|
אמר ר' מאיר: "כשבאתי [ללמוד תורה] אצל ר' ישמעאל אמר לי: בני, מה מלאכתך? אמרתי לו: לבלר אני. אמר לי: בני, הוי זהיר במלאכתך, שמלאכתך מלאכת שמים היא, שמא אתה מחסר אות אחת, או מייתר אות אחת, נמצאת מחריב את כל העולם כולו"
(בבלי עירובין יג ע"א) |
 |
א. מהי מסורה? |
ה"מסורה" (במקורות עתיקים גם "מסורת", "מוסרה" וכדומה) היא מערכת הכללים והציונים לנוסח של ספרי המקרא, כתיבם ודיקדוקם, שנמסרו מדור לדור.
מקובל לפרש את השם "מסורה" מלשון מסירה – קבלתו של הנוסח ומסירתו בהקפדה מדור לדור. יש שפירשוהו מלשון מסר = סימן, ויש שפירשוהו מלשון ספירה (מסר = ספר), לפי שהיו בעלי המסורה סופרים את אותיות המקרא, תיבותיו ופסוקיו.
|
"...לאחר שפסקו הנביאים לא ניתן לכתוב פסוק אחד ולא אות אחת, שנאמר "אל תוסף על דבריו' (משלי ל, ו), לכן עשו מסורת מארבעה ועשרים ספרים... כי ידעו שאין להוסיף אות אחת..." (ספר חסידים, סימן תתרט"ז). |
הצורך במסירת הדברים בהקפדה יתירה נובע לא רק מעצם קדושתו של המקרא, אלא בייחוד מפני שהוא היסוד לכל התורה שבעל-פה. זו כידוע דרשה כל תג ותג שבמקרא ואי-אפשר אפוא לתאר קיומה של תורה שבעל-פה בלא שמירה מעולה על נוסח המקרא.
בהלכות כתיבת ספר תורה נידונות הוראות מרובות. כגון: הקלף שעליו כותבים ודרך עיבודו, הדיו ודרך הכנתה, גודל היריעות ודרך חיבורן, רוחב השיטין, הרווחים שבין הדפים ובין השיטין, הרווחים שבין התיבות ובין האותיות ועוד כיו"ב. נידונות שם גם הוראות בעניין צורתן של אותיות מסוימות וקביעתם של סימנים מיוחדים, אבל מערכת ההוראות בתחומים אלה במסורה, מורחבת ומשוכללת בהרבה.
לפריטים נוספים בנושא:
א. מהי מסורה?
ב. מי הם בעלי המסורה?
ג. הערות המסורה הנוגעות לדרך כתיבת המקרא.
ד. הערות המסורה העוסקות בשמירת נוסח המקרא.
