הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > נבואה > נבואה עממית ונבואה קלאסית


תקציר
חוקרי המקרא מבחינים בין נביאים עממיים הצופים את העתיד ומחוללים ניסים ובין נביאים קלאסיים הממלאים תפקיד חברתי – חינוכי.



נבואה עממית ונבואה קלאסית
מחבר: אבי ורשבסקי



 

מה בין נביא עממי לבין נביא קלאסי?


בספרי המקרא אפשר להבחין בקבוצה של נביאים הנזכרת בספרות המקראית ההיסטוריוגרפית, כמו שמואל, אליהו ואלישע. נביאים אלה הם גיבורים של סיפורים שונים המספרים על חייהם של נביאים אלה ועל מעשים שונים שעשו. לעומת זאת יש בספרי המקרא מעט נאומים ודברי נבואה המיוחסים להם.
בצד נביאים אלה אנו פוגשים נביאים אחרים, כמו מיכה או ישעיהו, שעל חייהם ומעשיהם המקרא מספר מעט יחסית, אולם נשתמרו נבואות רבות המיוחסות להם. נבואות אלה כונסו בספרים הנושאים את שם הנביאים. נביאים אלה, כותבי הנבואות, זכו לכינוי "נביאי הכתב" או "נביאי הספר". חוקרי המקרא הראשונים ובמיוחד חוקר המקרא הנורווגי זיגמונד מובינקל (1884 –1965), סברו כי ההבחנה בין שני סוגי הנביאים אינה רק הבחנה ספרותית- טכנית, אלא יש הבדל עמוק בין שני סוגי הנביאים. בעקבות חוקרים אלה אופיינו הנביאים הראשונים (גיבורי הסיפורים) כנביאים עממיים, והנביאים האחרונים (נביאי הכתב) אופיינו כנביאים קלאסיים.



 

נבואה עממית


הנביא העממי אינו שליח הפונה לכלל העם אלא נושא עמו מסרים בדרך כלל לאנשים בודדים. לעתים אדם בודד פונה לנביא כדי שיעזור לו בעניינים יום – יומיים שונים. יכולתו של הנביא לראות דברים שאדם אחר אינו רואה, כמו ראיית העתידות, מאפשרת לו לסייע בתחומים שונים. למשל, שאול (המלך לעתיד) מחפש את האתונות של אביו וכשלא מוצא אותן , הוא פונה לנביא שיעזור לו (שמואל א ט ,6).



 

הנביא העממי כנביא "מקצועי"


מסיפור האתונות של שאול אפשר ללמוד על תכונה אופיינית נוספת של הנביא העממי - הנביא מקבל תשלום עבור נבואותיו (שמואל א ט 7 – 8 ).
בין הנביאים העממיים אנו פוגשים "נביאים מקצועיים" כמו "בני הנביאים", נביאים מתלמדים שחיו בצוותא ולמדו טכניקות התנבאות שונות (מלכים ב, ב, 15 ). ביטוי ל"טכניקות" מעין אלה מצוי אולי בסיפור על הנביא אלישע הזקוק למנגן כדי שתשרה עליו הנבואה (מלכים ב ג, 15 ). ראשוני חוקרי המקרא סברו שצורך זה מעיד כי הנביאים העממיים, כמו מתנבאים מעמי הסביבה, היו מגיעים לנבואה במצב של אקסטזה,* וכדי להגיע למצב זה נעזרו במוסיקה שכרות וריקוד. הם לא ציפו להשראה האלוהית שתבוא עליהם לפתע.
הנביא העממי גם מחולל נסים – אליהו החיה ילד מת (מלכים א יז 17 – 24 ), אלישע ריפא את המים הרעים של העיר יריחו (מלכים ב ב,19
– 22), ואיש האלוהים מקפיא באוויר את זרועו של ירבעם (מלכים א יג, 1 – 5 ).

* אקסטזה ,מצב של התלהבות חזקה מאוד הכרוך בטשטוש חושים. תופעת האקסטזה הייתה קיימת בפולחנים דתיים שונים ביניהם כנראה גם פלחן לאל בעל. והיה אמצעי למעבר למצב תודעתי אחר. לעיתים ההגעה לאקסטזה הייתה כרוכה בשימוש במוסיקה ,בריקוד, וכן בשכרות הוללות מינית והתגודדות.



 

נבואה קלאסית


הנביא הקלאסי מהווה היפוך של כל התכונת האלה: בעיניהם של נביאים קלאסיים ,כמו מיכה (ג, 11) נטילת תשלום בעבור "שירותים נבואיים" היא מעשה שלא ייעשה. הנביא עמוס מדגיש כי הוא אינו נביא "מקצועי", אלא אדם מהשורה שחווה לפתע התגלות ונקרא לשליחות: "ויען עמוס ויאמר אל אמציה לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי כי בוקר אנכי ובולס שקמים: ויקחני ה' מאחרי הצאן ויאמר אלי ה' לך הנבא אל עמי ישראל" (עמוס ז' 14 – 15).
הנביא הקלאסי, בדרך כלל אינו מחולל נסים, אלא לכל היותר מציג מעשים סמליים שונים.
הנביא השליח הוא נביא שבעקבות התגלות, מתמסר למען השליחות שהאל הטיל עליו.
במסגרת תפקידו זה הוא מוכיח את העם, מנחם אותו, מתפלמס עם מתנגדיו ומטיף לשינוי במגוון של תחומים – בין אדם לחברו, בפולחן הדתי ובמדיניות החוץ.



 

האם יש מקום לחלוקה "עממי " – "קלאסי"?


חוקר המקרא והוגה הדעות הישראלי יחזקאל קויפמן הסתייג מההבחנה החדה שבין הנביאים העממיים לנביאים הקלאסיים. הוא הראה כי הנבואה הקלאסית צמחה מתוך הנבואה העממית ושמרה על כמה מתכונותיה, כי גם לנביאים העממיים היו תכונות שיוחסו בטעות רק לנביאים הקלאסיים. וכי ניצני "תורת הנביאים" - ניצני העקרונות שאפיינו את הנביאים הקלאסיים הופיעו כבר אצל הנביאים העממיים. העקרונות של הצבת המוסר שבין אדם לחברו לפני הפולחן, והצגת החזון של קץ האלילות והאמונה באל אחד, מצויים כבר אצל הנביאים העממיים אך מנוסחים בחדות פחותה מזו של הנביאים הקלאסיים.

ביבליוגרפיה:
כותר: נבואה עממית ונבואה קלאסית
מחבר: ורשבסקי, אבי
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית