין לעולם צלילים חדש ויפה. פליאס ומליסנד נחשבת בעיני רבים ליצירתו הטובה ביותר של דביסי.

1904 ו-1905 היו שנים פוריות במיוחד בחיי דביסי. הוא השלים את ספר האימז'ים הראשון לפסנתר ואת היצירה התזמורתית הפופולרית הים, שבה הרחיב את השימוש בטכניקות האימפרסיוניסטיות שפיתח ביצירותיו הקודמות. באותה תקופה עברו על דביסי תהפוכות בחייו האישיים. ב-1904 עזב את אשתו לילי, שאותה נשא פחות מחמש שנים קודם לכן, ועבר להתגורר עם אמה ברדק, גברת עשירה שהיתה אחר-כך לאשתו. אשתו הראשונה איבדה את עשתונותיה וירתה בעצמה; היא נפצעה קשה ואושפזה במוסד טיפולי. בעקבות המקרה פרצה שערורייה עצומה, שלובתה בידי העיתונות. רבים מידידיו של דביסי הטילו עליו את האשמה וניתקו את יחסיהם עמו. באותה עת סיבכו אותו חובותיו הכספיים בשורת תביעות משפטיות, שהמשיכו להטרידו עד מותו.

בינתיים התבסס מעמדו של דביסי כמלחין והמוסיקה שלו בוצעה לעתים קרובות, אם כי הופעות הבכורה של יצירותיו לוו כמעט תמיד במחלוקת כלשהי. הוא כתב ספר אימז'ים שני לפסנתר, וב-1908 חיבר את פינת הילדים, אוסף מקסים של קטעים לפסנתר שהוקדש לבתו. מתוך יצירה זו ידוע במיוחד מחול הקייקווק של גוליווג, הכולל פארודיה מבודחת על פתיחת האופרה של ואגנר, טריסטן ואיזולדה. ב-1910 וב-1913 השלים דביסי שתי סדרות של פרלודים לפסנתר, וב-1915 סיים ספר אטיודים לפסנתר.

היצירה התזמורתית הגדולה האחרונה שכתב דביסי, המוסיקה לבלט משחקים, תוארה כ"סיוט יפהפה". הבלט הוזמן בידי דיאגילב, ובוצע לראשונה ב-1912.

ב-1909 אובחנה אצל דביסי מחלת הסרטן, וב-1915 החמיר מצבו עד כדי כך שהיה צורך לנתחו. כשמת ב-1918 כבר היה מוכר בעולם כגדול המלחינים הצרפתים של תקופתו. חדשנותו, המתגלה בשימוש בהרמוניות אקזוטיות ובלתי שגרתיות ובגוני הצליל העדינים המאפיינים את יצירותיו, היתה מקור השראה לדורות של מלחינים, והבטיחה לו מקום בין המלחינים הגדולים של המאה ה-20.

The Classical Music Pages - אתר בו ניתן לשמוע קטעים מיצירותיו של דביסי

ביבליוגרפיה:
כותר: קלוד דביסי 1918-1862
שם  הספר: מוסיקה קלאסית : גדולי המלחינים ויצירות המופת שלהם
מחבר: סטנלי, ג'ון
תאריך: 1995
הוצאה לאור: שבא הוצאה לאור
הערות: 1. הקדמה מאת סר גיאורג שולטי.
2. בשער: מהדורת התזמורת הפילהרמונית הישראלית.
הערות לפריט זה:

1. הפריט לקוח מתוך הפרק "המורשת הרומנטית" בספר.


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית