בתמונה זו מתוארות העצמות בעיצומו של תהליך חזרתם לחיים: יש בינהם שכבר הפכו לשלדים וחלק מהשלדים כבר קרמו בשר ועור, כפי שניתן לראות משמאל למעלה ("ותבוא בהם הרוח ויחיו ויעמדו על רגליהם" – יחזקאל, ל"ז, י').
בחלקה העליון של התמונה מופיע יחזקאל, כפי שהוא ראה את עצמו בנבואה. יחזקאל מתואר מעל לכל הדמויות, קרוב יותר לאלוהים, והוא מוקף בהילת אור שמאחוריו. כך מודגש מעמדו העליון על פני כל האחרים, ואולי ניתן לפרש זאת גם כנוכחותו של החוזה בתוך החזון: מצד אחד הוא חלק מההתרחשות, ומצד שני הוא מעין מתבונן בה מהחוץ. דבר זה מתאים לטקסט המקראי, שבו הוא מתואר כחוזה בכל אותם דברים שמתרחשים בנבואותיו.
התאורה הדרמטית מתאימה לתיאור של סצנה שבה שלדים קמים לתחייה.
