עמוד הבית > מדעי החברה > פמיניזםעמוד הבית > ישראל (חדש) > שלטון וממשל > דמוקרטיה ישראליתעמוד הבית > ישראל (חדש) > אוכלוסייה וחברה > מגדר
על מה : כתב עת לקידום מעמד האישה


תקציר
החוק למניעת הטרדה מינית נועד לשנות מציאות חברתית שבה הנורמות הקיימות מושתתות על חוסר שוויון בין המינים ועל נחיתות האישה, ועל כן הטרדה מינית הוגדרה בחוק התנהגות בלתי חוקית המהווה פגיעה בכבוד האדם, בחירותו, בפרטיותו ובשוויון בין המינים.



הטרדה מינית בעבודה
מחברת: רינה ברקת


החוק למניעת הטרדה מינית שהתקבל בישראל ב-20 בספטמבר 1998 הוא פריצת דרך לקראת השגת שוויון בין המינים. חדשנותו של החוק, הנתפס כמהפכני גם בעולם, נובעת מכך שזהו החוק הישראלי הראשון שחוקקו נשים ומתוך נקודת מבט נשית המשקפת חוויות חיים של נשים.

הטרדה מינית היא חוויה משפילה שכמעט כל אישה עוברת - מישהו נצמד אלייך באוטובוס, מניח עלייך יד כאילו במקרה, זורק מילה משפילה. ואת מחפשת את הסיבה: אולי הזמנת את זה? אולי הלבוש שלך משדר משהו? באותו רגע כל אישה, גם המצליחה והעצמאית ביותר, נהיית אישה מושפלת, אובייקט מיני. ואיך האישה מגיבה? היא מתקפלת, מתכנסת בעצמה, מנסה להפחית מחשיבות העניין, מעמידה פנים שדבר לא קרה. אין מדובר במקרה יחיד של אישה זו או אחרת אלא בתופעה חברתית נפוצה שפוגעת בכבוד האישה, בחירותה, בפרנסתה ובשוויון בין המינים.

במשך שנים היה מעמדה של האישה נחות מבחינה חברתית וכלכלית. הגבר נתפס כמפרנס ראשי והיה בעל האמצעים ובעל השליטה על המשאבים. חלק משליטתו בא לידי ביטוי בשליטה על האישה ועל גופה.

ההטרדה המינית משפיעה על נשים בדרכים רבות, כולן שליליות: במקרים "הקלים" הנשים מרגישות אי-נוחות, בושה, פגיעה בדימוי העצמי. הן נוטות להאשים את עצמן במה שקרה. חלקן נתקפות דיכאון, כעס וחוסר אונים. במקרים קשים יותר לתופעת ההטרדה המינית נוספות השפעות כלכליות: במקרים רבים תנאי העבודה של הנשים המוטרדות נפגעים, ולעתים הן נאלצות לעזוב את מקום עבודתן. גם חיי המשפחה נהרסים: מקרה של הטרדה מינית יכול לערער את יחסי האמון בין בני הזוג. כמו כן, ההערכה העצמית של המוטרדת ויכולתה להתמודד עם מסגרות עבודה בעתיד מתערערות ונפגעות פגיעה קשה.

החוק למניעת הטרדה מינית נועד לשנות מציאות חברתית שבה הנורמות הקיימות מושתתות על חוסר שוויון בין המינים ועל נחיתות האישה, ועל כן הטרדה מינית הוגדרה בחוק התנהגות בלתי חוקית המהווה פגיעה בכבוד האדם, בחירותו, בפרטיותו ובשוויון בין המינים. על פי החוק, הטרדה מינית היא עברה פלילית, עוולה אזרחית ועברת משמעת, והיא מוגדרת כאחת מחמש צורות התנהגות אסורות:

1. סחיטת אדם לביצוע מעשה בעל אופי מיני, לדוגמה: ממונה מאיים לפטר עובדת אם תסרב לקיים אתו יחסי מין או קשר אינטימי.
2. מעשה מגונה, לדוגמה: עובד או ממונה נוגע בעובדת לשם גירוי מיני או חושף את עצמו לפניה ללא הסכמתה.
3. הצעות חוזרות ונשנות בעלות אופי מיני אף שהאדם שההצעות מופנות אליו סירב להן, לדוגמה: עובד או ממונה מזמין שוב ושוב עובדת לארוחה אינטימית במסעדה על אף שביטאה את אי-הסכמתה.
4. התייחסויות חוזרות לפן המיני במראהו או בלבושו של אדם או לאברי גופו על אף שהאדם ביטא את אי-נוחותו מכך, לדוגמה: עובד או ממונה מחווה את דעתו בכל בוקר על גודל החזה של עובדת או על אורך החצאית שלה על אף שהיא ביטאה את אי-נוחותה מכך.
5. התייחסות מבזה ומשפילה למינו ולנטייתו של אדם, לדוגמה: כינוי של עובד "הומו" או "לסבית" הוא התייחסות הנחשבת הטרדה מינית גם אם המוטרד לא ביטא את אי-נוחותו מכך.

