הערה דומה אפשר להעיר בעניין השם יצחק (לפי המסתבר קיצור של "יצחקאל"43). הסברת מקור השם באה רק פעם אחת, בי"ז, י"ז-י"ט, שבו דבר האל (פסוק י"ט): "וקראת את שמו יצחק" הוא בלי ספק תגובה נשגבה, בהדר העילאי של צורתה העקיפה, על הצחוק הספקני, שלא יכול אברם לעצור בעדו ברגע הראשון (פסוק י"זא)44; בשאר הפסוקים שהזכרנו לעיל אין הסברה אטימולוגית של השם, אך רק הצליל של "צחוק" המהדהד שוב פעמים רבות, כשמופיעה לפנינו דמותו של יצחק45. אולי ייתכן, שבמקומות כמו י"ח, י"ב-ט"ו או כ"א, ו' (שאין צורך לפצלו לשני חלקים נפרדים כפי שעושים בדרך כלל, אגב ייחוס וא ל-E ו-וב ל-J) יש הד למסורות על מקור השם, השונות מן המסורת שנתקבלה בפרק י"ז, אך בצורה שמציג הכתוב הנוכחי אין עוד באותם מקומות ציון מקור השם. אדרבא, יש לציין, שאף מחוץ למקומות הנזכרים לעיל, הדנים בלידת יצחק, הפועל "צחק", במובנו המילולי או המושאל, חוזר ונשנה עוד פעמים אחרות, כשמדובר ביצחק (כ"א, ט'; כ"ו, ח').
לחלקים נוספים של המאמר:
הכתובים המקבילים : הבעיה
הכתובים המקבילים : מעשה בראשית
השמות הפרטיים והאטימולוגיה שלהם
השמות הפרטיים והאטימולוגיה שלהם : ישמעאל
השמות הפרטיים והאטימולוגיה שלהם : יצחק (חלק זה)
השמות הפרטיים והאטימולוגיה שלהם : באר שבע
השמות הפרטיים והאטימולוגיה שלהם : בית אל
הכתובים המקבילים : קביעת השם ישראל
הערות שוליים:
43. Noth, Personennamen, עמ' 210.
44. ראה לעיל, עמ' 99, 150.
45. Elohist, Volz, עמ' 37, מניח, שהמדובר בהסברות שונות, אך לדעתו אין זו מונעת את זו, כי שוב לדעתו, היה המחבר נהנה מהשתעשעויות אלו בשמות העתיקים; על כן אין הוא דורש את פיצול הכתוב בין מקורות רבים.