המחוקק הכיר במגוון הצירופים של מין המטריד והמוטרד, כלומר על אף שאת רובם המכריע של מעשי ההטרדה המינית עושים גברים כלפי נשים, המחוקק הכיר בכך שהטרדה מינית יכולים לעשות הן גבר והן אישה כלפי גבר או אישה.

חשוב לזכור!

• החוק אינו אוסר חיזור הנעשה ברוח טובה ובהסכמת שני הצדדים.

• אין מדובר בדברים שוליים הנובעים מתוך מערכת יחסים נורמלית ותקינה בין העובדים לבין עצמם ובין הממונים לעובדים אלא בהתייחסות פוגעת ומשפילה כלפי הזולת.

החוק למניעת הטרדה מינית מעביר חלק מהאחריות לנשים עצמן: עליהן לבטא אי-הסכמה ולהתנגד. אי-הסכמה אפשר לבטא באמצעות מילים או התנהגות שאינה משתמעת לשתי פנים. אפשר לומר: "תפסיק", "זה מפריע לי", "זה מטריד אותי". אפשר להפנות את הגב ולעזוב את המקום. חשוב שההתנהגות תהיה ברורה ובעלת מסר חד-משמעי. האחריות לבטא התנגדות מוטלת על הנשים כדי שיובן שכאשר אישה אומרת "לא", היא מתכוונת ל"לא"!

עם זאת, יש כמה מצבים שבהם אין חובה לבטא התנגדות:
1. כאשר המוטרדת נתונה לסחיטה כדי שתבצע מעשה בעל אופי מיני.
2. כאשר יש התייחסות מבזה או משפילה למינו או לנטייתו המינית של אדם.
3. כאשר יש ניצול יחסי מרות בעבודה: יחסי ממונה-עובד.
4. כאשר יש ניצול יחסי מרות, תלות או טיפול בקטין או בחסר ישע.
5. כאשר יש ניצול תלות במסגרת טיפול נפשי או רפואי.

הנושא של ניצול מרות חשוב מאוד במסגרת יחסי עבודה. ההסבר העומד מאחורי היעדר הצורך לבטא התנגדות במצב של יחסי ממונה-עובד הוא ההכרה של המחוקק ברגישות המיוחדת המאפיינת יחסים אלו ובעמדת החולשה שבה נמצאת עובדת שהממונה עליה מטריד אותה. עובדת כזו עלולה שלא להתנגד בשל החשש מפני פגיעה בתנאי עבודתה, בשכרה ובפרנסתה.

ואכן, על פי הניסיון שהצטבר ביחידה לקידום ושילוב נשים בטיפול בתלונות על הטרדה מינית, אחד המאפיינים הקבועים הוא חששן של הנשים להתלונן בשל המחיר שהן עלולות לשלם בעבודה ובבית ובשל הלחצים המופעלים עליהן שלא להגיש תלונה.

החוק למניעת הטרדה מינית מגדיר גם התנכלות כעברה פלילית, החמורה אף מעברת ההטרדה עצמה. התנכלות היא פגיעה מכל סוג שהוא שמקורה בהטרדה מינית או בתלונות על הטרדה מינית; לדוגמה: ממונה מעכב את קידומה של עובדת או מפטר אותה בשל סירובה לקיים עמו יחסי מין, ממונה פוגע בתנאי עבודתה של עובדת משום שהתלוננה כי מתנכלים לה או משום שסייעה לעובדת אחרת בתלונתה על הטרדה מינית.

מה אפשר לעשות אם הוטרדת הטרדה מינית או התנכלו לך?

על פי החוק, בפני עובדים שהוטרדו הטרדה מינית פתוחות שלוש אפשרויות, ומהן אפשר לבחור אחת או יותר:

1. טיפול באחריות המעביד - אם ההטרדה או ההתנכלות נעשו במסגרת מקום העבודה וקיימים יחסי עובד-מעביד, אפשר להגיש תלונה לממונה על טיפול בהטרדה מינית במשרד או למלכה אסולין, הממונה על קידום מעמד האישה במשרד החינוך. בשירות המדינה האחראיות לטיפול בתלונות הן הממונות על מעמד האישה במשרדי הממשלה וביחידות הסמך.
2. הליך פלילי - הנפגעת יכולה להגיש תלונה במשטרה.
3. הליך אזרחי - הנפגעת יכולה להגיש בתוך שלוש שנים תביעה בבית משפט נגד המטריד או המתנכל וגם נגד המעביד. בכך מתבטאת האחריות השילוחית שיש למעביד על מעשי הטרדה מינית שהתרחשו בארגונו.

לאחר קבלת התלונה הממונה מעבירה את התלונה ישירות אל הממונה על המשמעת בנציבות שירות המדינה. אם הממונה על המשמעת מתרשם שאכן זהו מקרה של הטרדה, תיפתח נגד הנילון חקירה משמעתית.

במשך כל זמן החקירה המתלוננת יכולה לקבל תמיכה, סיוע, ייעוץ והדרכה הן מהממונה על טיפול בתלונות במשרד והן מהיחידה לקידום ושילוב נשים בנציבות שירות המדינה.

חשוב לזכור!

מרגע שהוגשה תלונה אי אפשר להתחרט, כלומר גם אם מתלוננת חזרה בה מהגשת התלונה, על הממונה להעביר את התלונה לבירור ביחידת המשמעת. כך נמנע מצב שבו נשים יחזרו בהן מהגשת תלונה עקב לחצים שעלולים להיות מופעלים עליהן כדי שיבטלו את תלונתן. כמו כן, יש בכך משום הרתעה כלפי המתלוננת: אין להגיש תלונות שווא, כל תלונה נבדקת.

הטיפול בתלונות על הטרדה מינית אינו חדש ביחידה לקידום ושילוב נשים בנציבות שירות המדינה. התלונה על הטרדה מינית שהוגשה נגד שר התחבורה יצחק מרדכי גררה כותרות רועשות בעיתונים וזוכה לסיקור מלא בתקשורת, אך תלונה זו, שמראשיתה טיפלה בה עורכת הדין רבקה שקד, היא רק אחת מארבעים וחמש תלונות על הטרדה מינית שטופלו ביחידה לקידום נשים בשנה האחרונה. רוב המתלוננות הן עובדות הנמצאות במצבי חולשה שונים שנוצלו על ידי עובדים בכירים וחזקים במערכת.

הטיפול בתלונות על הטרדה מינית כלל אינו פשוט: יש קושי גדול לאסוף ראיות מאחר שעל פי רוב הטרדות מיניות נעשות ב"ארבע עיניים"; נשים חוששות מפני תגובת בן זוגן; על המתלוננת מופעלים לחצים, והיא סובלת מעוינות הן במקום העבודה והן מחוצה לו; יש נטייה לנסות להגיע לפשרה; מעבידים רבים טרם הפנימו את העובדה שהטרדה מינית היא פסולה, ופעמים רבות הם רואים בהטרדה מינית עניין אישי של המתלוננת.

עד כה טרם נמצאה נוסחה המבטיחה טיפול נטול תסכולים, עימותים ומפח נפש בתלונות על הטרחה מינית, אך היחידה לקידום ושילוב נשים נהייתה כתובת לפניות של עובדות, וזאת בזכות הטיפול המקצועי וחסר הפניות ובזכות ההבנה, התמיכה והמחויבות הבלתי מתפשרת לבירור האמת. אין ספק כי הבוחרות להתלונן, על אף הקשיים, מקדמות אותנו, גברים ונשים, לעבר חברה שוויונית יותר המושתתת על יחסים של כבוד הדדי ועל שיתוף פעולה הן במסגרת העבודה והן מחוצה לה.

ביבליוגרפיה:
כותר: הטרדה מינית בעבודה
מחברת: ברקת, רינה
תאריך: אפריל 2000 , גליון 6
שם כתב העת: על מה : כתב עת לקידום מעמד האישה
עורכת הכתב עת: מנדל, עליזה
הוצאה לאור: משרד החינוך התרבות והספורט. מחלקת הפרסומים
הערות: 1. ממשיך את : כתב העת בראש אחר. 
הערות לפריט זה: 1. רינה ברקת היא מרכזת בכירה ביחידה לקידום ושילוב נשים בנציבות שירות המדינה.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית